לקראת השנה החדשה הבאה עלינו לטובה, ריכזנו כאן, כמידי שנה בשנה, חלק מהנושאים שהעסיקו את אנשי ההתיישבות החקלאית. הנושאים המפורטים להלן מהווים את הסוגיות הבוערות ביותר בתחום ההתיישבות הכפרית החקלאית בהיבטים שונים הנוגעים לזכויות במקרקעין.

כבכל שנה, המגזר החקלאי מקווה כי "תכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה", ומייחל כי סוף כל סוף יוכרו הזכויות המלאות בנחלות החקלאיות לרבות בחלקת המגורים ויוסר העול הבירוקרטי והמכביד של מינהל מקרקעי ישראל שהרי הוא בבחינת אגודות מוטה למגזר החקלאי.

החשת תהליך חתימת חוזי חכירה לדורות עם אגודות הישובים החקלאיים וחבריהם

 

א. על פי החלטה מס' 1 של מועצת מקרקעי ישראל מיום 17.5.1965 יוחכרו הנחלות החקלאיות לאגודות הישובים החקלאיים (קיבוצים ומושבים) בחוזי חכירה לדורות. כמו כן, לימים התקבלו החלטות נוספות בעניין זה, כגון החלטה 361 בעניין החכרת קרקע לדורות לקיבוצים מיום 27.10.1987 והחלטה 416 בעניין חוזי חכירה במושבי עובדים מיום 11.5.1989.

נושא חתימת חוזי חכירה לדורות עם אגודות הישובים החקלאיים ועם בעלי הנחלות במושבים מטופל במשך שנים רבות במינהל מקרקעי ישראל (להלן "ממ"י").

במבחן התוצאה המצב רחוק מלהשביע רצון, ובמושבים אף מעיד על כשל מערכתי של ממ"י,

זאת למרות קיומו של נוסח חוזה חכירה למושבים (לאגודה ולבעלי הנחלות) שאושר על ידי מועצת מקרקעי ישראל (בהחלטתה 416).

הן לממ"י והן לאגודות ישובים חקלאיים אינטרס לעגן את הזכויות בקרקע על דרך חתימת חוזה חכירה לדורות, אשר מחד גיסא יפחית את העומס הבירוקרטי ומאידך גיסא יאפשר וודאות וניצול מיטבי של משאב הקרקע לחקלאים.

מלבד החובה על פי חוק לבצע את החלטות מועצת מקרקעי ישראל בעניין, הדבר נכון ומחויב גם מההיבט הציבורי והמוסרי כלפי המתיישבים החקלאיים, שיישבו את הארץ ומעבדים אותה עשרות רבות של שנים, לרבות לפני קום המדינה, מתוך הבנת חשיבות ישיבה ועבודה זו כמשימה לאומית ראשונה במעלה של הגשמת האחיזה בקרקע, עבודה, שמירה וביטחון.

חוזה החכירה לדורות על חלקה א' בנחלות במושבים יידרש כתנאי הכרחי ליישום החלטת (979) 1155, כלומר העדר חוזה חכירה מאושר לא יאפשר את יישום החלטה זו.

במצב דברים זה ועל מנת לשים קץ למחדל של מספר עשורים, על מועצת מקרקעי ישראל להורות לממ"י לפעול לאלתר לחתימת חוזה חכירה לדורות עם אגודות ישובים חקלאיים ועם בעלי הנחלות בהם, והכל בהתאם להחלטותיה התקפות.

התייחסות לאגודות הישובים החקלאיים כחוכרים לדורות לכל דבר ועניין

ב. עמדתו של ממ"י, כפי שהובהרה בהזדמנויות שונות, היא כי זכויות בני רשות בנחלות חקלאיות במקרקעי ישראל זהות לאלו של חוכרים לדורות בכל הקשור להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי ממ"י.

