1. להלן הסכומים שסוכמו בין מר מיכאל גל, מנהל תחום חקלאות בנציבות מס הכנסה ויחידת המיסוי הבין מושבית, בנושא הערכת ההכנסה החייבת מעדר בקר לחלב:

א. סכומים נורמטיביים להערכת עלות עדר הבקר לחלב

ב. במידה ועלות יתרת הנקודות בעדר לאחר הפחתת נקודות היציאה למבכירות ועגלות עולה על 400 ש”ח לנקודה יוערכו נקודות היציאה לפרות לפי העלות.

ג. את ההפרש בין מחיר קניית פרות ומבכירות לעדר לבין ערכם הנורמטיבי יש להוסיף רק לגבי אותם מספר ראשים העולה על 10% מסך הפרות והמבכירות בעדר.

1. ההתייחסות לעדר בקר לחלב כרכוש קבוע

הסיכום שהושג עם מס הכנסה הינו פשרה שנועדה לגשר על הפערים בהתייחסות לעקרונות לקביעת ההכנסה החייבת בעדר הבקר לחלב שבין יחידת המיסוי הבין מושבית לנציבות מס הכנסה.

עמדת יחידת המיסוי מקדמת דנן, היא שיש לראות בעדר הבקר לחלב "רכוש קבוע" לכל דבר ומשמעותה המעשית היא שאין "עליית ערך" באם מספר הנקודות המייצגות את גודל העדר לא משתנה.

באם מספר הנקודות גדל, תהיה תוספת ריאלית לעלות העדר וכאשר מספר הנקודות קטן יערך חישוב רווח הון בדומה לכל נכס הון אחר.

2. מקרים בהם נוצרים עיוותי מס מההוראות הנורמטיביות

החקלאים ומייצגיהם חייבים להכיר במגבלות הסיכום עם נציבות מס הכנסה כיוון שהוא מתייחס לרפת ממוצעת שיש בה תחלופה פנימית של 30%.

בכל מקרה שיש ירידה במספר הנקודות ברפת או קניית פרות ומבכירות בתחלופה מעבר ל - 10% ממספר הפרות בעדר כאשר מספר הנקודות בעדר איננו משתנה או תחלופה העולה על 30%, ישלם החקלאי מס עודף ולעיתים בסכומים גבוהים מאד. על כן יש לפנות במקרים אלו למדור החקלאי בנציבות מס הכנסה לקבלת הנחיות מתאימות ובאם ולא תינתן תשובה מספקת רצוי לשקול הינתקות מהשיטה הנורמטיבית.

3. יישום הגישה הנורמטיבית להערכת עלות עדר הבקר לחלב

להלן דוגמא ליישום הגישה הנורמטיבית להערכת עלות עדר בקר לחלב:

נתונים:

עלות העדר ליום 31/12/02 - 160,000 ש"ח.

נקנו במהלך השנה 2 מבכירות בסך כולל של 11,000 ש"ח (באור 2).

הערה: יש למנות נקודות היציאה רק לגבי ראשים שהיו במלאי ב - 31/12/02 ולפי גילם

באותו מועד.

חישוב עלות העדר ליום 31/12/03 :

====================

באור 1 : בדיקת עלות נקודה בעדר לאחר יציאת מבכירות ועגלות:

לפיכך נקודת יציאה לפרות בעדר תהיה 400 ש"ח (גבוה מערך הנקודה בעדר לפי עלותו לתחילת שנה).

באור 2: ההתייחסות לראשים קנויים

לפי ההוראות אין להוסיף לעלות העדר הפרש בין שווי קניית ראשים לערכם הנורמטיבי באם מספר ראשים הקנויים נמוך מ - 10% ממספר הפרות והמבכירות בעדר.

לפיכך לנתון בדבר עלות קניית המבכירות אין משמעות במקרה זה לעניין חישוב עלות העדר.

נציין כי לדעתנו כל עוד לא משתנה מספר נקודות העדר בין תחילת השנה לסופה אין להוסיף ההפרש גם כשאחוז הראשים הקנויים עולה על 10%, כיוון שביסוד ההסכמה לסיכום הנורמטיבי עומדת ההנחה שסכום ההפרש בין עלות הגידול של הפרה בפועל לסכום הנורמטיבי שנקבע, נועד להתקזז מול ההפרש שבין תמורת מכירת פרה שיצאה מהעדר לבין הערך הנורמטיבי בספרים.

4. "חיסול" רפת וניוד מכסות

העיקרון העומד בבסיס השיטה הנורמטיבית הוא קיזוז התמורה ממכירת פרה שיצאה מהעדר מעלות גידול הפרה החליפית בעדר.

בעת חיסול העדר, וכאשר חלה ירידה חד פעמית וקבועה במספר הראשים בעדר נוצרת הכנסה חד פעמית גבוהה.

על פי הנחיות נציבות מס הכנסה יש לפנות במקרים אלו למר מיכאל גל, מנהל תחום חקלאות לקבלת הנחיות. לדעתנו, לא תמיד ניתנים פתרונות מספקים ויוצא שחקלאי שהחזיק במשך עשרות שנים עדר בקר לחלב נתבע ע"י שלטונות המס להעביר חלק נכבד מערכה בעת החיסול כתשלומי מס בלתי מוצדקים.

לעניין הוראות חוק תכנון משק החלב בישראל (תיקון) (הוראות מיוחדות למכירות בשנים 1999 עד 2003), התשס"ג- 2002 בקשר לפריסת הכנסה ממכירת מכסות חלב ראו חוזרנו 92/2001.

נציין כי קיימת כוונה להאריך את תחולת החוק לשנת המס 2004.