החל מינואר 2008 שונו הכללים ביחס לניהול קופות הגמל וזאת במסגרת תיקון מס' 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה – 2005 (להלן:"התיקון"). השינוי הינו מרחיק לכת בכך שהוא קובע למעשה חובת חסכון לפנסיה.
אודות התיקון:
עד התיקון נחלקו קופות הגמל לשניים, כאשר דרך משיכת הכספים הבחינה ביניהם:
קופת גמל לתגמולים – קופה, שבמועד משיכת הכספים, אפשרה משיכה חד פעמית (הונית) של כל הסכום שנצבר בה.
קופת גמל לקצבה – קופה, שבמועד משיכת הכספים, אפשרה משיכה רק בצורת קצבה (לשיעורין, בתשלומים חודשיים) של הסכום שנצבר בה.
בעקבות התיקון, החל מתחילת שנת 2008 לא ניתן אישור להפעלת קופות גמל לתגמולים, אלא רק לאלה שקיימות זה מכבר. בנוסף, לא ניתן יותר להפקיד כספים בקופות גמל לתגמולים (קיימות) וקופה כזו תמשיך להתנהל רק לשם הכספים שהופקדו בה טרם התיקון, היינו עד 31.12.2007.
החל משנת 2008, בעקבות התיקון, קיימות קופות גמל לקצבה בלבד, משני סוגים (אין מדובר בהקמתן של קופות גמל חדשות אלא בסיווגן מחדש של הקופות שהיו קיימות טרם התיקון).
כלומר, החל משנת 2008 לא ניתן להפקיד לקופת גמל לתגמולים. גם הפקדה לקופות הקיימות תתחלקנה לשתי הקטגוריות, כאמור:
קופת גמל משלמת לקצבה – ניתן למשוך ממנה כספים במישרין בדרך של קצבה חודשית או היוון קצבה. במסלול זה נכללות הקופות גמל לקצבה, שהיו קיימות טרם התיקון.
קופת גמל שאינה משלמת לקצבה – לא ניתן למשוך ממנה כספים, למעט ממרכיב הפיצויים, אלא באמצעות העברתם לקופה משלמת לקצבה. במסלול זה נכללות הקופות גמל לתגמולים, שהיו קיימות טרם התיקון.
המטרה של החוק היא לייצר עבור כל עמית בגיל פרישה, פנסיה בסיסית בסכום של 3,850 ש"ח לחודש (סכום שיתעדכן מדי שנה במרץ). אם סכום הצבירה של העמית מניב לו פנסיה חודשית העולה על 3,850 ש"ח, רשאי העמית לבחור לממש את היתרה העודפת גם בסכום חד פעמי בדרך של היוון קצבה.
משיכת הכספים תתאפשר בגיל פרישה מקופה משלמת בלבד. לעומתן, קופות הגמל שאינן משלמות תצטרכנה, באותו מועד, להעביר את הסכומים שנצברו בהן, בגין הפקדות מיום 1 בינואר 2008, לקופות המשלמות לצורך תשלום הצבירה לעמית בדרך של קצבה חודשית או לפי העניין גם היוון קצבה.
זיכוי ממס לפי סעיף 45א לפקודה
טרם התיקון קבע הסעיף שני שיעורים לזיכוי: 35% בגין הפקדה בקרן פנסיה מקיפה ו – 25% בגין הפקדה ביתר קופות הגמל. מאחר ואין כיום הבחנה בין קופה הונית לקופת קצבה ומסלולי החיסכון הפנסיוני איחדו לנתיב קצבתי, הרי שהטבות המס בעת ההפקדה הינן זהות להטבות שהיו בעבר בעת הפקדה לקיצבה. כך שהחל משנת 2008 יהיה הזיכוי בשני מסלולי ההפקדה בשיעור של 35%.
גם ביטוח חיים המבטיח קצבה לשארים (ביטוח חיים ללא מרכיב חיסכון) יעניק זיכוי של 35% (ובלבד שסכום התשלום לביטוח לא יעלה על 1.5% מההכנסה המזכה של העמית), בעוד שביטוח חיים שאינו מבטיח קצבה לשארים (אלא תשלום חד פעמי, ריסק) יעניק כמו בעבר – טרם התיקון – זיכוי בשיעור של 25%.
תקרה פטורה ממס לפי סעיף 3(ה3) לפקודה
הפקודה קובעת תקרת סכום, המופקד ע"י המעביד בקופת גמל לעובד, אשר לא תחשב כהכנסה בידי העובד. טרם התיקון היו קבועות שתי תקרות האחת לקופת גמל לתגמולים והשניה לקופת גמל לקצבה. החל משנת 2008 התקרה הרלוונטית היא התקרה המתייחסת להפרשה לקצבה – בין אם לקופה משלמת ובין אם לקופה שאינה משלמת – השווה לארבע פעמים השכר הממוצע במשק – 30,652 ש"ח לחודש, לשנת 2008.
