חוק הביטוח הלאומי קובע ביטוח חובה שחל על כל תושב ישראל שמלאו לו 18 וטרם מלאו לו 70 שנה לגבר ו- 65 לאישה. תקופת חובת הביטוח יכולה להסתיים בהגיע המבוטח לגיל 65 לגבר ו- 60 לאישה- מהמועד שבו אושרה להם קצבת זקנה.
מאחר ודמי הביטוח וגמלאות הביטוח נגבים וניתנים מכוח היותו של המבוטח תושב ישראל, יש משמעות רבה לאופן הגדרת התושבות.
להלן התיקונים שבוצעו בחוק הביטוח הלאומי לעניין הגדרת תושב ישראל:
1. סעיף 2א לחוק
מי ששוהה בישראל ע"פ אשרה כמפורט להלן, אינו יכול להיחשב כתושב ישראל, ואין צורך בבדיקות נוספות אחרות:
א. שוהה שלא כדין כמשמעותו בחוק הכניסה לישראל.
ב. כל תושב שטחים שניתן לו היתר כניסה לישראל ע"פ צו הכניסה לישראל.
ג. מי שבידו אשרה ורשיון לישיבת ביקור, כגון: עבודה זמנית בשכר, תייר, אדם השוהה בישראל באשרה שאינה עולה על חודש, מתנדב.
ד. עולה בכוח (עולה שעדיין לא החליט האם להשתקע בישראל) השוהה בישראל באשרה זמנית לעבודה בשכר, פחות מ- 183 יום בשנה מיום קבלת האשרה.
ה. איש דת השוהה בישראל לשם מילוי תפקיד דתי בקרב עדתו לפי הזמנת מוסד דת.
ו. בן זוגו וילדיו הקטינים של איש דת כאמור.
ז. שוהה למטרות לימודים או השתלמות. במידה והוכיח כי מרכז חייו בישראל ובמידה ושהה לפחות 183 יום בישראל בשנה שחלה מיום קבלת האשרה הוא יוכר כתושב ישראל. במקרה זה תוכר התושבת ב 1 בחודש בו תמו 183 ימי השהייה בישראל.
הערה: מי שקיבל אישור בכתב מהמוסד לביטוח לאומי לפני 1.1.2003 על תושבות לא תישלל ממנו התושבות.
2. תיקון סעיף 378 (א) לחוק – תושב האזור
סעיף 378(א) קובע מי נחשב לתושב ישראל, אף אם הוא מתגורר באזור יהודה שומרון וחבל עזה.
ע"פ הוראות הסעיף אזרח ישראל, או מי שחוק השבות חל עליו, הגר ביו"ש וחבל עזה ועונה על אחד התנאים הבאים יחשב כתושב ישראל.
א. מתגורר בגדה המערבית בישוב ישראלי בשטח c או ברצועת עזה באזורי הישובים הישראלים כגון גוש קטיף וארז.
ב. מתגורר באתר צבאי או מתקן צבאי.
ג. מועסק בישראל כשכיר.
3. גמלאות
לעניין הזכאות לגמלאות מכוח התושבות בישראל נקבעו ההוראות הבאות:
סעיף 405 לחוק- הוראות מיוחדות לגבי תושבי קבע: אדם שקיבל אשרה ורשיון לישיבת קבע בישראל ע"פ חוק הכניסה לישראל, אך עדיין לא המציא הוכחות למשרד הפנים כי הוא אכן תושב קבע לא יהיה זכאי לגמלה .
הוספת סעיף 324ב לחוק – שלילת גמלה משוהה שלא כדין: לא תשולם גמלה לשוהה שלא כדין כמשמעותו בסעיף 13 בחוק הכניסה לישראל. אולם, מי שמשתלמת לו גמלה ונעשה שוהה שלא כדין, תופסק לו הגמלה, בעד תקופת שהותו שלא כדין החל בתום 30 ימים מיום שנעשה שוהה שלא כדין.
תיקונים בסעיפים 200(ג), 201, ו247 לחוק: תוספת תלויים (תוספת לגמלה עבור בן זוג או ילד) תשולם אך ורק אם מדובר בתלויים תושבי ישראל.
הוספת סעיף 296 (ב1) לחוק - קצבת ילדים רטרואקטיבית: סעיף זה עוסק במקרים בהם התביעה לגמלת כסף לא הוגשה במועד והתקופה שבעדה תשולם. ע"פ הסעיף במידה ונרשם ילד במרשם האוכלוסין לאחר 30 יום מיום לידתו לא תשולם לו קצבת ילדים רטרואקטיבית מעבר לשלושה חודשים מהחודש בו הוגשה התביעה. לדוגמה במידה ונרשם ילד במרשם האוכלוסין שישה חודשים לאחר לידתו - תשולם עבורו קצבה רק שלושה חודשים אחורנית.
לפרטים נוספים ולהבהרות ניתן לפנות לגב' שרונה שחר במשרדנו בעפולה בטלפון 04-6484785.