כך למשל במסגרת בג״צ 10695/05, צויין במסגרת כתבי הטענות, אשר אושרו בתצהיר גב' שולה בן צבי, מנהלת האגף החקלאי, כי:

"...בשל הזמן הרב שנמשך הליך הסדרתן״. מרבית הקרקעות ביישובים החקלאיים מוחזקות עד להשלמת הליך הרישום וההחכרה במסגרת הסכמי שכירות תלת שנתיים המתחדשים באורח שוטף. ...התנהלות המינהל ומועצת מקרקעי ישראל לגבי ישובים אלה זהה לזו הנוהגת בישובים חקלאיים להם חוזי חכירה לדורות..."

או למשל במסגרת רע״א 725/05:

"המשיב (המינהל) סבור ...כי יש לראות בבני הרשות "חוכרים לדורות". הסיבה בשלה מוגדרים המשיבים כבני רשות, היא סיבה היסטורית, וכיום - טכנית, וקיימת להם זכות שייחתמו עימם חוזי חכירה לדודות. יתירה מכך, בחינת מערכת הזכויות שלהם כלפי ממ"י נותנת כי אין היא שובה ממערכת זכויותיהם של חוכרים לדורות במשקים חקלאיים. משכך, הרי שיש לראותם כחוכרים לדורות, לפחות לצורך העניין הנדון."

החכירה לדורות מעניקה לחוכר, להבדיל מזכות חוזית, זכות קניינית הנרשמת בפנקסי המקרקעין ותוך כך-"הגנה קניינית'.

על כן, עד שייחתמו חוזי חכירה לדורות, על ממ"י להתייחס לחוכרים החקלאיים כחוכרים לדורות לכל דבר ועניין.

עוד נציין, כי על רקע פסק הדין בבג"צ הקרקעות (בג"צ 244/00) אשר קבע, בין היתר, כי חוכרים אשר השקיעו ברכישת הקרקע ו/או יש להם זכויות משפטיות במקרקעין, יהיו רשאים לפנות לערכאות באופן פרטני ולהוכיח את טענותיהם, הוכרה לאחרונה השתתפותם של מושבי עובדים (חרות וכפר הס) ברכישת הקרקע, הכרה אשר זיכתה את המושבים בפיצוי מוגדל בגין שינוי יעוד זכויות במקרקעי המשבצת.

אנו מקווים, כי פסק דין זה יהווה היפוך מגמה, לפיה לאורך שנים לא ניתן שום משקל ממשי, בעת בחינת זכויות בקרקע, לתרומתם של ישובים חקלאיים ברכישת הקרקע, ישובה ועיבודה.

היטל השבחה מלא על מקרקעי ישראל

ג. אחד החסמים העיקריים בשוק המקרקעין המונע שיווק מיידי של עשרות אלפי מגרשים ויצירת מקורות תעסוקה, בעיקר בפריפריה, נובע מעיוות במיסוי מוניציפאלי לפיו לא מוטל היטל השבחה (בשיעור 50% מההשבחה התכנונית) על מקרקעי ישראל ובמקומו מעביר ממ"י כ- 10% בלבד מתקבוליו לרשויות המקומיות.

יצוין כי בבג"צ הקרקעות (בג"צ 244/00) בו התווה בית המשפט לראשונה את המונח "צדק חלוקתי", הובא היטל השבחה כדוגמא יחידה לאמצעי למימוש מטרה חשובה זו.

עיוות חמור זה פוגע בעיקר באזורי הפריפריה, המאופיינים בערכי קרקע נמוכים וכפועל יוצא מכך, חלק מתקבולי ממ"י המועברים לרשויות המקומיות, אינם מאפשרים פיתוח נאות של תשתיות שסובלות ממילא מהעדר תקציב.

הטלת היטל השבחה על מקרקעי ישראל (ביטול או למצער צמצום סעיף 21 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה) המיועד לפיתוח ולתשתיות בלבד והנאמד במיליארד ש''ח לשנה, תיצור מקורות מימון לפיתוח תשתיות אשר יסירו את מכשול מימון התשתיות, העומד כיום לפני הישובים החקלאיים בעיקר בפריפריה לשיווק עשרות אלפי מגרשי מגורים וליצירת מתחמי תעסוקה.

יובהר כי היטל ההשבחה יופחת מתשלומי החוכרים לממ"י.

