אחת הגזירות הקשות אותה מציעה הממשלה במסגרת התכנית הכלכלית לשנים 2010 – 2009 היא הטלת מע"מ בשעור מלא על פירות וירקות במקום מע"מ בשיעור אפס הנהוג מקדמת דנן.
וכך נכתב בדברי ההסבר לגזירה:
"פירות וירקות טריים הינם המוצר היחידי בישראל שעליו לא מוטל מע"מ. כעיקרון, בסיס המע"מ בישראל הינו רחב ביותר, ואין הצדקה לאפליה כלכלית בין פירות וירקות טריים למוצרים אחרים. מעבר לכך, הרי שגם מהיבט הרגרסיביות אין בהכרח הצדקה להפלות את הפירות והירקות על פני מוצרי מזון אחרים. בדיקות ומחקרים שנעשו, העלו כי הרגרסיביות בפירות וירקות טריים אינה שונה מהותית בהשוואה למוצרי, חלב, לחם, שמן, ביצים, והיא אף נמוכה במעט בהשוואה לזו הקיימת בבשר ובתחבורה הציבורית.
יתרה מכך, לעניין שיקולי הגביה והאכיפה, התפלגות המכירות של פירות וירקות טריים במשק, מלמדת כי כ-70% בקירוב מהמכירות נעשות ברשתות השיווק ובחנויות מוסדרות (מכלת או חנויות יעודיות). כך פחות מ-30% מהמכירות של פירות וירקות טריים, נעשות בשווקים – חלקם שווקים מוסדרים. לפיכך נראה כי, ניתן למצות בצורה סבירה את פוטנציאל הגביה ממכירת פירות וירקות טריים. יתרה מזאת, למעלה ממחצית המכירות בשווקים הם של מוצרים שונים (זולת פירות וירקות טריים) החייבים במע"מ ומצריכים הצבתה של קופה רושמת.
כמו כן, יש לזכור כי הפטור ממע"מ מקשה על מעקב אחר פעילות העוסק, דבר המנוצל הן להסתה של רישום מכירות חייבות כמכירות פטורות ממס, והן תוך ניצול המעקב החסר אחר העוסק להקטנת הגביה ממס הכנסה. יש להניח כי עם ביטול הפטור, ניתן יהיה להרחיב את מעגל משלמי המס אך ורק מעצם חובת הדיווח מה שיגדיל באופן ניכר את המידע שיש לשלטונות המס על הנישומים. התוספת הממוצעת בגין הטלת מע"מ למשק בית, תסתכם בכ-40 ₪ לחודש והתוספת החציונית הינה 32 ₪ לחודש (החישוב מבוסס על נתוני סקר הוצאות משקי הבית 2007 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בהנחה ששיעור המע"מ הינו 15.5%).
יובהר כי אין כיום אפשרות טכנית להיערך ליישום הדרגתי של ביטול ההטבה ולכן העלאת המס צריכה להתבצע במהלך אחד לשיעור המס המלא.
תוספת הכנסות של 1.8 מיליארד ₪ במונחים שנתיים."
לגישתנו, ביטול הפטור ממע"מ על פירות וירקות בטעות יסודו ופנינו לכבוד השר שלום שמחון בהסתייגות זו:
הטלת מע"מ על ירקות ופירות מביאה לתוצאות העומדות בניגוד גמור ליעדי מס עקיף זה – אשר ייספג במלואו ע"י היצרנים החקלאים במקום ע"י הצרכנים. להצעה השפעה הרסנית על המשך קיום ענפי הירקות והפירות המייצרים כיום כ – 5 מיליארד ש"ח בשנה לשוק המקומי.
מנגנון השוק הייחודי לתחום הירקות והפירות הוא הגורם שיביא לכך שהמע"מ שיוטל ישולם במלואו ע"י החקלאי:
- הצע קשיח במרבית סוגי התוצרת נובע מאופי התוצרת, חיי מדף קצרים ויכולת ויסות ואספקה מוגבלים.
- מערכת שיווק מפוצלת ורב גונית.
- מספר יצרנים רב ביותר ביחידות קטנות לכל רוחב המגזר החקלאי.
- חשיפה ורגישות לגורמי טבע המשפיעים בקיצוניות על כמויות התוצרת.
- מערכות שיווק מורכבות ומסובכות במיוחד בקשר הארגוני בין היצרנים לצרכנים.
התוצאה הבלתי נמנעת בה היצרנים (החקלאים) יספגו את מלוא המס שיוטל על פדיון התוצרת ועל פער התיווך (בממוצע כ- 100%) תביא להתמוטטות השיווק המאורגן והסטתו לשווקים מקבילים ("שחורים").
פגיעה בכדאיות הייצור לשוק המקומי תביא לפגיעה בלתי נמנעת בייצוא הפירות וירקות שהשוק המקומי מהווה יעד משלים גם בהכנסתם: אבוקדו, הדרים, אגוזי אדמה, תפוחי אדמה, עגבניות וירקות לייצוא.
סביר כי החקלאים יגיבו בהסטת פעילותם לשוק המקביל ("השחור") שפיתויו הולך וגובר על רקע המשבר הנוכחי והתמוטטות מערכות השיווק המאורגנות. במצב זה לבטח ייפגעו גם הכנסות המדינה ממס הכנסה על אותן הכנסות שלא ידווחו. ניסיון העבר מוכיח כי מערכות הפיקוח של מע"מ ומס הכנסה אינן מצליחות לצמצם את היקף ההברחות בשווקים הפתוחים שנפחם משמעותי בשוק הירקות והפירות.
פעולת התאמה אשר תביא את הענף לשיווי משקל תמשך מספר שנים, משמעותה הורדת רמת צריכת הירקות והפירות וייצור נמוך ע"י החקלאים כדי לקיים רמת מחירים גבוהה יותר. התאמה זו תושג ע"י עקירת מטעים קיימים, צמצום שטחי עיבוד וצמצום יחידות המשק בחקלאות.
בנוסף, הפסקת הפעילות החקלאית המקיימת גידולי ירקות ופירות תביא לנטישת שטחי חקלאות ותהווה תמריץ שלילי לשמירה על אדמות המדינה במקביל להיותה תמריץ למעלימי המס.
הרעיון של הטלת מע"מ על ירקות ופירות יגרום לתוצאות בלתי אפשריות במצב המשק החקלאי בפרט והלאומי בכלל:
1. תשלום מלוא תוספת המע"מ על פדיון ופער התיווך ע"י היצרנים החקלאים.כולנו תקווה כי גזירה זו תתבטל ולא תעבור בעת אישור התקציב.