גרסת הדפסה
קיבוצים מספר: 017-2019

תוספת פיצויים לקיצוץ מכסות המים בשנים 2001-2002

בתאריך 27.02.2019 התקבל פסק דין בת.א. 36725/08 אושה ואחרים נ' מדינת ישראל- משרד החקלאות בבית משפט השלום בתל אביב – יפו, ע"י כב' השופט עזריה אלקלעי.

בית המשפט קיבל את תביעת התובעים ( קיבוצים, מושבים ואחרים ) שהוגשה לפני 14 שנים ע"י עו"ד לילך רזניק, ועו"ד הילה נודלר (משרד בלטר, גוט, אלוני ושות') בליווי מקצועי של יעקב צ'סנר ואריאל וייל (משרד בועז מקלר) לפיה המדינה ערכה חישוב שגוי של קיצוץ מכסות המים והקטינה בכך שלא כדין את זכאותם של התובעים לפיצויים.

מדובר בתביעה של 43 קיבוצים, מושבים וחקלאים פרטיים שהוגשה בשנת 2005 כנגד המדינה על פרשנות שגויה של רשות המיסים ומשרד החקלאות לחישוב הזכאות לפיצויי בגין קיצוץ מכסות מים לשנים 2001-2002.

אולם בנובמבר 2006 כחלק מהסכם המים בין התאחדות חקלאי ישראל לבין המדינה, נקבע כי תוספת פיצויים בגין קיצוץ במכסות לשנת 2001 לא תינתן לחקלאים שימשיכו בהליכים משפטיים כנגד המדינה בנושאים הקשורים לפיצויי מים. בעקבות איום זה פרשו מרבית התובעים.

 

ב 31.5.2015 קיבל כבוד השופט עזריה אלקלעי את כל טענות התובעים וקבע:

"המדינה באופן חישובה, למעשה, לא יישמה את החלטת הממשלה באופן הנכון, שכן פעלה בהתאם לתכלית שהביאה אותה לערוך חישוב באופן שאינו בגדר מתחם האופציות הלשוניות של החלטת הממשלה...".

בפסק הדין נקבע שעל המדינה לשלם תובעים את סכום תביעתם, הוצאות משפט והאגרות ששילמו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

המדינה ערערה לבית משפט המחוזי. בהליך זה קבע ביה"מ המחוזי בפסק דינו מיום 01.02.2017 כי בית משפט השלום הכריע בדין כאשר דחה את טענת המדינה בדבר היעדר סמכות עניינית, אך יחד עם זאת קבע ביה"מ המחוזי כי הדיון יוחזר לבית משפט שלום לצורך דיון בשני נושאים עקרוניים בלבד, אך לא עובדתיים.

 

בדיון האחרון, בו יוצגו התובעים ע"י עורכת הדין לילך רזניק (ממשרד ויינר רזניק עורכי דין) אישר בית משפט השלום את פס"ד מיום 31.5.2015 והטיל על המדינה הוצאות משפט נוספות.

בית המשפט קבע כי "הוכח לפניי כי החישוב שערכה המדינה לממוצע הצריכה בפועל של התובעים לשנים 96-98 לא בוצע כהלכה.." וכי המדינה "לא ערכה את ההשוואה הנכונה, אלא השוותה בין הצריכה בשנים 96-98 למכסה בשנה הנבדקת. אופן חישוב זה הוא שגוי ולא מביא בחשבון את נתוני האמת, ולפיכך מהווה החלטה בלתי סבירה" וכי "החלטת המדינה באופן חישוב התמיכה לתובעים הייתה בלתי סבירה ויש להורות על ביטולה".

כן נדחו טענות המדינה בעניין מניעות, ושיהוי. לגבי טענת נזק ראייתי קבע בית המשפט כי "מוטב היה כי לא הייתה מועלית".

פס"ד זה שניתן אומנם אחרי זמן רב, מדגיש פעם נוספת את חובתם של החקלאים לדבוק בזכויותיהם הנפגעות חדשות לבקרים לרבות בדרכים משפטיות ובהקדם האפשרי.

 

לפרטים נוספים ולהבהרות ניתן לפנות למר יעקב צ'סנר במשרדנו בתל אביב.