נציין, כי על פי הגדרת "חכירה לדורות" בסעיף 1 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה - 1965 (להלן ה"חוק") ועל פי הנוסח הקיים של סעיף 21 לתוספת השלישית לחוק, על מרבית מקרקעי ישראל החכורים לדורות לרבות קרקעות שיש למחזיקיהם הזכות להתקשר עם ממ"י בחוזי חכירה לדורות לפי החלטת מועצת מקרקעי ישראל - לא חל היטל השבחה.

הטלת היטל השבחה על מקרקעי ישראל מחייב תיקון החוק בדרך של הרחבת הגדרת "חכירה לדורות" על החזקה כדין בקרקע שיש בה זכות על פי החלטות מועצת מקרקעי ישראל להתקשר עם ממ"י בחוזה חכירה לדורות – תיקון זה תואם את הגדרת "חוכר לדורות" בהצעת חוק התכנון והבניה, התש"ע – 2010.

במקביל יש לתקן את סעיף 21 לתוספת השלישית לחוק ולמחוק בו את הפסקה המוציאה מתחולת החייבים בהיטל השבחה את החוכרים לדורות המחזיקים בחוזי חכירה לשימוש חקלאי בלבד ושאינם זכאים לנצל את הקרקע לאחר ששונה ייעודה אלא אם כן יתוקן חוזה החכירה או ייחתם חוזה חכירה לפי הייעוד החדש, כלומר אגודות הישובים החקלאיים.

פיסקה זו התווספה לחוק בתיקון מס' 48 משנת 1999 על רקע הליקויים בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 727 לפיה בעל הזכויות החקלאיות היה חייב בהיטל השבחה על מלוא הקרקע למרות שלאחר שינוי הייעוד היה זכאי לקבל 13.5% או 27% בלבד מהקרקע.

מעת שהחלטה 727 חלפה מהעולם לפני מספר רב של שנים היה מקום לבטל שינוי זה ולהטיל היטל השבחה מלא על כל חוכר לדורות כאמור לעיל ולהפחיתו במלואו מתשלום דמי החכירה לממ"י.

הסרת חסמים לשיווק עשרות אלפי מגרשים בישובים חקלאיים

ד. קרקעות הישובים החקלאיים מגלמים בתוכם פוטנציאל לבניית עשרות אלפי יחידות דיור, אשר יכולות להשתחרר לשוק ולפתור את מצוקת הדיור השוררת כיום, עם זאת מסיבות של חסמים ביורוקראטיים מיותרים אין אפשרות לממש פוטנציאל אדיר זה.

בתחילת שנות ה-90 ידע השר אריאל שרון בתקופה קצרה לרתום את ההתיישבות לקליטה של אלפי משפחות וזאת באמצעות שיפוץ מבנים והסבת מבנים ליחידות דיור, תוכנית שתואמה עם התנועות המיישבות והמועצות האזוריות, וזאת באמצעות הוראת שעה.

לא זאת, אף זאת ההרחבות בישובים רבים מוקפאות למעשה בשל מגבלות מכבידות, כמו דרישת קיומם של מכרזים והחשש של ישובים שהדבר יביא לקליטה לא מבוקרת לקהילתם.

ישובים רבים אינם מסוגלים לפתח את התשתיות בתחומם בשל קשיי מימון הנובעים מההגבלה שמטיל ממ"י על גובה הכספים שניתן לגבות מהמתיישבים בהרחבות בגין עלויות הפיתוח. סכומים הניתנים לפיתוח מגרשי המגורים בהרחבות ישובים חקלאיים, הקבועים בהחלטת מועצה 1180 (כיום החלטה 1253) הנם בבחינת לעג לרש ואינם משקפים את עלויות הפיתוח הריאליות.

קליטת משפחות חדשות מחייבת הקמת מבני ציבור והתאמת התשתיות לאוכלוסייה ההולכת וגדלה. לדעתנו, היות ופיתוח תשתיות הנלוות לקליטת אוכלוסייה חדשה בעיר מתוקצב ברשויות המקומיות ובעיריות, כך יש לנהוג גם ביחס להרחבות בישובים חקלאיים.

החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 888, במסגרתה התאפשר לישובים חקלאיים באזורי עדיפות לאומית לגבות כספים ממתיישבים חדשים עבור חיזוק תשתיות, היוותה ניסיון מוצלח אשר הוביל לתנופת התיישבות בישובי קו העימות בצפון, בהם הוקצו מעל 3,000 מגרשים בתקופת זמן קצרה.

הכספים הנגבים בשיווק המגרשים לחיזוק הישוב, נועדים בראש ובראשונה לתיקון העיוות הכלכלי בחוק התכנון והבניה, אשר אינו מאפשר גביית היטל השבחה על מגרשים אלו, בשל היותם מקרקעי המדינה (ראו סעיף ג' לעיל). כספים אלו יושקעו בשדרוג תשתיות הישוב החקלאי ובניית מוסדות ציבור וכך יסירו חסם נוסף בדרך לפתרון בעיית הדיור.

נוכח הצלחתו של מודל החלטה 888 כאמור, מוצע להרחיבו ולהחילו על כל הישובים החקלאיים באזורי עדיפות לאומית.

הוראות ההחלטה יביאו להסרת חסמים ולשיווק עשרות אלפי מגרשי מגורים בישובים חקלאיים בכלל ובאזורי עדיפות לאומית בפרט, תוך הגשמת מדיניות ההתיישבות של הממשלה באזורי עדיפות לאומית מחד ולהורדת רמת מחירי הקרקע הגואים מאידך.

הוראות שעה אשר יקחו בחשבון הן את הצורך בשמירה על הקהילה הכפרית, יחד עם הקצאת משאבים לפיתוח תשתיות, שיפוץ מבנים ו/או הסבתם, יסייעו להתיישבות, שרובה ככולה נמצאת בפריפריה, להירתם ולסייע לצמצום מצוקת הדיור.

חסם משמעותי נוסף לשיווק מגרשי מגורים בישובים חקלאיים, הוא שלילת זכות ההמלצה (באמצעות ועדות קבלה) מישובים שאינם בנגב ובגליל, זאת בעקבות החלטת הנהלת ממ"י 3212 על רקע חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (תיקון מספר 8). החלטת הנהלה זו, לא זו בלבד שהנה פוגעת באינטרס ההסתמכות של אותם הישובים המצויים בעיצומו של הליך הקמת הרחבה בתחומם, לאחר שהשקיעו מזמנם ומכספם בפרויקט, אלא יוצרת את הגזירה המכריעה בשיקול הדעת לביטול הרחבות הישובים החקלאיים.

השבת זכותו של ישוב חקלאי להמליץ על מועמדים לקבלת מגרש במסגרת הרחבה, מהווה אחד הנושאים המרכזיים על סדר יומה של ההתיישבות החקלאית בימים אלו.

יישום מדיניות הממשלה לעניין אזורי עדיפות לאומית

ה. להחלטת הממשלה מס' 4192 מיום 29.1.2012 בעניין "קביעת אזורי עדיפות לאומית לעניין מתן הטבות בתחום הבינוי והשיכון" חשיבות לעניין שיעורי דמי החכירה המופחתים בהקצאת קרקעות למגורים בישובים חקלאיים.

על אף קבלת ההחלטה על ידי הממשלה, מימושה בפועל כרוך באימוצה הרשמי על ידי מועצת מקרקעי ישראל, דבר שטרם נעשה על אף חלוף מעל לשמונה חודשים (!) מהחלטת הממשלה מס' 4192 וכשלוש שנים (!) ממועד החלטת ממשלה 1060 בעניין "הגדרת ישובים ואזורים כבעלי עדיפות לאומית".

לפיכך, על המועמדים להקצאת מגרשים למגורים בישובים באזורי עדיפות לאומית אשר נכללים ברשימת ישובים בהתאם להחלטת הממשלה 1060, לעמוד על זכותם מכוח החלטת הממשלה 1060 ולדרוש את הנחת אזור העדיפות לאומית, זאת עד לאימוץ החלטת ממשלה 4192 בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל.

בישובים החקלאיים אשר מוגדרים כישובים באזור עדיפות לאומית בהחלטת ממשלה מס' 1060 ניתן לשווק מגרשים ללא מכרז בהתאם להחלטה מועצת מקרקעי ישראל מס' 1250 הקובעת בסעיף 5.1.2 כי "מגרשי בניה למגורים בישובי עדיפות לאומית יוקצו על ידי המינהל, בפטור ממכרז, על פי המלצת האגודה".