הפקדה לביטוח אבדן כושר עבודה
השיעור המרבי המותר לניכוי בשל רכישת ביטוח לאבדן כושר עבודה הוגדל בעקבות התיקון מ2.5% ל- 3.5% מההכנסה החייבת. יחד עם זאת, תקרת ההכנסה החייבת לצרכי ניכוי היא ארבע פעמים השכר הממוצע במשק -30,652 ש"ח לחודש, בשנת 2008. כלומר, הניכוי המקסימאלי החודשי שיוכר הוא 1,073 ש"ח.
הפקדה בקופת גמל מרכזית לפיצויים
מעסיקים אשר ברשותם קופת פיצויים מרכזית אשר היתה קיימת ביום 31.12.2007 יוכלו להמשיך ולהפקיד בה עד 31.12.2010 רק בגין עובדים שהיו מבוטחים בה טרם 1.1.2008 ומיום 1.1.2011 לא ניתן יהיה להפקיד בהן יותר. החל מינואר 2008 מעסיק לא יוכל לפתוח חשבון חדש בקופה מרכזית לפיצויים.
הפקדה לרצף זכויות פיצויים
טרם התיקון ניתן היה להפקיד כספי פיצויים חד פעמיים לעובד במועד סיום העבודה ללא מגבלת סכום, לקופת גמל הונית, למטרת רצף זכויות פיצויים. כלי זה העניק לעובד דחיית המיסוי לגיל פרישה. בעקבות התיקון וביטול הקופות ההוניות – לא ניתן להשתמש עוד בכלי זה.
מס רווחי הון בגין התשואה בקופות הגמל
טרם התיקון רווח שנוצר בגין הפקדות בקופות גמל לתגמולים (הוניות) בסכום שעלה על "תקרת ההפקדה המוטבת", חויב במס רווחי הון. לאחר התיקון החל משנת 2008 לא תהינה הפקדות לקופות הוניות אלא לקצבה בלבד ולפיכך רווחים שיתקבלו יהוו חלק מן הקצבה שתשתלם לעובד בגיל פרישה וימוסו כחלק מסכום הקצבה הכולל.
מכל מקום, על סכומים שנצברו עד ל- 31.12.2007, לרבות רווחים בגינם, יחולו כל אותם כללים שהיו טרם התיקון.
משיכת כספים
במועד הזכאות למשיכת הכספים, בקופה משלמת לקצבה, ניתן יהיה להוון את יתרת הקצבה - העולה על סכום הקצבה המזערי שהוא 3,850 ש"ח לחודש - לסכום חד פעמי .
בקופה שאינה משלמת לקצבה ניתן למשוך את כספי הפיצויים בלבד במשיכה חד פעמית ואילו את הכספים שאינם לפיצויים יש להעביר לקופה משלמת לקצבה, כך שתשתלם ממנה הקצבה החודשית.
הוראות פקודת מס הכנסה
הגדרות:
"הכנסה מבוטחת" הכנסת עבודה שבשלה שילם המעביד בעד עובדו, בשנת המס, סכומים לקופת גמל לתגמולים או לקופת גמל לקיצבה וכן הכנסת עבודה שבשלה זכאי העובד לקיצבה עפ"י דין או חוזה.
"הכנסה לעמית עצמאי" סך כל הכנסתו החייבת של יחיד לפני הניכוי המותר, בשל תשלומים לקופת גמל תגמולים או קצבה ובשל תשלומים לביטוח לאומי (להלן: "הניכוי המותר"), עד לסכום של 90,000 ₪ לשנת 2008, בניכוי הכנסתו המבוטחת.
"הכנסה נוספת" הסכום הנמוך מבין אלה:
1. סך כל הכנסתו החייבת של יחיד לפני הניכוי המותר כאמור, שאינה הכנסה מבוטחת עד לסכום 90,000 ₪ לשנת 2008.
2. סך כל הכנסתו החייבת של יחיד לפני הניכוי המותר כאמור, עד לסכום של 360,000 ₪ לשנת 2008, בניכוי הכנסתו המבוטחת או סכום של 90,000 ₪, לפי הגבוה מביניהם.
"עמית יחיד" יחיד, שאינו עמית מוטב שמתקיים לגביו אחד מאלה:
1. הוא נולד לפני שנת 1961.
2. היתה לו בשנת המס, הכנסת עבודה שבשלה הוא זכאי לקצבה עפ"י דין או חוזה.
"עמית מוטב" יחיד שבשל הכנסתו שולמו בעדו, בשנת המס, סכומים לקופת גמל לקצבה, בסכום שלא פחת מ-16% מסך כל השכר הממוצע במשק באותה שנת מס.
"השכר הממוצע במשק" לצורך סעיף זה, בשנת המס 2008, יהיה 95% מהשכר הממוצע במשק כפי שהוא מחושב לצורך גמלאות ודמי ביטוח בחוק הביטוח הלאומי.
ניכוי
1. גובה סכום הניכוי נגזר באחוזים מההכנסה המזכה שהיא: סך כל הכנסתו החייבת של יחיד לפני הניכוי בגין קופות גמל וביטוח לאומי, עד לסך של 88,800 ש"ח לשנה – לגבי יחיד שהיתה לו רק הכנסת עבודה. ועד לסך של 126,000 ש"ח לשנה – לגבי יחיד שלא היתה לו הכנסת עבודה כמפורט בסעיף 47(א)(1)(3) לפקודת מס הכנסה.
