גרסת הדפסה
קיבוצים מספר: 091-2015

"התר אגודות מוטה" - תשע"ו

לקראת השנה החדשה הבאה עלינו לטובה, ריכזנו כאן, כבכל שנה, חלק מהנושאים החשובים אשר העסיקו את אנשי ההתיישבות החקלאית. הנושאים המובאים להלן מהווים את הסוגיות הבוערות ביותר בתחום ההתיישבות הכפרית החקלאית בהיבטים שונים הנוגעים לזכויות במקרקעין.


כבכל שנה, המגזר החקלאי מקווה כי "תכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה", ומייחל כי יוכרו זכויותיו המלאות בנחלות החקלאיות לרבות בחלקת המגורים ויוסר העול הבירוקרטי המכביד של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), שהרי הוא בבחינת אגודות מוטה למגזר החקלאי.

 


א. משבר היתרי בניה בשטח המחנה בקיבוצים
משבר היתרי הבניה החל בהחלטת הנהלה רמ"י מס' 3262 מיום 4.9.2012, אשר החליטה על עצירת חתימת רמ"י על היתרי הבניה בעשרות קיבוצים.
כפי שמוסבר בגוף ההחלטה, הנחיה זו, אשר עוצרה חתימה על היתרי בניה בקיבוצים המתחדשים "למשך שבועיים", ניתנה בעקבות מידע שנמסר לידי רמ"י על ידי רשות המיסים לגבי 'תופעה' "בה הקיבוצים פועלים במתווה "עוקף" הליך השיוך הקנייני ויוצרים מעין "הסדרי ביניים" שמהותם עיגון זכויות החברים בדירת המגורים בדרך חוזית עד וכאשר יוחלט על ידי הקיבוץ, אם בכלל, לפעול במסלול של שיוך קנייני...
מצב זה מחייב בחינה מחודשת של התנהלות המינהל בכל הנוגע לטיפול בבקשות להיתר בניה להקמת יחידות מגורים חדשות בקיבוצים מתחדשים שלא בהתאם להחלטת מועצה 751 או 1155".
מיותר לציין כי, אותה "בחינה מחודשת" – שמשמעה עצירת היתרי הבניה למגורים ברוב הקיבוצים בארץ, שהוגבלה כאמור בהחלטה 3262, לשבועיים ימים, נמשכת עד היום, מאז ספטמבר 2012. זאת דווקא בתקופה בה היצע הדיור נמוך והארץ משוועת לבנייה חדשה, בעיקר בפריפריה.
ביום 31.12.2013 אישרה מועצת מקרקעי ישראל את החלטה מס' 1314 שעניינה "בניה למגורים בקיבוצים אשר קיבלו החלטה על שיוך דירות לפי החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 751- הסדר ביניים".
ביום 29.6.2015 אושרה החלטה מס' 1425 המעדכנת את החלטה 1314 במסגרתה הוחלט להאריך את תקופת הביניים בשנה נוספת, כלומר עד ליום 31.12.2016 וזאת משום שלקיבוצים רבים אין אפשרות להציג בפני חבריהם תמונה ברורה ומפורטת של חלופת האגודה (החלטה 1380) בין היתר, בגלל העדר נתונים מצד הרשות וכי מדובר בתהליך מורכב ובעל משמעות עצומה לעתיד הקיבוץ ולחבריו.
במלאת שלוש שנים לעצירת היתרי הבניה בשטח המחנה בקיבוצים מוצע לבטל את החלטת הנהלת רמ"י 3262 מיום 4.9.2012 והחלטה מועצת מקרקעי ישראל מס' 1425 בענין "הסדר הבינים" למתן היתרי בניה.

שחרור היתרי הבניה בקיבוצים יביא לשיווק של למעלה מעשרת אלפים מגרשים בשטחי המחנה בקיבוצים (3,000 מגרשים בטווח המידי)

 

 

