א. הקצאת קרקע למתקנים לטיפול בשופכין ולמתקנים לאגירת מי קולחין

בישיבת מועצת מקרקעי ישראל מיום 12.10.00 נתקבלה ההחלטה הבאה:

1. " כללי :

1.1 מינהל מקרקעי ישראל (להלן – המינהל) יקצה קרקע להקמת מיתקנים לטיהור מי שופכין ולאגירת מי קולחין לרשות מקומית.

1.2 רשות מקומית – עיריה, מועצה מקומית או מועצה אזורית, או תאגיד משותף של מספר רשויות או כל גוף אחר עפ"י המלצת נציב המים ובלבד שגוף זה יהיה פטור מחובת המכרז עפ"י חוק המכרזים ותקנותיו.

1.3 הקרקע תוקצה על בסיס תוכנית מאושרת.

1.4 קרקע למתקנים לטיפול בשופכין תוקצה לתקופה של 49 שנה.

1.5 קרקע למתקנים לאגירת מי קולחין תוקצה בהרשאות מתחדשות לתקופה של עד 7 שנים כל אחת.

1.6 הקרקע תוקצה על בסיס המלצת נציב המים במשרד התשתיות הלאומית. ההמלצה תכלול איתור השטח וגודלו.

2. תנאי הקצאה

2.1 הקרקע למתקנים לטיפול בשופכין תוקצה לרשות המקומית בדמי חכירה שנתיים מהוונים בשיעור של 2% לשנה ל-49 שנה.

2.2 קרקע למתקנים לאגירת מי קולחין תוקצה בדמי חכירה מהוונים לתקופת ההרשאה על בסיס של 40 ש"ח לדונם צמודים למדד 9/00.

2.3 באזורי עדיפות יחולו שיעור ההנחה כפי שאושרו ע"י הממשלה ומועצת מקרקעי ישראל.

2.4 שונה יעודה או שימושה של הקרקע שהוקצתה לרשות המקומית למתקנים לטיפול בשופכין על פי החלטה זו תשלם הרשות המקומית למינהל דמי חכירה שנתיים או מהוונים על בסיס שומת שמאי המינהל בשיעור הנהוג על פי נוהלי המינהל ליעוד החדש.

2.5 שונה יעודה או שימושה של קרקע שהוקצתה לרשות המקומית עפ"י החלטה למתקנים לאגירת מי קולחין עפ"י החלטה זו, הסכם ההרשאה יתבטל והקרקע תחזור למינהל כשהיא נקיה מכל מחזיק או חפץ.

2.6 הקרקע תוקצה על בסיס תוכנית מאושרת למטרה האמורה בהסכם פתוח כמקובל. הוקמו המיתקנים כאמור תוקצה הקרקע ל- 49 שנה בחוזה חכירה.

2.7 הוצאות פינוי השטח והפיצויים, אם יהיו כאלה, יהיו על חשבון הרשות המקומית במלואם.

2.8 הרשות המקומית תהיה רשאית להחכיר המתקן בהחכרת משנה למפעיל לתקופה קצובה שלא תעלה על יתרת תקופת החכירה בכפוף לאישור המינהל.

2.9 חדלה הקרקע לשמש למטרה האמורה, תתחייב הרשות המקומית על חשבונה ובמימונה לשקם הקרקע וסביבתה והשבתה למצבה הקודם.

3. הוראות מעבר

3.1 בקשות שהוגשו בעבר וטרם שולמו ניתן יהיה לבצען עפ"י החלטה זו.

3.2 עסקאות אשר שולם בגינן ונחתם הסכם פיתוח יתבצעו עפ"י תנאי החלטה

769.

3.3 חידוש חוזי חכירה לרשויות מקומיות להקמת מיתקנים לטיהור מי שופכין ואגירת מי קולחין שנעשו טרם החלטה זו יהיו בתנאים המפורטים בהחלטה זו.

