ב – 14/05/01 ניתן ע"י ביהמ"ש המחוזי בת"א פס"ד בנושא קיבוץ מגדל עוז נ' פקיד שומה רמלה אשר נסב במחלוקת האם קיבוץ צריך לשלם מקדמה בשל הוצאות עודפות בגין החלק שלא הותר בשימוש כהוצאה עסקית, לגבי הוצאות שנזקפו לכלי רכב של הקיבוץ שאינם בשימוש של עובדים שכירים בקיבוץ (לגביהם יש לזקוף שווי רכב במשכורת).

עפ"י פס"ד לא קיבלו את עמדת הקיבוץ, כפי שהוצגה לביהמ"ש היות וההוצאות העודפות (שלא הותרו בניכוי) בגין כלי הרכב לא נרשמו במסגרת "הוצאות המחייה" ולכן אינם בגדר "שוויה של אספקת מחייה" שנתן הקיבוץ לחבריו. פירוט והרחבה ראו בחוזרנו מס' 34/2001. "קיבוץ אינו חייב במקדמות בשל הוצאות עודפות על הוצאות שהן בגדר "אספקת מחייה".

ביהמ"ש העליון בפס"ד מ – 28/08/02 לא מצא מקום להתערב בשיקולי ביהמ"ש המחוזי מאחר וההוצאות לא נרשמו בגדר "אספקת מחייה". להלן הנוסח של פס"ד שניתן בבית המשפט העליון ע"י כבוד השופט שלמה לוין:

"נימוקי בית המשפט המחוזי מקובלים עלינו, ואין אנו מוצאים לנכון להתערב בהם. על יסוד התשתית העובדתית שהייתה לפניו יכול היה בית המשפט לקבוע ש"ההוצאות" שבמחלוקת לא באו בגדר "אספקת מחייה"."

בעקבות פסקי הדין האמורים מומלץ לקיבוץ /מושב שיתופי שאינו מגיע לחבות במס לבצע פיצול ברישום הוצאות הרכב בין ההוצאות העסקיות לבין ההוצאות הפרטיות שירשמו בגדר אספקת מחייה. רישום זה ייתן פתרון לדרישת בית המשפט העליון לצורת רישום הוצאות הרכב המהווה את המבחן המכריע לפי פסיקתו האם הוצאה עודפת או לא .