גרסת הדפסה
קיבוצים מספר: 121-2008

תמיכת ממ"י בועדת קבלה בישוב חקלאי ובישוב קהילתי

מנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל מר ירון ביבי תומך במוסד ועדת הקבלה בישוב חקלאי ובישוב קהילתי במסגרת תצהיר שנתן בבג"צ 3552/08 קמפלר נ. מינהל מקרקעי ישראל.

מנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל מר ירון ביבי תומך במוסד ועדת הקבלה בישוב חקלאי ובישוב קהילתי במסגרת תצהיר שנתן בבג"צ 3552/08 קמפלר נ. מינהל מקרקעי ישראל.

בעתירה נתקפה החלטת מנהל מינהל מקרקעי ישראל (להלן: "מ.מ.י"), אשר החליט (בהתאם להמלצת ועדת הערר שהוקמה מכוח החלטת המועצה) לדחות ערר שהוגש ע"י העותרים בקשר עם ההחלטה שלא לאפשר להם לחכור מגרש בהרחבה בקיבוץ מעיין ברוך על סמך חוות דעת של מכון האבחון אליו הופנו, לפיה התאמתם לחיים בקהילה קטנה הינה נמוכה.

בתגובה שהגיש לעתירה, טען המינהל כי החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 1064 "הליכי המלצה על קבלת מועמדים לרכישת זכויות חכירה במקרקעין בישובים חקלאיים ובישובים קהילתיים", אשר עדכנה החלטה קודמת 1015, קובעת מנגנון סביר וראוי לבחינת התאמתם של מועמדים לרכישת מגרשי מגורים ביישובים וכי המנגנון שנקבע משקף איזון ראוי בין רצון האגודה למתיישבים חדשים, המתאימים לחיי הקהילה במקום לבין אחריותו של המינהל להבטיח כי הקצאת המקרקעין תיעשה באופן סביר ובלתי מפלה.

בתגובתו הדגיש מ.מ.י את חשיבות ייחודה של הקהילה ביישובים, אשר מוקמים על עיקרון של קהילה קטנה הנסמכת על התנדבות ושיתוף פעולה מצד המתיישבים. מתוקף כך נכונותם של מתיישבים חדשים לתרומה והשתלבות בחיי הקהילה של היישוב - הינה מכרעת.

על רקע זה, נקבע ע"י מועצת מקרקעי ישראל, כאמור בהחלטה 1064, מנגנון לקביעת הזכאים לרכישת זכויות חכירה במקרקעין ביישובים.

החלטה 1064 קובעת מבחנים אשר ועדת הקבלה ביישוב תוכל לשקול כאשר היא דנה במתן המלצה על מועמד לרכישת זכויות במקרקעין בתחומה. בין יתר המבחנים (גיל, מצב משפחתי וכו') נקבע גם המבחן של התאמה לחיי חברה בקהילה, כאשר לצורך מבחן זה יידרשו המועמדים להמציא חוות דעת מקצועית של מכון מקצועי אליו יופנו ע"י ועדת הקבלה.

בנוסף, קובעת החלטה 1064 את הרכב ועדות הקבלה והדרך לקבלת ההחלטה בועדות אלו. כן היא קובעת מנגנון של ערר על החלטות ועדות הקבלה והעברתן של החלטות ועדות הערר לאישור מנהל מ.מ.י (הרשאי גם לדחותה).

מ.מ.י פרט והרחיב את עמדתו בסוגיה, תוך התייחסות לטענות העותרים אודות החלטה 1064:

לטענה אודות העדר מבחנים ברורים בקבלה ליישובים

"... קיים קושי אמיתי בכל ניסיון לקבוע מראש אמות מידה פרטניות, שיהיו יפות במידה שווה לקבוצה גדולה של יישובים, אשר מטבע הדברים עשוי להיות שוני ניכר ביניהם. על רקע זה, ההנחה המתבקשת היא כי לכל יישוב ויישוב הכלים הטובים ביותר לבצע את המיון והסינון הראשוניים של המועמדים להתיישבות במסגרתו. המדיניות שנבחרה מבטאת הנחה זו, והמנגנון של קבלת חוות דעת מכון אבחון וערר לוועדת הערר הציבורית, נועד למנוע שימוש במנגנון הסינון כמסווה לאפליה ולשקילת שיקולים זרים.

...