ב. יישום מידי של החלטת מועצת מקרקעי ישראל 1411 בעניין שיוך הדירות
החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 1411 בעניין "קביעת הזכויות למגורים בישובים חקלאיים שהם קיבוץ או מושב שיתופי", המחליפה את החלטה 1366, נכנסה לתוקפה ביום 29.07.2015.
החלטה 1411 נועדה לעגן את זכויות החברים למגורים בקיבוץ ובמושב השיתופי, בהתאם לתנאים שפורטו בהחלטה.
החלטה (1366) 1411 יושמה בשנה האחרונה במקרים בודדים בלבד ועד כה טרם פורסמו נוהלי ביצוע להחלטה זו.
נזכיר כי, בבג"צ חלקת המגורים (1027/04) מיום 9.6.2011, אושררה החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 979. נדגיש כי החלטה 979 (כיום 1411), אושרה על ידי מועצת מקרקעי ישראל כבר ביום 26.6.2007, כלומר לפני למעלה מ - 8 שנים(!).
יישום מהיר ויעיל של החלטה 1411 עשוי לשרת את האינטרסים של רמ"י ושל המגזר החקלאי ועשוי להזרים מיליארדי שקלים לקופת המדינה, מתשלומי דמי היוון וממיסים אחרים, דבר שבהחלט יסייע לממשלה לעמוד ביעדי התקציב שהציבה לעצמה.
לדעתנו, נוכח העיכובים הרבים ביישום החלטה 1411 עד כה, והעיכובים שעוד צפויים בהמשך הדרך, יש למצוא דרכים חדשות ליישומה המידי של החלטה 1411, קרי, כינון מסלול מהיר להכרה בזכויות החוכרים בחלקת המגורים בקיבוץ.

 


ג. החלטה 1380 - הקניית זכויות למגורים לאגודת הקיבוץ - טרם יצאה לדרך
בעקבות המלצות הצוות המשותף של נציגי רמ"י והתנועה הקיבוצית, אישרה מועצת מקרקעי ישראל, ביום 31.8.2014, את הצעת חלופת האגודה, שעניינה "הקניית זכויות למגורים לאגודת הקיבוץ" ההחלטה קיבלה תוקף עם חתימת שר האוצר עליה ב- 9.11.2014 ומספרה 1380 (להלן החלטה 1380)
החלטה 1380 מאפשרת רכישת זכויות המגורים בקיבוץ על ידי האגודה, כחלופה למסלולי השיוך שנקבעו בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל מס' 751 ו- 1411.
לפי החלטה 1380 הקיבוץ ירכוש את זכויות החכירה הקיימות והעתידיות בשטח המחנה והחברים יקבלו זכויות בדירותיהם מכוח הסכם פנימי מול הקיבוץ (במקום שיוך). חלופה זו תותנה באישורם של 66% לפחות מחברי הקיבוץ.
החלטה 1380 מקנה הנחה מערך הקרקע בגין רכישת הזכויות במרוכז. למרות זאת, לטעמנו, קיבוצים רבים, בעיקר במרכז הארץ, לא יוכלו לעמוד בנטל הכלכלי הכבד, הכרוך בכניסה להסדר זה.
כמו כן העברת הזכויות מהקיבוץ לחבר לתקופה ארוכה מ- 25 שנים, נחשבת למימוש זכויות תכנוניות החייבת בהיטל השבחה.
עד כה למרות שעברה שנה ממועד קבלת החלטה זו טרם פורסמו נוהלי ביצוע לישומה.

 


ד. היטל השבחה יחול על בר רשות – פסיקה בביהמ"ש העליון
בעקבות פס"ד בלוך (רע"א 725/05 הועדה המקומית לתכנון ובניה השומרון נ' עוזי ושפרה בלוך), אשר ניתן ב- 3.9.2014 בבית המשפט העליון, נקבע כי יש לראות בבני רשות בחלקות המגורים בישובים החקלאיים כחוכרים לדורות, לצורך חיובם בתשלום היטל השבחה.

שאלת החבות בהיטל השבחה של הקיבוץ (כאגודה שיתופית) ושל חבריו (כפרטים) הוא נושא הנתון במחלוקות משפטיות רבות. אי הסדרת הנושא, יוצרת אי וודאות, בין היתר, בעת יישום החלטות מועצת מקרקע ישראל לעניין הקניית הזכויות בחלקת המגורים (החלטות מועצה: 1380, 1411, 751). אי וודאות זו מתגברת, לאור ההלכה שנקבע בפס"ד בלוך.

