גרסת הדפסה
קיבוצים מספר: 040-2006

המלצת ועד האגודה הכרחית למתן היתר בנייה

ביהמ"ש לעניינים מנהליים קיבל את עתירתו של מעש - כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ, כנגד הועדה המקומית לתכנון ובנייה דרום השרון (להלן: "הוועדה") אשר אישרה את בקשתו של חבר האגודה להיתר להקמת חוות גידול סוסים וקבע כי הוועדה הייתה חייבת לקבל את המלצתו החיובית של ועד האגודה למתן ההיתר כדי לאשר הבקשה (עתמ 1769/03).

תושב ההרחבה במושב אמנון עתר לביהמ"ש לעניינים מנהליים, בין היתר, בדרישה לבטל את העברת הסמכויות מהוועד המקומי לאגודה הקהילתית בישוב וכן לחייב את הוועד המקומי לגבות ממנו עבור מיסים מוניציפלים בשיעורים שאושרו (עתמ 1159/05). בקשתו של העותר לשלם את הארנונה אינה נובעת מנדיבות יתר, אלא היא מפלט במקום המס המשפחתי הגבוה יותר. 

העותר נדרש לשלם אך ורק את המס המשפחתי ולא נדרש לשלם ארנונה המבוססת על גודל הדירה. אלא, שלטענתו מן הראוי היה להטיל ארנונה ממש ולא מס אגודה או מס משפחתי. אילו נעשה כן, הסכום שהיה מגיע ממנו היה נמוך בהרבה ממה שהוא נדרש לשלם היום מכוח המס המשפחתי.

ביהמ"ש הודיע לעותר כי ההחלטה לגבות ארנונה (מכוח הדין) או מס משפחתי (מכוח תקנון האגודה) נתונה לשיקול דעת האגודה וחבריה ואין היא מהווה נושא להתערבות בית המשפט או הממונה על המחוז. יכול להיות שרשם האגודות השיתופיות מוסמך לקבוע דבר מה בעניין.

עוד לטענת העותר הועד המקומי ה"חוקי" האציל שלא כדין לוועד האגודה הקהילתית, שאין לו מעמד מכוח דין, את הסמכות להטיל ארנונה. אין בידיו ראייה להאצלה זו מלבד עצם העובדה שוועד האגודה הקהילתית הטיל את מס המשפחה.

טענה זו, מקורה בטעות, לדעת ביהמ"ש: הועד המקומי לא האציל שום סמכות אלא פשוט ויתר על סמכותו להטיל ארנונה, ביודעו כי האגודה הקהילתית תטיל את המס המשפחתי. למס המשפחתי שהטיל ועד האגודה הקהילתית אין דבר עם ארנונה סטטוטורית.

בראשית דבריו הבהיר ביהמ"ש לעותר, כי בית משפט זה (לעניינים מינהליים) איננו אמור לנהל את חייהם השוטפים של אגודות שיתופיות וחבריהן, שכן רוב טענותיו של העותר אינן בתחום הביקורת על ההחלטות המנהליות (ואכן העותר מקיים הליכי בוררות כאלה ואחרים מול האגודה שבה הוא חבר - מתיישבי אמנון). לדעת ביהמ"ש אם אגודה פלונית אינה מתפקדת כראוי, חבריה הם אלה שאמורים לטפל בכך, בין על ידי תיקון התקנון ובין על ידי החלפת מנהיגיה באחרים, טובים יותר.

ביהמ"ש הוסיף וביקר את אופן התנהלות הועד המקומי והכתיר את הביטוי "ועד מקומי" במרכאות בכדי להצביע על כך שיש בלבול או לפחות אי הקפדה, על מיהותו של הגוף הזה בישוב אמנון, שכן ועד ההנהלה של האגודה החקלאית הוא הועד המקומי ואין הקפדה על הבחנה ראויה בין האגודה הקהילתית ובין האגודה החקלאית, כנראה בשל זהות האנשים החברים בשתיהן. לדעת ביהמ"ש מקום בו מדובר בביצוע תפקידים סטטוטוריים יש חשיבות להקפדה על זהות הוועד. העדר הקפדה ו הובילה לכך שחלק מצווי הארנונה שניסה הישוב לקבוע (למרות העדר כוונה יתרה לגבותה) נכשל בשל אי הקפדה על זהות הגוף המחליט.

אולם הכשלון בהתקנת צו הארנונה לא הטריד כל כך את ראשי הישוב, שכן הועד המקומי בישוב אמנון לא היה מעוניין לגבות ארנונה מתושבי הכפר. זאת בשל גישתו שהארנונה אינה מס שוויוני שכן היא מוטלת לפי יחידת שטח, בעוד "המס" שאגודה שיתופית רשאית לגבות מתושביה על פי תקנונה, מושתת על יחידת משפחה ולא על גודל הדירה ומבחינה זו הוא נראה להם שוויוני יותר ולכן גם צודק והדבר עדיף בעיניהם. ראשי היישוב הבהירו כי המס "המשפחתי" מניב אותן הכנסות בהשוואה לארנונה ואולי אף יותר, כך שהנזק הכספי הישיר אינו משמעותי.

צווי הארנונה הותקנו רק כדי להציגם למועצה האזורית מבואות חרמון שעליה נמנה גם הישוב אמנון, במטרה לקבל את התקציבים המגיעים. אולם בפועל הארנונה אינה נגבית ובמקומה כאמור נקבע מס "גולגולת" משפחתי.      

בין יתר הביקורת שנשמעה מפי ביהמ"ש על התנהלות האגודה ביקש ביהמ"ש להתריע על התופעה ולהסב את תשומת לב המועצה האזורית והממונה על המחוז לשיטה הנוהגת בישוב אמנון, ואולי גם בישובים אחרים, על פיה מתקינים צו ארנונה אשר "מתאשר" על ידי המועצה האזורית, אך ורק למראית עין בלי כל כוונה להטיל את הארנונה בפועל ומבלי להוציא שומות לחייבים. בפועל הארנונה נזנחת ובמקומה גובים (כחוק) מס משפחתי. לדעת ביהמ"ש חוקיות ההסדר הזה טעונה עיון.

יחד עם זאת, ביקורת ביהמ"ש לא הועילה לעותר כיוון שמבוקשו היה לא לשלם את המס המשפחתי שהוטל על ידי האגודה הקהילתית אלא לשלם מס בגובה מה שהיה מגיע ממנו לו הותקן ובוצע צו ארנונה כחוק.