המנגנון שנקבע מהווה איזון בין מתן משקל לחוות דעתם של היישובים, לבין הגבלתם משקילת שיקולים אסורים ומפלים, ותוך חיוב היישובים להסתמך על חוות דעת מקצועית מתחום מדעי ההתנהגות."

לטענה אודות פגיעה בשוויון

"משמעות ההשקפה, שלפיה ערך השיתוף הינו ערך חשוב שיש לתמוך בו בישוב דוגמת קיבוץ, ושלגיטימי מצד היישוב לדרוש משימות ומטלות מחבריו – היא שרלוונטי להבחין בין אדם המוכן ומסוגל להשתלב בחיי שיתוף, לבין אדם שאינו מוכן או שאינו מסוגל לכך, לצורך קבלה להרחבה שבקיבוץ.

... גודלו של היישוב, כמו גם מיקומו בפריפריה, משפיעים באופן ישיר על רלוונטיות קריטריון ה"התאמה החברתית".

משכך, לא יכולה להיות מחלוקת על כך שהתאמה חברתית מסוימת, של יכולת לשתף פעולה ביישוב עם קהילה מצומצמת, היא קריטריון הבחנה רלוונטי בין מועמדים לקליטה באותו יישוב, ועל כן היא עולה בקנה אחד עם עקרון השוויון."(ההדגשות במקור – ב.מ.)

לטענה אודות תכלית

"...מדובר בתכלית ראויה, שנועדה לאפשר המשך קיומם של יישובים קהילתיים קטנים ושל יישובים חקלאיים. דברים אלה יפים ביתר שאת, כאשר עסקינן בקיבוץ קטן, הממוקם בפריפריה הרחוקה של ישראל, באזור קו עימות."(ההדגשה במקור – ב.מ.)

לטענה אודות התאמת האמצעי למטרה

"ראשית, לגבי מתן משקל לעמדת היישוב.

... המנגנון הנכון לקביעת התאמתם של המועמדים למסגרת היישוב חייב להסתייע באנשי היישוב עצמם, וזאת מכיוון שהם אלו שמכירים את אופיו של היישוב בצורה הטובה ביותר.

...

שנית,

... הפנית המועמדים למכון אבחון מקצועי ואובייקטיבי הינה דרך נכונה וראויה לבחון את התאמתם החברתית של מועמדים לחיים ביישוב דוגמת...

המסקנה המתבקשת היא כי הללו הגיוניים ביחס למטרה, אין להם תחליף פוגעני פחות (ככל שהם פוגעים), והתועלת בהם עולה בהרבה על הנזק שנגרם לבודדים שאינם מתקבלים, שאיש אינו מונע מהם מלהתיישב במקום אחר." (ההדגשות במקור – ב.מ.)

במסגרת תגובתו לעתירה התייחס מ.מ.י לטענות נוספות שהועלו ע"י העותרים אודות פגיעת החלטה 1064 בקניין, בזכות לדיור, בפרטיות וכן פגיעה שלא לפי חוק והאצלת סמכות שלא כדין. כאמור, מ.מ.י דחה את כל הטענות אחת לאחת, תוך צידוד מלא בהחלטת המועצה, הצדקתה והדגשת העובדה כי קיים בה פיקוח על מנגנון המיון ביישובים – הכולל אפשרות להגיש ערר לועדת הערר, שהינה ועדה ממליצה למנהל המינהל, וכי נתונה לה האפשרות להפנות את המועמדים לבחינה נוספת של מכון אבחון אחר.

עוד הדגיש מ.מ.י כי כלים אלה, המאפשרים פיקוח מצידו, מטרתם למנוע התחשבות בקריטריונים לא ענייניים במסגרת הליך הקבלה.

דברי מ.מ.י כפי שנכתבו בתגובה לעתירה זו, בתצהירו של מנכ"ל מ.מ.י מר ירון ביבי, מחזקים את הישוב החקלאי והישוב הקהילתי ואת הזכות לקיים ועדת קבלה למועמדים חדשים ליישוב, לצורך מתן המלצה להקצאת מגרש למ.מ.י או לצורך דחיית בקשתם.

זכות זו – ההמלצה ע"י ועדת קבלה – הינה אחת מזכויות היסוד של כל ישוב חקלאי וישוב קהילתי אשר משרתת את עקרון היסוד של שיתוף פעולה ותרומה לחיים בקהילה.

לפרטים והבהרות ניתן לפנות לעו"ד שרון בכר במשרדנו בת"א.