זכויות האגודה במקרקעי משבצת הנחלות לרבות בנחלות הבלתי מאוישות של מדינת ישראל הן זכויות קנייניות של בעלי חוזה חכירה לדורות בעלי זכות קניינית בקרקע. זכויות אלה מושרשות בקרקע בזיקה היסטורית רבת שנים מלפני קום מינהל מקרקעי ישראל (כיום רמ"י).

בנוסח חוזה החכירה לדורות למושב עובדים, שנוסחו אושר לפני למעלה משני עשורים, בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 416 מיום 11.5.89 אשר פורסמה בילקוט הפרסומים של מדינת ישראל, ניתן לאגודת הישוב החקלאי פרק זמן של 5 שנים ממועד החתימה על חוזה החכירה לדורות, שבמהלכו עליה להקצות את הנחלות הפנויות, הוראה זו תואמת את החלטת המדיניות האחרונה של מועצת מקרקעי ישראל (הועדה לקרקע חקלאית) בנושא איוש נחלות מיום 16.11.1992, בעקבותיה הוצאו הוראות אגף חקלאי מס' 31 בנושא זה.

הוראות חוזה החכירה לדורות גוברות על הוראות סעיף 7.4 להחלטה 1155 של מועצת מקרקעי ישראל הקובע כי: "נחלות במושבים אשר יוקצו ע"י המינהל החל מיום אישורה כדין של החלטה זו, ישווקו עם הזכויות הקיימות והעתידיות למגורים והזכויות, באם קיימות, לתעסוקה לא חקלאית וכן השימושים החקלאיים בנחלה והכל בהתאם לכללים שיקבעו ע"י המועצה לאחר שיונחו בפניה המלצות ועדת המשנה". (הדגשה שלי -ב.מ).

בעקבות לחצים גדלים והולכים, המופעלים כיום על רמ"י, הוקמה ועדה בין-משרדית (להלן "הועדה") הכוללת את: מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון ויו"ר ועדת המשנה - עו"ד שלמה בן אליהו, נציגי רמ"י- המנכ"ל - עו"ד בנצי ליברמן, היועמ"ש –עו"ד יעקב קוינט, מנהל האגף החקלאי - עו"ד אסף רפלד, רשם האגודות השיתופיות – עו"ד מירון הכהן, נציגי משרד החקלאות - מנכ"ל משרד החקלאות – רמי כהן, סגנית מנהל האגף לתכנון - ד"ר רותי פרום-אריכא., ויו"ר החטיבה להתיישבות – דני קריצ'מן.

הועדה התכנסה עד כה ארבע פעמים ואמורה לגבש את החלטותיה, אשר יובאו לאישור מועצת מקרקעי ישראל, כנראה בתחילת דצמבר 2013.

יש להיערך להחלטה שלא תעלה בקנה אחד עם זכויותיה הקנייניות והחוזיות של האגודה (לפי החלטה 416).

לקראת דיוני הועדה, שלחו נציגי התנועות המושביות את עמדתן לעניין איוש הנחלות, להלן פרק הסיכום(כלשונו) ממכתב ששלחו התנועות למר בנצי ליברמן, מנכ"ל רמ"י,בנושא איוש הנחלות:

" אנו סבורים כי החלטות ההקפאה נתקבלו ע"י הנהלת המינהל שלא כדין, תוך חריגה מסמכות, פגיעה בזכויות מוקנות של המושבים, התעלמות מתשלום דמי חכירה של האגודות במשך השנים, והשבחת הישוב וערך הקרקע בו ע"י הישוב ולא ע"י המינהל.

למעשה, כיום המינהל הופך את החלטות המועצה והן את החלטות שר החקלאות ומשרדו לחסרי משמעות ותוכן, בכך הוא לא נותן למושבים את האפשרות לאייש את מלוא תקן הנחלות שאושר להם, וזאת תוך שהוא ממשיך, במקביל, לחייבם בגין של שטח המשבצת.

חובה עלינו לזכור כי, כאשר ישובים אלו עלו לקרקע, חלקם בשנות ה-50 וחלקם עם הקמת המדינה, הגנו המושבים על גבולות הארץ לאורכה ולרוחבה, תודות לעמל רב במשך שנים רבות, תוך משברים קשים שפקדו את המדינה בכלל ואת החקלאות בפרט, הצליחו חברי האגודות לשקם, לפתח ולהקים ישובים לתפארת, ולהשביח את מקום מושבם, וכל זאת ללא עזרת מינהל מקרקעי ישראל אלא בעמל כפיהם ונחישותם הרבה  במשך השנים.

אין חולק כי פרק הזמן שחלף מיום הקפאת איוש הנחלות ועד היום, הינו פרק ממושך ובלתי סביר בכל קנה מידה של ניהול ציבורי והתנהלות רשות שלטונית אל מול אזרחיה. על המינהל לסיים את הסאגה הבלתי נגמרת של הקפאת איוש הנחלות ולהביאו להכרעת מועצת מקרקעי ישראל שהינה הגוף האמון על מדיניות המקרקעין.

שינוי המדיניות בנושא איוש הנחלות, כפי שמוצע, מהווה פגיעה קשה בהתיישבות וזהו תקדים מסוכן שאינו במקומו ואינו בזמנו. ולפיכך, יש להוריד ההצעה מסדר יומה של המועצה ולהורות למינהל לפעול אך ורק על פי מדיניות המועצה, כפי שקיבלה ביטוי בכללי איוש הנחלות בהוראות אגף חקלאי מס' 31."