כמו כן ההחלטה משנה דרמטית את הערכים הכספים של כ"א ממסלולי שיוך הדירות מאחר ובשיוך דירות ע"פ 751/692 סכום היטל השבחה ככל שיחול מופחת מדמי החכירה המהוונים בעוד שבמסלולי שיוך דירות לפי 1380,1411 סכום היטל השבחה מתווסף לתשלומים לרמ"י (עפ"י העמדה הנוכחית של רמ"י)

במספר החלטות של מועצת מקרקעי ישראל קיים מנגנון הפחתה של היטל השבחה מהתשלום הנדרש ע"י רמ"י, לדוגמא: בהחלטה 1252 שעניינה "בניה למגורים בחלקות א' במושבים, בכפרים שיתופיים ובמושבות" בהחלטה 1265 שעניינה "שימוש לתעסוקה לא חקלאית בחלקת המגורים של הנחלה" ובהחלטה 1316 " שימושים נלווים לפעילות החקלאית בנחלה במושבי עובדים ובכפרים שיתופיים".

לטעמנו, יש להחיל מנגנון הפחתת תשלומי היטל השבחה, ככל שיחולו, מתשלומי דמי החכירה המהוונים ו/או דמי השימוש לרמ"י.

כמו כן, יש ליזום חקיקה לקביעת פטור מהיטל השבחה בשיוך דירות לחברים בקיבוץ בגובה הפטור (140 מ"ר) שיש לכל אזרח אחר.
ה. התייחסות לאגודות הישובים החקלאיים כחוכרים לדורות לכל דבר ועניין
לפי עמדתה של רמ"י, כפי שהובהרה בהזדמנויות שונות, זכויות בני רשות בנחלות חקלאיות במקרקעי ישראל זהות לאלו של חוכרים לדורות בכל הקשור להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי רמ"י.
כך למשל במסגרת בג״צ 10695/05, צויין במסגרת כתבי הטענות, אשר אושרו בתצהיר גב' שולה בן צבי, מנהלת האגף החקלאי דאז, כי:
"...בשל הזמן הרב שנמשך הליך הסדרתן״. מרבית הקרקעות ביישובים החקלאיים מוחזקות עד להשלמת הליך הרישום וההחכרה במסגרת הסכמי שכירות תלת שנתיים המתחדשים באורח שוטף. ...התנהלות המינהל ומועצת מקרקעי ישראל לגבי ישובים אלה זהה לזו הנוהגת בישובים חקלאיים להם חוזי חכירה לדורות..."
או למשל במסגרת רע״א 725/05:
"המשיב (המינהל) סבור ...כי יש לראות בבני הרשות "חוכרים לדורות". הסיבה בשלה מוגדרים המשיבים כבני רשות, היא סיבה היסטורית, וכיום - טכנית, וקיימת להם זכות שייחתמו עימם חוזי חכירה לדודות. יתירה מכך, בחינת מערכת הזכויות שלהם כלפי ממ"י נותנת כי אין היא שובה ממערכת זכויותיהם של חוכרים לדורות במשקים חקלאיים. משכך, הרי שיש לראותם כחוכרים לדורות, לפחות לצורך העניין הנדון."
החכירה לדורות מעניקה לחוכר, להבדיל מזכות חוזית, זכות קניינית הנרשמת בפנקסי המקרקעין ותוך כך-"הגנה קניינית'.
על כן, עד שייחתמו חוזי חכירה לדורות, יש לתת ביטוי לעמדת רמ"י בחקיקה ראשית.

 