חריגת ממ"י מסמכויותיו בעניין איוש נחלות במושבים

ו. ממ"י חורג מעל תשע שנים (!) מסמכויותיו בפועלו להקפאת איוש הנחלות במושבים בניגוד גמור למדיניות איוש הנחלות שנקבעה על ידי מועצת מקרקעי ישראל/ועדה לענייני קרקע חקלאית ב- 16.11.1992.

אין ספק, כי כל עוד לא נקבעה מדיניות מקרקעין אחרת, על ממ"י לפעול על פי מדיניות מועצת מקרקעי ישראל, כפי שנקבעה ב- 16.11.1992.

מבקר המדינה בדו"ח שנתי 60ב' (11.5.2010) קבע כי "על ממ"י ועל משרד החקלאות להגיע בהקדם להחלטה מוסכמת בעניין איוש אלפי הנחלות הפנויות בישראל. המשך ההקפאה מאז שנת 2003 ישקף כשל בתפקודם של הגופים השלטוניים המופקדים על ניהול המדיניות הלאומית בתחום במקרקעין והחקלאות.

אם הפעולות בעניין זה לא יניבו בתוך זמן קצר הצעת החלטה, יהיה על מועצת מקרקעי ישראל להתכנס כדי להכריע בדבר מדיניות הנחלות הפנויות. ראוי כי שר הבינוי והשיכון ושר החקלאות יעקבו מקרוב בחודשים הקרובים אחר הפעולות הנעשות לשם כך."

מועצת מקרקעי ישראל בישיבתה מיום 15.3.2010 בנושא איוש הנחלות, קיבלה את הצעתו של עו"ד דודו קוכמן מזכ"ל האיחוד החקלאי והעבירה הדיון לועדת המשנה של מועצת מקרקעי ישראל בראשות יו"ר קק"ל - אפי שטנצלר. חברי הועדה האחרים כיום הנם: גבי גולן, גיא רוטקופף, ראובן קוגן ואלונה שפר.

ועדת המשנה העלתה הנושא במסגרת סדר יומה במספר ישיבות, במסגרתן אף נשמעו טענות נציגי תנועות ההתיישבות, אולם הועדה טרם גיבשה את המלצותיה בנושא לרבות הוראות מעבר הנדרשות ויותר מכך הנחיותיה לממ"י לחדול מפעולתה החד צדדית המנוגדת למדיניות מועצת מקרקעי ישראל, כאמור דלעיל.

יצוין, כי בהתאם להוראות סעיף 29 לחוזה חכירה לדורות למושב עובדים, שנוסחו אושר בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 416 מיום 11.5.1989, ניתן לאגודת הישוב החקלאי פרק זמן של 5 שנים, ממועד חתימת חוזה החכירה לדורות, אשר במהלכו עליה להקצות את הנחלות הפנויות.

חיזוק עצמאותה של מועצת מקרקעי ישראל וקביעת מדיניות לניהול קרקע חקלאית

ז. לקביעת מדיניות מקרקעין להשגת יעדים חברתיים כלכליים יש לפעול בראש ובראשונה לחיזוק מעמדה העצמאי של מועצת מקרקעי ישראל כגוף הקובע הלכה למעשה את מדיניות מקרקעי ישראל ומפקח על פעולות ממ"י (רשות המקרקעין בעתיד) כמי שמוציא מדיניות זו לפועל.

כצעד ממשי למימוש מטרה ראשונה במעלה זו של קביעת מדיניות לעיל, מוצע להקים מטה מומחים מקצועי ליד מועצת מקרקעי ישראל אשר יהיה כפוף במישרין ליו"ר מועצת מקרקעי ישראל.

מטה זה יכלול את מזכיר המועצה, יועץ השר לענייני מקרקעי ישראל, יועץ משפטי ומומחים

מקצועיים בתחום מקרקעי ישראל.

תפקיד המטה יתבטא בהכנה ודיון בהצעות להחלטות מועצת מקרקעי ישראל בנושאי קביעת מדיניות מקרקעין.

