גרסת הדפסה
מושבים מספר: 030-2001

חדרי אירוח (צימרים) – היבטי מע"מ

ענף הקיט הכפרי ("צימרים") צבר תאוצה רבה בשנים האחרונות והאירוח הכפרי הפך לאחד ממוקדי התיירות הנפוצים והמקובלים בישראל. משפחות רבות מנהלות חדרי אירוח כפרי ברחבי הארץ דבר שהפך בילוי בקרב כל שכבות האוכלוסייה

1.כללי

ענף הקיט הכפרי ("צימרים") צבר תאוצה רבה בשנים האחרונות והאירוח הכפרי הפך לאחד ממוקדי התיירות הנפוצים והמקובלים בישראל.

משפחות רבות מנהלות חדרי אירוח כפרי ברחבי הארץ דבר שהפך בילוי בקרב כל שכבות האוכלוסייה.

בחוזר זה נסקור את סוגיית החבות במס ערך המוסף הן מבחינת היבט מס העסקאות והן מהיבט מס התשומות.

ישנן כמה שיטות נפוצות לניהול בתי הארחה שהעיקריות שבהן אומצו בקרב רוב המשפחות המנהלות חדרי הארחה. נבחין בין שתי שיטות מקובלות:

א. דירה פרטית – בד"כ וילה המשמשת את בעל הדירה למגורים בחלקה, ובחלקה השני (למשל : קומת קרקע, עליית גג או לעיתים גם מס' חדרים בדירה) משמשת כיחידת נופש.

ב. יחידת נופש נפרדת, שמיקומה הפיזי בד"כ נמצא ביחידה הנפרדת מדירתו של בעל הצימר ובה נמצאים כל האמצעים הדרושים לדייר (מטבח, מקלחות, וכד'...).

2.החבות במע"מ

השאלה העולה במקרים אלו האם עסקאות של השכרת צימר חייב במס עסקאות עפ"י חוק מע"מ. הוראת פרשנות 2/97 של אגף המכס והמע"מ בעניין חדרי אירוח דנה בבעיה.

עפ"י סעיף 31 (1) לחוק מע"מ, השכרה למגורים, שאינה עולה על 10 שנים, למעט השכרה לשם אירוח בבית מלון – פטורה ממס.

סעיף 1 לחוק מע"מ מגדיר "בית מלון" כ-

"בית מלון, לרבות פנסיון, בית מרגוע, בית אירוח וכיוצא באלה שבו מלינים בדרך כלל בתמורה לפחות חמישה אנשים"

כדי לענות על השאלה האם חייבת עסקת השכרת הצימר במס יש לבחון האם יחידת האירוח תיחשב כ"בית מלון".

על פי הקריטריונים של משרד התיירות, צימר הכולל יחידת נופש אחת ייחשב כ"בית מלון" רק אם גודל היחידה מאפשר, עפ"י הקריטריונים של משרד התיירות, לינה של 5 אנשים לפחות ביחידה.

הקריטריונים הם: שטח ריצפה מינימלי של 14 מ"ר (ללא שירותים ומטבחון) לשתי מיטות, וכל מיטה נוספת ביחידה – 4 מ"ר (דהיינו: שטח ריצפה של מינימום 26 מ"ר ללא שירותים ומטבחון).

א. עסק בבחינת "בית מלון"

אדם שהשכרת חדרי האירוח שברשותו עונים על ההגדרה של בית מלון כפי שרשום לעיל רשאי להירשם כ"עוסק מורשה" לפי תקנה 13 (5) לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל"ו – 1976, בהיותו מי שעיסוקו מכירת זכויות במקרקעין ולא יוכל לשנות מעמדו ל"עוסק זעיר פטור" גם אם מחזור עסקאותיו נמוך מתקנת הפטור הקבועה בסעיף 31 (3) לחוק.