ו. הרפורמה בניהול מקרקעי ישראל – אפליית הנחלות החקלאיות בקיבוצים ובמושבים
ביום 28.7.2014 נכנסה לתוקף החלטה 1370 בעניין "רפורמה במקרקעי ישראל". ההחלטה החדשה מרחיבה את ההחלטות הקודמות 1299 ו-1185 ומפחיתה, משמעותית, את התשלומים הנדרשים להעברת בעלות.
במסגרת ההחלטה העניקה רמ"י הטבות בסכומי עתק בהנחות ובפטורים הן מתשלום דמי חכירה מהוונים והן מתשלום דמי היתר מהוונים, כתמריץ להעברת בעלות במגרשי מגורים במגזר העירוני, לרבות מגרשי הרחבות בקיבוצים ובמושבים.
הליך העברת הבעלות בקרקע משמעו הינתקות מוחלטת מרמ"י, בכל המשתמע מכך. בין היתר, פטור מתשלומים כלשהם לרמ"י: דמי חכירה, דמי הסכמה, דמי היתר וכו'. זכות הבעלות הינה הזכות החזקה ביותר (מכוחה ניתן לבצע כל פעולה פיזית או משפטית בקרקע ללא צורך בהסכמת רמ"י).
עם זאת, יש לשים לב כי מדובר ברפורמה סלקטיבית, אשר אינה חלה על כל אזרח, אלא רק על אזרחים עירוניים. שכן, אזרח אשר בחר לבנות את ביתו בקיבוץ או במושב, אינו עומד ב"קריטריונים הנדרשים" ולא זכאי ליהנות מזכות הבעלות.
מגרשי המגורים בקיבוץ וחלקות המגורים בנחלות הוחרגו במפורש בהחלטה 1185 (ראו ס' 3.5 להחלטה) ונקבע כי אלו "לא יהווה נכס מקרקעין הפטור מתשלום או נכס מקרקעין הכפוף לתשלום ולא תוקנה בהם בעלות בהתאם למנגנון הקבוע בסעיף 4יז לחוק."
לגבי שטחים אלו, נקבע כי "במידה ותתאשר החלטת מועצה המאפשרת היוון של חלקת המגורים בנחלה/חלקת המגורים תדון המועצה בתנאים להעברת בעלות של חלקת המגורים".
בנוסף, גם מגרשי תעסוקה בישובים חקלאיים החכורים לדורות, לרבות אלו אשר שולם בגינם דמי חכירה מהוונים על אף היותם "קרקע עירונית", הוחרגו מתחולת הקניית הבעלות לפי החלטה 1370 (ראו סעיף 3.5.5).
אפליית המגזר החקלאי יוצרת אבסורדים במדיניות הקרקעות של רמ"י. במיוחד לנוכח העובדה כי המגזר החקלאי, ברובו המכריע, מרוכז באזורי הספר והפריפריה (למרות הנטייה הנפוצה להתמקד ב"קיבוצים העשירים" במרכז הארץ), בעוד שרוב המגזר העירוני מצוי באזור המרכז.
בנתיים נוכח עתירת "האגודה לצדק חלוקתי" כנגד הרפורמה הודיעה הנהלת רמ"י על הקפאתה החלקית של ההחלטה ביחס לאוכלוסיות שרכשו זכויות במסגרת עסקאות הרחבה בקיבוצים ובמושבים.
לטעמנו, על מנת שתחול רפורמה אמיתית, אשר תוביל לשיפור בהתנהלותה של רמ"י מול האזרח (כפי שמוצהר כאחת ממטרותיה המרכזיות של הרפורמה), יש להחילה שוויונית על כלל האזרחים במדינה.

 


ז. הקצאת מגרשים בדרך של ועדות קבלה בישובים שאינם בנגב ובגליל
חסם משמעותי לשיווק מגרשי מגורים בישובים חקלאיים, הוא שלילת זכות ההמלצה (באמצעות ועדות קבלה) מישובים שאינם בנגב ובגליל, זאת בעקבות החלטת הנהלת רמ"י 3212 על רקע החוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (תיקון מספר 8).
החלטת הנהלה זו, לא זו בלבד שפגעה באינטרס ההסתמכות של אותם הישובים אשר היו בעיצומו של הליך הקמת הרחבה בתחומם, לאחר שהשקיעו מזמנם ומכספם בפרויקט, אלא אף יוצרת את המשקל המכריע בשיקול הדעת המוביל לביטול הרחבות הישובים החקלאיים.
לעניין זה יש לציין את סעיף 5.3 להחלטת המועצה מס' 1271 (כיום 1315) שנכנסה לתוקף ביום 26.12.2012 הקובע:
"על אף האמור בסעיפים 5.1 ו-5.2, המינהל יבחן מקרים בהם תותר הקצאת מגרשי מגורים בפטור ממכרז, על פי המלצת האגודה , ללא קיום ועדת קבלה תוך התייחסות לתיקון מס' 8 לפקודת האגודות השיתופיות. המינהל יביא מקרים אלה לאישור ועדת המשנה של המועצה."
עד כה לא הובאו מקרים לאישור ועדת המשנה של המועצה ולא ידוע לנו מהם הקריטריונים שנקבעו למקרים אלו.
להשגת יעדי צדק חלוקתי ובראש ובראשונה הורדת מחירי הדיור יש לפעול לשיווק מיידי של כ- 7,000 מגרשים במרכז הארץ להם יש תב"ע והם זמינים לשיווק מיידי בדרך של ביטול הדרישה למכרז ושיווקם באמצעות ועדת קבלה.