כל החלטה כאמור תגובש ותלובן על ידי המטה המקצועי תוך קבלת משוב מכל הנוגעים בדבר. לקראת השלבים הבאים של גיבוש ההחלטה תועבר הצעת ההחלטה להתייחסות למשרדי הממשלה ולגופים ייצוגיים במשק לרבות פרסום באתר האינטרנט.

הקמת מטה מקצועי דלעיל יחזק משמעותית הן את עצמאותה של מועצת מקרקעי ישראל והן את יכולתה של הממשלה לממש את יעדיה החברתיים / כלכליים בתחום המקרקעין.

נוסיף, כי הועדה לשם בחינת מדיניות הקרקעות לניהול קרקע חקלאית הנכללת בהגדרת מקרקעי ישראל בראשות מנכ"ל משרד המשפטים עו"ד ד"ר גיא רוטקופף "ועדת רוטקופף", צפויה, להבנתנו, לפרסם את מסקנותיה לאחר שישבה על המדוכה מאז הקמתה מאז 17.10.2010.

חוזקה ועוצמתה של מועצת מקרקעי ישראל היא המפתח ליישומן המוצלח של ומסקנות ועדת רוטקופף הצפויות להתפרסם.

כללי הקצאת מקרקעין למיזמים לאנרגיה סולארית

ח. החלטת מועצת מקרקעי ישראל 1254 שעניינה "הקצאת קרקע למתקנים סולאריים" התקבלה על ידי מועצת מקרקעי ישראל ביום 31.1.2012.

על אף העובדה כי ההחלטה מאפשרת הקמת מיזמים סולאריים בגבולות משבצת נחלות הישובים החקלאיים, היא מבטלת כמעט לחלוטין את התמריצים הכלכליים להקמת מיזמים אלו, על ידי קביעת מספר מכשולים ההופכים את יישומה לכמעט בלתי אפשרית.

כמו כן, לדעתנו בהחלטה נפלו מספר טעויות יסודיות העומדות בניגוד להוראות חוזה החכירה לדורות של אגודות הישובים החקלאיים, החלטות ממשלת ישראל והחלטות מועצת מקרקעי ישראל וביניהן: ביטול הנחות אזור עדיפות לאומית, איסור החכרת משנה וכדומה.

לצערנו, בהחלטה לא באו לידי ביטוי הערות תנועות ההתיישבות שרוכזו והוגשו למועצת מקרקעי ישראל, עובר לישיבתה, ע"י עו"ד דודו קוכמן מזכ"ל כפרי האיחוד החקלאי.

על אף העובדה כי סבירות החלטה 1254 והוראות מעבר מכוחה אושררה בבג"צ 446/12, ההחלטה אינה מאפשרת את השגת יעדי הממשלה ביחס לניצול אנרגיות חלופיות ואף פוגעת בהשגתם על ידי הוספת קשיים מיותרים על אלו הקיימים.

שינוי ייעוד לתעסוקה במשבצת הנחלות בישוב חקלאי

ט. בהוראות חוזה החכירה לדורות (סעיף 4(א) בחוזה הקיבוץ וסעיף 5(ג) בחוזה המושב) המפרטות את מטרות החכירה, נקבע מפורשות, כי זכותה של האגודה להשתמש בקרקעותיה לצרכי "מפעל", שהם בין היתר, עפ"י ההגדרה בחוזה "... כל מטרה עסקית אחרת שאינה "משק חקלאי"."

בחוזה המושב נקבע במפורש כי הוראות אלו חלות גם על בעלי הנחלות, הם חברי האגודה.

סעיף אחר בחוזה החכירה (סעיף 9(א) בחוזה קיבוץ וסעיף 8(א) בחוזה מושב), שעניינו שינוי ייעוד, קובע כי האגודה רשאית לפעול לשינוי ייעוד של המקרקעין שברשותה, בכפוף לשני תנאים:

האחד – שתודיע על כך לממ"י, והשני – ששינוי היעוד לא יחרוג ממטרות החכירה.

