בפס"ד שניתן לאחרונה בעניין תביעת קיבוץ אילות נ. מינהל מקרקעי ישראל (ת-א 4102-05) נפסק כי לקיבוץ אין זכויות חכירה לדורות במקרקעי משבצת הנחלות וכי אין בידי הקיבוץ לאסור על מינהל מקרקעי ישראל הענקת זכויות במקרקעי הקיבוץ לאחר.

לעניות דעתנו פס"ד זה עומד בסתירה מוחלטת לעמדות אותן מציג מינהל מקרקעי ישראל (להלן – "ממ"י") לפיהן התייחסותו לאגודת ישוב חקלאי בת רשות היא כאל חוכר לדורות לכל דבר ועניין.

עמדת ממ"י - זכויות בר רשות כחוכר לדורות לכל דבר ועניין

להלן שלוש דוגמאות מיני רבות לפיהן התייחסות ממ"י לאגודות ישוב חקלאי בנות רשות במקרקעי ישראל היא כאל חוכר לדורות לכל דבר ועניין:

א. באישור זכויות למושב שיתופי אשר נתבקש ע"י משרד ממשלתי נכתב מפורשות ע"י מנכ"ל ממ"י כי למושב השיתופי "אומנם יש כיום חוזה תלת שנתי, אבל אנו מתייחסים לאגודה כאל בעל זכות חכירה לדורות (על פי החלטת מועצה 823 מיום 10.2.93 הרצ"ב), המאפשרת לכל אגודה לקבל חוזי חכירה ל – 4 תקופות של 49 שנה".

ב. במסגרת בג"צ 'קו עימות צפון' (בג"צ 10695/05), קיבוץ משגב ואח' נגד מועצת ומינהל מקרקעי ישראל, שם נכתב בהודעת ממ"י, במסגרת כתבי הטענות אשר אושרו בתצהיר גב' שולה בן צבי, מנהלת האגף החקלאי כי:

"...בשל הזמן הרב שנמשך הליך הסדרתן...מרבית הקרקעות ביישובים החקלאיים מוחזקות עד להשלמת הליך הרישום וההחכרה במסגרת הסכמי שכירות תלת שנתיים המתחדשים באורח שוטף. ...התנהלות המינהל ומועצת מקרקעי ישראל לגבי ישובים אלה זהה לזו הנוהגת בישובים חקלאיים להם חוזי חכירה לדורות..."

ובסיפא לאותו תצהיר הודגש פעם נוספת כי "הסכמי השכירות המתחדשים נעשים על ידי המינהל כשלב ביניים עד שתתאפשר חתימה על חוזה חכירה לדורות, כאשר התנהלות המינהל עם ישובים אלה וחבריהם זהה בכל להתנהלותה עם ישובים להם חוזי חכירה לדורות וחבריהם".

ג. בביהמ"ש העליון, במסגרת רשות ערעור על פסק הדין שניתן במחוזי בעניין עוזי ושפרה בלוך (רע"א 725/05) שם נטען ע"י ממ"י כי יש לראות "בבני רשות" חוכרים לדורות:

"המשיב (המינהל) סבור ...כי יש לראות בבני הרשות ..."חוכרים לדורות". הסיבה בשלה מוגדרים המשיבים כבני רשות, היא סיבה היסטורית, וכיום – טכנית, וקיימת להם זכות שייחתמו עימם חוזי חכירה לדורות. יתירה מכך, בחינת מערכת הזכויות שלהם כלפי מינהל מקרקעי ישראל נותנת כי אין היא שונה ממערכת זכויותיהם של חוכרים לדורות במשקים חקלאיים. משכך, הרי שיש לראותם כחוכרים לדורות, לפחות לצורך העניין הנדון."

זכות אגודת ישוב חקלאי לשינוי ייעוד במקרקעי המשבצת

על אף שבפס"ד מצוטט סעיף 18(א) לחוזה החכירה של קיבוץ (זהה לסעיף 20(א) לחוזה החכירה של מושב) מתעלם בית המשפט מהסייג של אותו סעיף לפיו בשינוי ייעוד על פי סעיף 9(א) בקיבוץ (סעיף 8(א) במושב) לחוזה החכירה לדורות, לקיבוץ זכויות במקרקעי שינוי הייעוד והקרקע אינה חוזרת לממ"י.

ראו חוזרנו 74/2008 "שינוי ייעוד לתעסוקה בחוזה משבצת נחלות חקלאיות".

נבהיר כי סעיף 9(א) בקיבוץ וסעיף 8(א) במושב עוסק בשינוי ייעוד למטרות תעסוקה במקרקעי משבצת ישוב חקלאי הנעשה ע"י הקיבוץ או המושב.

לעניות דעתנו פס"ד אינו מבטא את זכויות אגודות הישובים החקלאיים אשר טרם חתמו על חוזה חכירה לדורות, בעיקר כתוצאה מכשל ביצועי של ממ"י ואף עומד בסתירה לעמדותיו המוצהרות של מינהל מקרקעי ישראל.

ראוי היה כי התנועות ההתיישבותיות יצטרפו לערעור לבית המשפט העליון אותו מתכוון בא כוח הקיבוץ להגיש בקרוב.