גרסת הדפסה
מושבים מספר: 055-2009

החלת תקנות תעריפים למים ברשויות מקומיות על ישוב חקלאי

בימים אלו מסתיים הליך שימוע ל"כללי המים (תעריפים למים ברשויות מקומיות) (תיקון) התשס"ט – 2009", עד כה הוחרגו הכללים מישובים מתוכננים, קרי: קיבוץ, מושב, כפר שיתופי , מטרת התיקון המוצע להחיל גם על הישובים המתוכננים כאמור בכללים אלו את תקנות התעריפים החל מ 01/01/2010.

בימים אלו מסתיים הליך שימוע ל"כללי המים (תעריפים למים ברשויות מקומיות) (תיקון) התשס"ט2009", עד כה הוחרגו הכללים מישובים מתוכננים, קרי: קיבוץ, מושב, כפר שיתופי , מטרת התיקון המוצע להחיל גם על הישובים המתוכננים כאמור בכללים אלו את תקנות התעריפים החל מ 01/01/2010.

"תיקון סעיף 1 1. בסעיף 1 לכללי המים תעריפים למים ברשויות מקומיות),

התשנ"ד-1994 (להלן – הכללים העיקריים) –

(1) במקום ההגדרה "רשות מקומית" יבוא:

""חוק תאגידי מים וביוב" – חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001;

"חברה" – כהגדרתה בסעיף 2 לחוק מים וביוב;

"כללי מקורות" – כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות), התשמ"ז – 1987;

"כמות מוכרת" – 2.5 מטרים מעוקבים של מים לחודש, במכפלת מספר הנפשות המוכר לאותה יחידת דיור, כמשמעותו בסעיף 4א;

"צריכה בפועל" – כמות המים שמדדה הרשות המקומית במד המים של כל צרכן ושפורטה בחשבון המים שמקבל הצרכן, ולרבות צריכת מים משותפת;

"צרכן עוסק" – עוסק מורשה כהגדרתו בסעיף 1 לחוק חוק מס ערך מוסף, התשל"ו – 1975 (להלן – חוק מע"מ), אשר הצריכה בפועל משויכת רק לעסקו;

"רשות מקומית" – עירייה, מועצה מקומית לרבות מועצה אזורית, ועד מקומי, איגוד ערים, תאגיד או אגודה שיתופית המספקת מים לצרכניה לרבות מי שבא במקומם לעניין הספקת מים, ולמעט חברה." (הדגשה שלנו)


מימוש הכללים שנהוגים ברשויות המקומיות בישוב חקלאי בעייתי עד בלתי אפשרי בין היתר מהטעמים הבאים:

  • אין הפרדת רשתות בין מים חקלאיים למים ביתיים.
  • בקיבוץ אין גבולות גזרה ברורים בין גינון ציבורי הפטור מהיטל המחסור לגינון פרטי;.
  • בנחלה החקלאית קיימים שימושים ביתיים נוספים – צימרים, מגורי עובדים זרים ועוד שע"פ התקנות המוצעות השימוש שלהם במים הינו במחיר ג' הביתי ויחוייב בנוסף בהטל המחסור.
  • רשות מקומית הינה רשות שילטונית המספקת מים לתושביה זאת בעוד מפיק / ספק פרטי כגון אגודת מים, קיבוץ או מושב, מספק מים לחבריו אשר השקיעו מכספם בהקמת מפעל המים ואחזקתו ומישורי ההתחשבנות ביניהם רבים ומגוונים.

קבלת תיקון זה לכללי המים יחד עם אישור היטל המחסור כמופיע בחוק ההסדרים (ממתין לאישור הכנסת ראה חוזרנו מס' 39/2009 – "הרפרמה המוצעת למשק המים") תשית על האגודות וחבריהן, בקיבוצים ובמושבים תוספת עלות של מאות אלפי ₪ בשנה (ראה דוגמה).

התאחדות חקלאי ישראל פועלת למניעת קבלת תיקון זה לכללי המים.

דוגמא:

ישוב ובו 400 נפשות, הקצאת המים לבית 60,000 מ"ק לפי (150 מ"ק לנפש).

45 מ"ק לנפש בשנה פטורים מהיטל המחסור ( כמות א' וב' ליחידת דיור)

היתרה כ- 100 מ"ק לנפש בניכוי החלק היחסי של הגינון הציבורי תחויב בהיטל של 20 ₪ זאת בנוסף לתעריף ג' כיום כ 8 ₪ למ"ק, משמע כ- 650,000 ₪ עלות נוספת בשנה למחירי המים שתועבר לאוצר המדינה!!

לפרטים והבהרות ניתן לפנות לצ'סנר יעקב במשרדנו בת"א.