 


ח. הסרת חסמים לשיווק עשרות אלפי מגרשים בישובים חקלאיים בנגב ובגליל
קרקעות הישובים החקלאיים מגלמים בתוכם פוטנציאל לבניית עשרות אלפי יחידות דיור, אשר יכולות להשתחרר לשוק ולפתור את מצוקת הדיור השוררת כיום, עם זאת מסיבות של חסמים ביורוקראטיים מיותרים אין אפשרות לממש פוטנציאל אדיר זה.
ההרחבות למגורים בישובים רבים מוקפאות למעשה בשל מגבלות מכבידות, כמו דרישת קיומם של מכרזים והחשש של ישובים שהדבר יביא לקליטה לא מבוקרת לקהילתם.
ישובים רבים אינם מסוגלים לפתח את התשתיות בתחומם בשל קשיי מימון הנובעים מההגבלה שמטילה רמ"י על גובה הכספים שניתן לגבות מהמתיישבים בהרחבות בגין עלויות הפיתוח.
סכומים הניתנים לפיתוח מגרשי המגורים בהרחבות ישובים חקלאיים, הקבועים בהחלטת מועצה 1315 הנם בבחינת לעג לרש ואינם משקפים את עלויות הפיתוח הריאליות.
קליטת משפחות חדשות מחייבת הקמת מבני ציבור והתאמת התשתיות לאוכלוסייה ההולכת וגדלה. היות ופיתוח תשתיות הנלוות לקליטת אוכלוסייה חדשה בעיר מתוקצב ברשויות המקומיות ובעיריות, כך יש לנהוג גם ביחס להרחבות בישובים חקלאיים.
החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 888, במסגרתה אושר לישובים חקלאיים באזורי עדיפות לאומית לגבות כספים ממתיישבים חדשים עבור חיזוק תשתיות, היוותה ניסיון מוצלח אשר הוביל לתנופת התיישבות ביישובי קו העימות בצפון, בהם הוקצו מעל 3,000 מגרשים בתקופת זמן קצרה.
הכספים הנגבים בשיווק המגרשים לחיזוק הישוב, נועדים בראש ובראשונה לתיקון העיוות הכלכלי בחוק התכנון והבניה, אשר אינו מאפשר גביית היטל השבחה על מגרשים אלו, בשל היותם מקרקעי המדינה. כספים אלו יושקעו בשדרוג תשתיות הישוב החקלאי ובניית מוסדות ציבור וכך יסירו חסם נוסף בדרך לפתרון בעיית הדיור.
נוכח הצלחתו של מודל החלטה 888 כאמור, מוצע להרחיבו ולהחילו על כל הישובים החקלאיים באזורי עדיפות לאומית.
הוראות ההחלטה יביאו להסרת חסמים ולשיווק עשרות אלפי מגרשי מגורים בישובים חקלאיים בכלל ובאזורי עדיפות לאומית בפרט, תוך הגשמת מדיניות ההתיישבות של הממשלה באזורי עדיפות לאומית מחד ולהורדת רמת מחירי הקרקע הגואים מאידך.
הוראות שעה אשר תקחנה בחשבון הן את הצורך בשמירה על הקהילה הכפרית, יחד עם הקצאת משאבים לפיתוח תשתיות, שיפוץ מבנים ו/או הסבתם, תסייענה להתיישבות, שרובה ככולה נמצאת בפריפריה, להירתם ולסייע לצמצום מצוקת הדיור.

 

 