3.4 המינהל יוציא נוהל לביצוע החלטה זו.

4. החלטה זו מבטלת החלטה 769 (וכן החלטות 367,482) ובאה במקומם. "

(הערה: הנוסח המחייב הוא הנוסח שיחתם ע"י השרים).

ב. רישום תאגיד העוסק בטיהור מי שופכין כעוסק לצרכי מס ערך מוסף

אנו סוברים כי משק המים הינו משאב בעל חשיבות עליונה לעוסקים בגידולים חקלאיים.

עקב המחסור הקיים והמחסור הצפוי בעתיד מעודדת המדינה הקמת מתקנים לטיהור מי שופכין , על מנת שישמשו להשקיה של גידולים חקלאיים.

חלק מהעוסקים בטיהור המים הינם מפעלי המים והביוב של רשויות מקומיות אשר למיטב ידיעתנו הינם מפעלים כלכליים נושאי רווחים הטמונים בזיכיון שניתן לרשות המקומית למכור מים ולגבות תשלומים עבור הביוב בהתאם לצריכת המים של התושבים.

חשיבות נושא אספקת המים באה לידי ביטוי בפקודת מס הכנסה במתן פטור ממס לעסקים של מפעלי מים ברשויות המקומיות ובאגודות המים.

למרות האמור שלטונות מס ערך מוסף מסרבים לרשום גופים העוסקים בטיהור מים כ"עוסקים" לצרכי מס ערך מוסף בטענה שפעילות זו אינה כלכלית אלא מוניציפלית בלבד.

בפס"ד בענין החברה לטיפול והשבת מי ביוב באזור נחל חדרה (עש 5237/98 ) קיבל השופט ד"ר ביין את עמדת מע"מ וקבע בין היתר :

" פעילות המערערת במועד הרלבנטי לקבלת ההחלטה היתה גרעונית כאשר התשומות עלו בהרבה על העסקאות החייבות ( ראה דיווחי המערערת מש/4). בנסיבות אלה, הכרה במערערת כעוסק, תיפגע פגיעה בלתי מוצדקת באוצר המדינה במובן זה שהמדינה מתבקשת בעקיפין להשתתף במימון פעילות המערערת"

לפי מיטב ידיעתנו חלק מהתאגידים העוסקים בפעילות טיהור מים קיבלו הכרה כ"עוסק" לצורכי מע"מ לאחר שהצליחו להציג בפני רשויות המס מצג כלכלי לפיו המפעלים נושאים רווחים.

הגדרת מפעל מים כמלכ"ר יוצרת עיוות ואפליה כלכלית של המגזר החקלאי לעומת ענפים אחרים במשק מאחר והיא מייקרת התשומה החקלאית העיקרית ביצור ב- 17% ללא אפשרות לקיזוז מס התשומות.

לא ידוע לנו מקרה אחר בו תאגיד המפנה 100% מתוצרתו לפעילות עסקית הוגדר ע"י שלטונות מע"מ כמלכ"ר.

אנו סבורים כי יש למנוע אפליה באי רישומם כ"עוסק מורשה" של חלק מהתאגידים לטיהור מי שופכין כאשר גם אלו הרשומים "כעוסק מורשה" וגם אלו שאינם רשומים כ"עוסק מורשה" משמשים למטרה כלכלית כשהמוצר הסופי הינו מי הקולחין המטוהרים המשמשים רובם ככולם את הפעילות העסקית החקלאית.

בנושא זה פנינו לשלטונות מע"מ במטרה לשכנע אותם כי לפעילות זו של טיהור מי שופכין לשימוש בחקלאות יש מטרה כלכלית הן לתאגידים העוסקים בכך ישירות והן למשק המים במדינה.

סיכום

בהקמת תאגידים להשבת מי קולחין יש משמעות לבחירת דרך הפעילות הכלכלית שתבטיח רישום התאגיד כ"עוסק מורשה" לצרכי מע"מ.