כללי השבתת לול

עקב ההיצע הגדול בענף הלול קבעה מועצת הלול כי מגדל אשר ישבית את הלול יקבל פיצויים בגין ההשבתה הן בענף הפטם והן בענף ההטלה.

הפיצויים שנקבעו לענף הפטם יינתנו אך ורק למגדל שיחתום על הסדר להפסקת ייצור פטמים של 60 יום בגובה של 0.5 ש"ח לק"ג. התשלום יבוצע בסוף החודש שלאחר חודש תום תקופת ההסדר.

לעומת זאת, בענף ההטלה נקבע כי רק מגדל שיפסיק את הייצור לתקופה בת שנה אחת יקבל פיצוי בגין הפסקת הייצור בסך של 5 אג' לביצה. התשלום יבוצע על בסיס חודשי או רבעוני לפי החלטת המועצה.

השאלה העולה היא מה דינם של הפיצויים הניתנים בגין הפסקת הייצור לאותם מגדלים אשר בחרו להחיל את ההסדר על הלולים שברשותם.

הכנסה פירותית או הונית

לפיצויים לכשעצמם לא נקבע מקור הכנסה בפקודת מס הכנסה.

ככלל, נקבע בפסיקה^[1] כי דין הפיצוי כדין הפרצה שהוא בא למלא דהיינו, אופי הפיצוי, פרותי או הוני יקבע על פי אופי הנזק שנגרם, האם נפגעה זכות הונית או זכות שבפרות.

השאלה העולה היא מה דינו של חלק הפיצוי שנתקבל בגין אובדן הכנסה עתידית? – שאלה זו נדונה בפסיקה הישראלית לא אחת.

בפס"ד גורדון^[2] נקבע כי אם הפיצוי מקורו בנזק הפוגע במקור הכנסה כך שלא יהיה ניתן להשתמש באותו מקור בעתיד לשם ייצור הכנסה אזי אופי הפיצוי יהיה הוני.

בפס"ד בעניין חפץ^[3] עבד המערער כמנהל בחברה אשר הפסיקה את העסקתו. המערער הגיש תביעה לפיצויים ובפשרה שנעשתה הוסכם על סכום פיצויים שיינתן למערער שהורכב מפיצויי פיטורין ומפיצוי על אובדן הכנסות בעתיד. בית המשפט קבע כי חלק הפיצוי שנתקבל בגין עבודתו עד להפסקת העבודה ישא אופי פרותי ואילו חלק הפיצוי שיתקבל בגין אובדן הכנסות בעתיד הינו

תשלום בעל אופי הוני. כך נפסק גם בעניין גמר^[4] בו ניתן בהסכם פשרה בבית משפט פיצוי המורכב גם הוא משני חלקים כאשר אחד מהם בא לפצות על אובדן הכנסות בעתיד.

הלכות אלו, והחלטות רבות אחרות אשר ניתנו בפסיקה במקרים דומים מביאות למסקנה מפורשת באשר לקביעת אופי הפיצויים בגין אובדן הכנסות עתידיות.

במקרה דנן, לאור האמור לעיל, ניתן לקבוע מפורשות כי הפיצויים שקיבל בעל הלול בגין השבתת הלול ל – 60 יום לפחות בענף הפטם הינם פיצויים בעלי אופי פירותי החייבים המס לפי סעיף 2(1) לפקודה וייחשבו כהכנסה מיגיעה אישית לעניין פקודת מס הכנסה.

בענף ההטלה התשובה היא פחות ברורה היות והפסקת הייצור נעשית לתקופה ארוכה יותר. למרות זאת, נראה כי פיצויים הניתנים בגין תקופה של שנה אחת הינם בגדר פיצויים פירותיים היות ומה שנפגע אינו מקור ההכנסה אלא ההכנסה עצמה וכך גם הפיצוי שבא לפצות על הפסד ההכנסה ולא על מקור ההכנסה.

עמדת נציבות מס הכנסה

עמדת מס הכנסה בעניין זה היא כי פיצויים בגין השבתה לתקופה של עד שנה אחת יחשבו כהכנסה פירותית ואילו השבתה של מעבר לשנה יהיו בגדר הכנסה הונית ולפיכך, גם על פי עמדת מס הכנסה מדובר בהכנסה פירותית

הכנסה מיגיעה אישית

לחלופין ניתן לטעון כי דמי השבתת הלול ניתנו כחלופה להכנסות של בעל הלול מגידול העופות נועדה לשמור על הערך המוגן של בעל הלול ולשמור על זכותו להחזיק בנכס גם לאחר תקופת ההשבתה.

מטרת הפסקת הייצור דומה במהותה למטרת השכרת נכס ובבסיסה קבלת תקבולים פסיביים בגין נכס שאמור להניב הכנסה כדמי שכירות. דהיינו, מבחינה כלכלית מהותית ניתן לראות בהפסקת הייצור מעין השכרת הנכס למועצת הלול.

לאור האמרו לעיל, נראה כי אין סיבה שלא לראות את בעל הלול כמי שהשכיר את הלול למועצת הלול וזו בחרה שלא לגדל את העופות בתקופת ההשכרה.

חלופה 7 להגדרת "יגיעה אישית" בסעיף ההגדרות בפקודת מס הכנסה קובע:

" (7) סכום המתקבל בידי אדם מדמי שכירות מהשכרת נכס, שבמשך עשר שנים לפחות לפני תחילת השכרתו שימש בידי האדם להפקת הכנסה מיגיעה אישית, מעסק או ממשלח יד; לענין זה, "אדם" - לרבות מי שהיה בן זוגו ערב פטירתו."

לפיכך, אם הלול שימש את המגדל להפקת הכנסה במשך 10 שנים לפני מועד ההשכרה תיחשב ההכנסה מהשכרת הלול כהכנסה מיגיעה אישית כהגדרתה בפקודה ומטבע הדברים תחויב לפי סעיף 2(1) דהיינו הכנסה מעסק.

לפרטים והבהרות ניתן לפנות לרו"ח חן שחרור במשרדנו בתל-אביב.