ט. חיזוק עצמאותה של מועצת מקרקע ישראל בקביעת מדיניות קרקעית
עפ"י חוק רשות מקרקעי ישראל- תש"ך- 1960, מועצת מקרקעי ישראל הוקמה על מנת "שתקבע את המדיניות הקרקעית שלפיה תפעל הרשות, תפקח על פעולות הרשות ותאשר הצעת תקציבה שיקבע בחוק" (סעיף 3 לחוק).
לקראת ישיבת מועצת מקרקעי ישראל שהתקיימה ב- 15.7.2015 הונחה הצעה בעניין הקמת "מטה מועצת מקרקעי ישראל" להצעה צורפו דברי ההסבר הבאים:
"הדוח המיוחד של מבקר המדינה בנושא משבר הדיור (מיום 25.2.2015), הצביע על שורה של כשלים וחסמים המכבידים על שוק הדיור בישראל. בהיבט המדיניות עוסק הדוח בשני היבטי מאקרו עיקריים: ראשית, היעדר אסטרטגיה שיטתית ומתואמת בין כלל הגופים הממשלתיים העוסקים בדיור. שנית, היעדר פיקוח, מעקב ובקרה, בכל הנוגע לשרשרת היצור של הדירה.
במסגרת הביקורת קובע המבקר כי המועצה לא מילאה באופן מיטבי את תפקידה כגוף המוביל את מדיניות המקרקעין, כמו גם נכשלה בפיקוח על אופן ביצוע המדיניות ועמידת רמ"י ביעדים האיכותיים והכמותיים הנגזרים מהמדיניות הממשלתית.
במטרה לפעול ליישום לקחי דוח הביקורת, מוצע להקים בצמוד למועצה גוף מטה רזה ומקצועי, שיסייע לחברי המועצה לתקן את הכשלים עליהם הצביע הדוח.
לגוף יוצבו שלוש מטרות עיקריות:
1. ייעוץ והתווית מדיניות מקרקעין דינמית ורלוונטית לטווח הקצר ולטווח הארוך;
2. ביצוע מעקב ובקרה בזמן אמת אחר ביצוע מדיניות רשות מקרקעי ישראל בשטח;
3. ריכוז הפעילות האדמיניסטרטיבית של מועצת מקרקעי ישראל.
חשיבותו של גוף המטה מתחדדת על רקע תיקון מס' 7 לחוק רשות מקרקעי ישראל. על פי תיקון זה, מורכבת המועצה ממנכ"לי משרדי ממשלה בלבד, ולא כוללת כל גוף מקצועי המכוון את פעילותה. במצב הדברים כיום, כאשר שוק המקרקעין נמצא במשבר חמור, נדרש אפוא גוף מטה שיציע מדיניות המבוססת על מחקרים ותכנון ארוך טווח, כמו גם יוודא את יישום החלטות המועצה בפועל."
בסופו של דבר ההצעה לא הועלתה לדיון בישיבת המועצה.
אנו תקווה כי ייושמו לקחי דו"ח ביקורת המדינה ובכך תתחזק מועצת מקרקעי ישראל כגוף מקצועי הקובע מדיניות ותגדל יכולתה של הממשלה לממש את יעדיה החברתיים/ הכלכליים בתחום המקרקעין.

 


י. העלאת מכסת יח"ד לישוב חקלאי - עדכון תמ"א 35
אחד מהכשלים המרכזיים המונע היצע דיור זמין בישובים החקלאיים נובע ממגבלת תקרת מכסת יח"ד בישוב חקלאי שנקבעה לאחרונה בתמ"א 35 בשנת 2005 והיתה אמורה להתעדכן בשנת 2009.
העיכוב הארוך והמתמשך (למעלה משש שנים) בעדכון מגבלת תקרת מכסות יח' הדיור הקבועה בתמ"א/35, מוביל להקפאת הפיתוח בישובים חקלאיים רבים. מגבלה זאת מונעת בפועל, את המשך הצמיחה הטבעית הדמוגרפית בישובים חקלאיים רבים לרבות באזורי עדיפות לאומית. עצירת צמיחה מסיבות פרוצדורליות היא גזרה שאין הציבור יכול לעמוד בה ואין לה מקום במדינה מתוקנת.
כך לדוגמא נמנעת יצירת יחידת דיור שלישית בחלקת המגורים בנחלות במושבים ולפיכך לא ניתן לממש את החלטה 1399 בעניין היוון זכויות חלקת המגורים במושבים.
גם החלטה 1317 בעניין המרת נחלות פנויות במושבים למגרשי מגורים בלתי ישימה כל עוד לא עודכנה תקרת מכסת יח"ד המרבית.

 

כולנו תקווה כי בשנה הבאה יוכרו הלכה למעשה הזכויות המלאות שיש לקיבוצים, למושבים ולחבריהם בנחלות החקלאיות ובחלקות המגורים.


הכרה זו תוציא את רמ"י ממעורבותה המכבידה בניהול חלקות המגורים ותהווה מנוף ליצירת מקורות תעסוקה, לצמיחה ולעיבוי מיידי של מעל 100,000 מגרשים, רובם בפריפריה.


מי ייתן ויתקיים בנו דברי הנביא ישעיהו: "פַּתֵּחַ חַרְצֻבּוֹת רֶשַׁע, הַתֵּר אֲגֻדּוֹת מוֹטָה, וְשַׁלַּח רְצוּצִים חָפְשִׁים, וְכָל מוֹטָה תְּנַתֵּקוּ" (ישעיהו נ"ח, ו).

 

לפרטים ולהבהרות ניתן לפנות למשרדנו בתל אביב.