גרסת הדפסה
קיבוצים מספר: 061-2018

החכרת משבצת הקרקע בקיבוץ ובמושב שיתופי– שינויים

לקראת ישיבת מועצת מקרקעי ישראל הקבועה ליום 10.10.2018 פורסמה באתר רמ"י הצעת החלטה לתיקון וביטול החלטות מועצה מספר 334 ו- 361 "החכרת משבצת קרקע לדורות לקיבוצים ומושבים שיתופיים".

 להלן, בתמצית, עיקרי השינויים בהצעה:

• הצעת ההחלטה מעגנת עמדת משרדנו לפיה מקדמת דנא הוספת "קרקע נוספת" למשבצת הקיבוץ או מושב שיתופי תיעשה גם אם הקיבוץ חתום על חוזה בר רשות מתחדש וטרם נחתם חוזה לדורות בינו לבין רמ"י.

לעניין זה ראו גם את חוזרנו מס' 58/2017 "הגדרת משבצת הקבע - החלטת הנהלת רמ"י מס' 4134".

• המשך הפליית קיבוץ והמושב השיתופי ביחס למנגנון חישוב "קרקע נוספת";
הצעת ההחלטה ממשיכה להפעיל פרשנות מצמצמת, לפיה הוספת קרקע נוספת למשבצת, מותנת בכך שהשטח המוחכר בפועל, אינו עולה על מכסת הקרקע בצירוף הקרקע הנוספת, קרי דונם כפול תקן (מספר) הנחלות.

• ביטול "קרקע עודפת" כהגדרתה בהחלטה 361. יש לציין שביותר מ- 100 חוזי חכירה לדורות שנחתמו עם קיבוצים ומושבים שיתופיים קיימת הגדרה של "קרקע עודפת".

• ההחלטה מבטלת באופן חד צדדי הסכם בין הקרן הקיימת לישראל לבין מדינת ישראל בנוגע לשינויים בשטח המוחכר או בייעודו, לקיבוץ או למושב שיתופי, כמפורט בנספח א' להחלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 334.

 

להלן דברי ההסבר לשינויים כפי שהוצגו לחברי מועצת מקרקעי ישראל:

 

"במסגרת הכנת התשתית למעבר החלטות המועצה לקודקס, עודכנה החלטת המועצה בדבר התנאים למתן הסכם חכירה לקיבוץ.

במסגרת ההצעה הובהר כי המדיניות מתייחסת אף למושבים שיתופיים.

ההצעה מעגנת את המדיניות הנוהגת באשר לשטח המשבצת, כאשר במסגרת זו הוסרה האפשרות למתן קרקע עודפת, אשר היתה נתונה לשיקול דעת הרשות והופסקה מסירתה במסגרת החלטות הנהלת הרשות מזה כעשור.

כן הוטמעו הסעיפים הרלוונטיים מהחלטה 334.
עוד מוצע להוסיף את התנאי הקיים בהתייחס לחתימת הסכם חכירה לדורות למושב לפיו יש להסדיר שימושים המהווים הפרה של ההסכם."

 

הערות התנועות ההתיישבותיות שהוגשו לחברי מועצת מקרקעי ישראל

 

להלן הערות התנועות התיישבותיות, הקיבוץ הדתי, תנועת העובד הציוני, התנועה הקיבוצית, משקי חרות בית"ר, איגוד המושבים, עמותת אדמתי, והאיחוד החקלאי, כפי שהוגשו ע"י עו"ד דודו קוכמן מזכ"ל כפרי האיחוד החקלאי לחברי מועצת מקרקעי ישראל לפני הישיבה:

"הצעת ההחלטה מתעלמת מסעיף ג.2 להחלטה 361 הקובע כי:
" אם עלה גודלו של שטח המחנה של הקיבוץ על שני דונם לכל נחלה, ואם שטח המחנה או חלקו מהווים קרקע שבמקורה לא היתה ראויה לעיבוד חקלאי, יהא המינהל רשאי להחכיר לאותו קיבוץ שטח זה בנוסף על מכסת הקרקע שתוחכר כאמור בסעיף ג1. לעיל."
יש להשאיר הוראה זו על כנה.