על עסקאותיו של בעל הצימר, כאמור לא יחול הפטור בשל השכרה למגורים בסעיף 31 (1) אלא הסיפא של אותו הסעיף (השכרה לשם אירוח "בבית מלון"), ולפיכך עסקאות השכרת הצימור חייבות בשיעור מס מלא.

במקרה של השכרת הצימר לתייר, תחול הוראת סעיף 30 (א) (3) לחוק מע"מ ותקנות 12 ו-12 ב' לתקנות מע"מ ושיעור המס יהיה אפס:

"לינה של תייר בבית מלון ושירותים נוספים שקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, הניתנים אגב לינה כאמור ".

בין השירותים הניתנים אגב לינה שנקבעו בתקנה 12 ב' כוללים אספקת מזון ושתייה, שימוש בבריכת השחייה ושירותים נלווים לשירות זה, שירות כביסה , השכרת מכשיר טלוויזיה לשימוש בחדרו של התייר, שימוש במתקן סאונה, שימוש בטלפון ופקסימיליה, שימוש במתקני ספורט ובריאות, תרגום מכתבים ומסמכים וכל עבודות המשרד.

כאשר הצימר משמש שלא לצרכי עסק למשל, מגורי קרובי משפחה, יחוייב בעל הצימר בגין "שימוש לצורך עצמי". המחיר יקבע על פי סעיף 10 לחוק שקובע:

"עסקה שמחירה מושפע מיחסים מיוחדים בין הצדדים, או שלא נקבע לה מחיר, או שתמורתה כולה או מקצתה איננה בכסף יהא מחירה המחיר שהיה משתלם בעדה בתנאים רגילים..."

דהיינו, מחיר העסקה יהיה מחיר השוק שהיה משתלם בתנאי עסקה רגילים.

ב. עסק שאינו בבחינת "בית מלון"

אדם שמקים עסק של השכרת חדרי אירוח שאינם בבחינת "בית מלון" לפי הקריטריונים בחלק הראשון לחוזר זה יהיה פטור מרישום כ"עוסק" עפ"י תקנה 1 לתקנות הרישום אם כל עסקאותיו הינן השכרה למגורים הפטורה ממס על פי סעיף 31 (1):

" השכרה למגורים לתקופה שאינה עולה על 10 שנים , למעט השכרה לשם אירוח בבית מלון".

במידה ובעל הצימר מקיים עסק נוסף, שלגביו הינו רשום כ"עוסק", ידווח על עסקאות ההשכרה למגורים של הצימר כעסקאות פטורות (עפ"י ס' 31 (1) לחוק).

3. ניכוי מס תשומות

סעיף 41 לחוק מע"מ קובע:

"אין לנכות מס תשומות אלא אם הן לשימוש בעסקה החייבת במס"

א. צימר הרשום כ"עוסק מורשה" רשאי לנכות את מס התשומות הכרוכות בעסקאות ההשכרה, לרבות התשומות הכרוכות בהקמת העסק (בניית הצימר , רכישת ציוד וכיו"ב).

הדבר נכון גם לגבי צימר הצמוד לדירת מגוריו של בעל הצימר (עליית גג, תוספת בנייה וכד').

בעניין זה לא יחולו הוראות תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף האוסרת על עוסק לנכות את מס התשומות על רכישת דירת מגוריו או בנייתה, גם אם בחלקה היא משמשת כמקום עסקו" שכן יחידת האירוח מוגדרת באופן עצמאי לעניין החוק כ"בית מלון".

ב. תשומות מעורבות, דהיינו תשומות ששימשו במישור העסקי ובמישור הפרטי גם יחד ינוכו עפ"י כללי תקנה 18 לתקנות מע"מ כלומר ינוכו בשיעור יחסי של השימוש העסקי ביחס לשימוש הפרטי.

ג. בעל צימר שמנהל עסק שהצימרים אינם בבחינת "בית מלון" ועסקאותיו פטורות ממס, לא ינכה כלל את מס התשומות הכרוכות בניהול הצימר על פי ס' 41 לחוק.