בהליך של הקצאת מניות בתאגיד בעל זכויות במקרקעי ישראל, לא חלה חבות בתשלום דמי הסכמה למינהל מקרקעי ישראל. כמו כן במכירה כפויה של מקרקעין לצורך פרעון חובות אין זה ראוי שמינהל מקרקעי ישראל ידרוש תשלום דמי הסכמה כך פסק בית המשפט המחוזי בת"א (בש"א 13989/05 ע"י כבוד סגנית הנשיא השופטת ורדה אלשייך).

הרקע לפס"ד

מדרשת רופין החזיקה במקרקעי ישראל, המדרשה נקלעה לקשיים כלכליים והקצתה ממניותיה לעמותת המרכז האקדמי רופין לצורך פרעון חלק מחובותיה לנושיה בהליך של הסדר נושים.

הנאמנים ביקשו את רשויות המס ואת מינהל מקרקעי ישראל לאשר, כי במקרה זה לא יחולו על המדרשה חיובים במיסוי מקרקעין (מס שבח, מס מכירה ומס רכישה) וחיוב בדמי הסכמה.

רשויות מס שבח אישרו כי פעולת הקצאת מניות למשקיע חדש לא מקימה חבות במיסוי מקרקעין.

ממינהל מקרקעי ישראל לא התקבלה תשובה עניינית אלא בקשות שונות להמצאת תשריטים ותוכניות מפורטות.

הנאמנים פנו לבית המשפט ועתרו לקביעה, כי במקרה זה אין חבות בדמי הסכמה וכי הם רשאים לחלק את הכספים שבקופת ההסדר לנושים. מינהל מקרקעי ישראל התנגד לבקשה וטען, כי בהקצאת מניות למשקיע מדובר בהעברת מקרקעין החבים בדמי הסכמה ולכן אין לחלק כספים מבלי לקחת בחשבון את החיוב בדמי הסכמה.

פסיקת בית המשפט

בית המשפט קבע, כי בהקצאת מניות למשקיע לא חלה חובת תשלום דמי הסכמה ולא היה כל מקום לדרישת דמי הסכמה כלשהם שכן ניסיון לטעון לשינוי בזהות המחזיק עקב הקצאת מניות מתעלם וסותר למעשה את עצם עקרון הישות המשפטית הנפרדת קרי את הפרדת החברה מבעלי מניותיה.

בית המשפט העיר כי ראוי היה כי רשויות המדינה – מינהל מקרקעי ישראל ורשויות המס יחזיקו בעמדה אחידה שכן קיימת הקבלה לא מועטה בין מס שבח לבין שאלת דמי ההסכמה או לכל הפחות יכבדו זה את עמדתה של זו.

כמו כן בית המשפט מנתח את תחולת החבות בדמי ההסכמה מזווית של דיני חדלות הפרעון.

"ראוי היה לאמץ תפיסה של מהות האינטרסים המעורבים ואיזון בניהם. תפיסה כזו אינה רואה ואינה מוכנה לקבל התנהלות של מינהל מקרקעי ישראל כאילו הוא גוף פרטי המנוהל למטרת רווח אלא רואה בו חלק מזרועותיה של המדינה על כל המשתמע מכך... יוצא, כי ספק גדול אם ראוי, כי המדינה או מי משלוחיה ינצל העברות נכסים כפויות קל וחומר הקצאות מן הסוג שנידון במקרה דנן כעילה לנגוס נתח נוסף מעוגת ההסדר המצומצמת בלאו הכי קל וחומר במעמד של הוצאות הקפאת הליכים".

לפי תפיסה זו תהיה תחולה לדמי ההסכמה רק אם קיימת הוראת דין מפורשת המחייבת תשלום דמי הסכמה גם בהליך של העברות כפויות.

בית המשפט התייחס לשיהוי במתן התשובות ע"י מינהל מקרקעי ישראל וקבע כי השאלה האם חלה חבות בדמי הסכמה אינה דורשת תשריט או מסמכים אחרים לשם הכרעה. בענין זה אמר בית המשפט:

"התנהלותו של מינהל מקרקעי ישראל לאורך הפרשה הינה בעייתית וזאת בלשון המעטה... ספק גדול אף אם עמדה ההתנהלות מסוג זה במבחן חובת תום הלב המוגברת החלה על גופים ציבוריים".

לפרטים ולהבהרות ניתן לפנות למשרדנו בת"א.