 

יש להשוות את סעיפים 1.1.1 ו – 1.1.2 לסעיפים המקבילים להחלטה לגבי מושבי העובדים והכפרים השיתופיים, דהיינו, קביעת גודל הקרקע הנוספת לשלושה דונם לנחלה, וקביעה שאם ישנו שטח הגדול מהקרקע הנוספת, תוחכר לקיבוץ הקרקע הנוספת בכל זאת, ולא כפי שכתוב. להלן הנוסח המתוקן:

1.1.1 אם הקיבוץ מחזיק במסגרת הסכם משבצת מתחדש קרקע בגודל העולה על מכסת הקרקע, בהיקף של עד 3 דונמים לכל נחלה, על פי תקן הנחלות המאושר לאותו קיבוץ (להלן - קרקע נוספת), תיכלל הקרקע הנוספת בהסכם החכירה שייחתם עם אותו קיבוץ, ויראו אותה לצורך תשלום דמי חכירה כחלק ממכסת הקרקע.

1.1.2 אם הקבוץ מחזיק קרקע הגדולה משטח מכסת הקרקע והקרקע הנוספת – יוחכרו לו מכסת הקרקע והקרקע הנוספת בלבד. יתרת השטח תושכר בשכירות לזמן קצר, על פי נוהלי הרשות לגבי השכרת קרקע חקלאית לזמן קצר שיהיו נהוגים באותה עת.

יש למחוק את סעיף 1.3, אשר אין לו מקביל בהחלטה לגבי המשק המשפחתי. לחלופין, יש למחוק בסעיף 1.3 את שתי השורות הראשונות ולתקן את השם העדכני של התנועה הקיבוצית, כך שהסעיף ינוסח באופן הבא:

"תוקם ועדה בהשתתפות, רמ"י, התנועה הקיבוצית, המרכז החקלאי והרשות לתכנון שתקבע קריטריונים לחתימת חוזה קיבוץ עם קיבוצים בהם מספר המשפחות הקיים קטן ממספר הנחלות המתוכנן".

 כמו כן, יש להשאיר/להוסיף את הנוסח של נספח א' להחלטה 334 אשר כקבוע שם, מהווה הסכם, שאינו ניתן לביטול על ידי צד אחד. לפיכך, יש להוסיף הסעיף הבא:"בהתאם לאמור באמנה שבין הקהק"ל והמדינה ולחוקי מקרקעי ישראל ובהתאם לנוהלים הקיימים בחוזה החכירה המקובלים מלפני קום המדינה ועד היום קובעת מועצת מקרקעי ישראל שבכל הקשור בקיום זכויותיה וחובותיה של רשות מקרקעי ישראל לגבי שינויים בשטח המוחכר או ייעודו, מכל סיבה שהיא -תפעל רשות מקרקעי ישראל לפי וועדות שיכללו את בא כוח החוכר, בא-כוח רמ"י, נציג מינהל התכנון של משרד החקלאות שישתתף כמומחה לבעיות התכנון החקלאי, וב"כ המוסדות המיישבים".

יש למחוק את סעיף 1.4 אשר אינו קבוע בהחלטת מועצה כלשהי ואשר גם אין לו מקבילה בהחלטה לגבי המשק המשפחתי. הסעיף גם אינו סביר: מדוע על הקיבוץ לסבול בשל העובדה שרמ"י התרשל לאורך עשרות שנים למלא מחוייבותו הבסיסית לחתימה על הסכם חכירה לדורות עם הקיבוץ?
לגבי סעיף 2, יש להדגיש כי ההחלטה אינה מבטלת – ואינה יכולה לבטל – את נספח א' להחלטה 334."

 

לפרטים נוספים ולהבהרות ניתן לפנות למר אריאל וייל במשרדנו בעפולה.