בג"ץ (מפי המשנה לנשיאה רובינשטיין ובהסכמת השופטים הנדל וזילברטל) פסק כי אין בעצם המעבר לתצורת הקיבוץ המתחדש כדי לשנות את ההלכה לפיה ככלל אין להכיר ביחסי עובד-מעביד; עוד נפסק כי יש לבחון כל תיק לפי נסיבותיו, לפי המבחנים שנקבעו בפסיקה.
בפסק הדין צויין כי הלכה היא כי ככלל, אין להכיר ביחסי עובד ומעביד בין חבר לבין האגודה השיתופית, לרבות קיבוץ או מפעל הנמצא בבעלות הקיבוץ, מתוך התפיסה הבסיסית לפיה באגודה שיתופית חבר האגודה עובד משום שהוא חבר, והוא חבר משום שהוא עובד. כבר נפסק, בסמוך ל"מהפכת הקיבוץ המתחדש", כי אין לראות חבר קיבוץ כעובד. עם זאת, מקום בו עבד החבר מחוץ למסגרת הקיבוץ, בין אם היה מדובר בקיבוץ שיתופי ובין בקיבוץ מתחדש, נמצא כי בנסיבות מסוימות תיתכן הכרה ביחסי עובד ומעביד אך מקרה זה אינו בא בגדר החריגים בהם יש להכיר ביחסי עבודה בין חבר הקיבוץ לבין המפעל או הקיבוץ. התאגיד דגי תל יוסף אגודה שיתופית חקלאית, נמצא בבעלות הקיבוץ ופועל במסגרתו; אין מדובר בחוזה התקשרות חיצוני; ואין לייחס משמעות מיוחדת, ובוודאי לא מכרעת, לכך שהקיבוץ רשם את דגי תל יוסף כישות משפטית נפרדת.
באשר לשאלה האם התמורות שעבר ועובר הקיבוץ בישראל, לרבות המעבר לתקציב דיפרנציאלי, מטות את הכף אל עבר שינוי המבחנים שנקבעו בעבר בפסיקה לעניין יחסי עובד-מעביד בקיבוץ, ולהכרה גורפת ביחסי עובד-מעביד בקיבוץ המתחדש, נפסק כי לא באה העת, ואין הבסיס העובדתי והמשפטי בשל, כדי להשיב לשאלה זו בחיוב. הדין הקיים לעניין הקיבוץ המתחדש מעצב דגם שבו נותרת השיתופיות במידה משמעותית ולכן עניין זה דורש פתרון חקיקתי יצירתי, אשר יתן מענה למכלול הבעיות המתעוררות בהקשר העבודה בקיבוץ המתחדש, ובשים לב לרציונלים שונים להחלה או אי החלה של דיני העבודה, תוך שיידונו השיקולים מזה ומזה.