עפ"י עמדתו המפורשת של ממ"י ועפ"י רצף החלטות מועצת מקרקעי ישראל שפורטו לעיל, ההתייחסות ממ"י לקיבוץ ולמושב, בהיבט זכויותיהם במקרקעי המדינה, הנה התייחסות כאל חוכרים לדורות לכל דבר ועניין.

מהאמור לעיל ניתן ללמוד כי מכוח חוזי החכירה של ישובים חקלאיים וחבריהם, מוקנית להם זכות לשינוי ייעוד מקרקעי המשבצת לתעסוקה ולשימוש בהם בייעודם החדש, ללא כל שתחול חובת השבתם לממ"י.

זכויות חוזיות אלו, הקיימות מקדמת דנן, גוברות על הוראות החלטות מועצת מקרקעי ישראל לרבות החלטה מס' 1226, המגבילה את שטחי התעסוקה וקובעת שיעורי דמי חכירה מלאים, תוך התעלמות גמורה מהוראות חוזה החכירה לדורות המתייחסות לקרקע משבצת נחלות חקלאיות כ"קרקע עירונית" בכל הקשור לשינוי ייעוד לתעסוקה.

מי ייתן וזכויות מפורשות אלו המופיעות באותיות קידוש לבנה בחוזה החכירה לדורות של קיבוץ ומושב יוכרו לאלתר ללא דיונים משפטיים ממושכים ומייגעים.

יישום מידי של החלטת מועצת מקרקעי ישראל 1155 בעניין חלקת המגורים

י. בבג"צ חלקת המגורים (1027/04) מיום 9.6.2011 אושרו החלטות מועצת מקרקעי ישראל 979 (1155) הקובעות את הזכויות למגורים בחלקת המגורים בישובים חקלאיים, והחלטה 1101, העוסקת בשימוש לתעסוקה לא חקלאית בחלקת המגורים של הנחלה.

יחד עם זאת נציין כי החלטה 979 (1155 לאחר תיקונה) כמו גם החלטה 1101 אושרו ביום 26.6.2007 כלומר לפני למעלה מ - 5 שנים(!).

בהחלטת מועצה 1155 גלום פוטנציאל רב להפחתת העומס הבירוקרטי הן על ממ"י עצמו והן על בעלי הזכויות בנחלות ואגודות ישובים חקלאיים. כמו כן, ההחלטה מאפשרת להוון את הזכויות בחלקת המגורים ובכך להקנות ודאות לבעל הזכויות ואף לאפשר לו למכור חלק מזכויותיו לאחר.

עם זאת, כעבור יותר משנה מאישור ההחלטה בבג"צ, ממ"י טרם נערך לישום החלטה 1155, הן משום שטרם אושרו סופית הוראות נוהל שעל פיהם יפעל ממ"י והן משום שממ"י אינו ערוך ארגונית להתמודד עם ישום ההחלטה.

לא זו בלבד כי ישום מהיר ויעיל של החלטה 1155 עשוי לשרת את האינטרסים של ממ"י ושל המגזר החקלאי, אלא הדבר עשוי להזרים מליארדי שקלים לקופת המדינה, מדמי היוון רכישה וממסים, דבר שבהחלט יסייע לממשלה לעמוד ביעדי התקציב שהציבה לעצמה.

על אף האמור, ההחלטה עדיין סובלת מליקויים וקשיים רבים אשר לא יאפשרו את יישומה ו/או מימושה, בעיקר בקיבוצים.

כולנו תקווה כי בשנה הבאה יוכרו הלכה למעשה הזכויות המלאות שיש לקיבוצים, למושבים ולחבריהם בנחלות החקלאיות ובחלקת המגורים.

הכרה זו תוציא את ממ"י ממעורבותו הבלתי נסבלת בניהול חלקת המגורים ותהווה מנוף ליצירת מקורות תעסוקה לצמיחה ולעיבוי מיידי של מעל 100,000 מגרשים רובם בפריפריה.

מי ייתן ויתקיים בנו דברי הנביא ישעיהו "פתח חרצֻבות רשע התר אגדות מוטה ושלח רצוצים חופשים וכל מוטה תנתקו" (ישעיהו נ"ח, ו).

לפרטים ניתן לפנות למשרדנו בת"א.