2. עמית יחיד שבשנת המס שילמו הוא או בן זוגו, סכומים לקופת גמל לקצבה לטובת אחד מהם או יחיד שאינו עמית מוטב, שבשנת המס שילמו הוא או בן זוגו סכומים לקופת גמל לקצבה בלבד (ב- 2008 ניתן לשלם רק לקיצבה), לטובת אחד מהם, סכום הניכוי לא יעלה על:
א. הסכום הנמוך מבין שני אלה:
1. 5% מהכנסתו המזכה, שהיא הכנסת עבודה שאינה הכנסה מבוטחת.
2. 5% מהכנסתו החייבת שהיא הכנסת עבודה עד לסכום של 360,000 ש"ח לשנה (2008), בניכוי הכנסתו המבוטחת.
ב. 7% מהכנסתו המזכה שאיננה הכנסת עבודה. אולם, אם סכום ההפקדה עולה על 12% מהכנסתו המזכה, יותר לו ניכוי נוסף, בשל החלק העולה על 12%, עד ל- 4% מאותה הכנסה.
3. תקנות מס הכנסה (ניכוי תשלומים בעד תגמולים או קצבה), התש"ם – 1980, מעניקות ניכויים בשיעורים גבוהים יותר ליחד שמלאו לו בתחילת שנת המס 50 שנה.
4. לעמית מוטב שבשנת המס שילמו הוא או בן זוגו סכומים לקופת גמל לקצבה, לטובת העמית המוטב או לטובת ילדו שגילו 18 שנים ומעלה, יותר ניכוי הסכומים ששולמו ובלבד שהניכוי לא יעלה על אלה, לפיו הענין:
א. בשל סכומים ששולמו לקופת גמל לקצבה – 11% מההכנסה לעמית עצמאי.
ב. בשל סכומים ששולמו לקופת גמל לקצבה ושבשלם לא הותר ניכוי – 7% מההכנסה הנוספת. ואולם אם הסכומים ששולמו כאמור לקופת גמל לקצבה עולים על 12% מהכנסתו הנוספת, יותר לו בשל החלק העולה על 12%, ניכוי נוסף שלא יעלה על 4% מההכנסה הנוספת, והכל בלבד שלא ינתן ניכוי לפי פיסקה זו בשל סכומים שהופקדו בעד העמית המוטב לקופת גמל לקצבה שסכומים אינו עולה על 16% מהשכר הממוצע במשק.
זיכוי
5. שיעור הזיכוי מהמס הוא כאמור 35% מסכום ההפקדה לרבות הפקדה לקצבה מקיפה (הכוללת גם קצבת נכות וקצבת שארים).
6. הסכום הכולל שבשלו יינתן זיכוי ליחיד שאינו עמית מוטב, לא יעלה על הגבוה מבין אלה:
א. סכום של 1,728 ₪ ב- 2008.
ב. הסכום הנמוך מבין אלה: כלל הסכומים ששולמו או לענין יחיד שלא היתה לו בשנת המס הכנסת עבודה – 5% מהכנסתו המזכה (בכפוף להסתייגויות מסוימות כמפורט בסעיף 45א(ד)(2)(ב)(1)), ומי שהיתה לו הכנסת עבודה – 7% מהכנסתו המזכה (בכפוף להסתייגויות מסוימות כמפורט בסעיף 45א(ד)(2)(ב)(2)).
7. הסכום הכולל שבשלו יינתן זיכוי לעמית מוטב בעד סכומים ששולמו לא יעלה על הגבוה מבין אלה:
א. סכום של 1,680 ₪ ב- 2008.
ב. הסכום הנמוך מבין אלה: כלל הסכומים ששולמו או למי שלא היתה הכנסה מבוטחת – 5% מהכנסתו החייבת עד לסכום של 180,098 ש"ח בשנת 2008 (בכפוף להסתייגויות מסוימות כמפורט בסעיף 45א(ה)(2)(ב)(1)). למי שהיתה הכנסה מבוטחת, הסכום המתקבל מצירוף הסכומים המפורטים בסעיף 45א(ה)(2)(ב)(2) לפקודה.
8. סכומים ששילם מעביד בעבור עובדו לקופת גמל, העולים על השיעור להפקדה (7.5%) כשהוא מוכפל במשכורתו של העובד או בסכום התקרה (30,148₪), לפי הנמוך מביניהם, יראו אותם כהכנסת עבודה של העובד, במועד בו שולמו לקופת הגמל. סכומים שאינם עולים על סכום ההפקדה כאמור, ייחשבו כהכנסת עבודה של העובד במועד בו קיבל אותם, כמפורט בסעיף 3(ה3)(1) לפקודת מס הכנסה.
משיכות כדין
משיכות מקופת גמל לקצבה יכולות להיעשות בתנאים המפורטים להלן. משיכה לפי תנאים אלו היא משיכה כדין, אולם לא בכל מקרה של משיכה כדין קיים פטור ממס.
נזכיר כי ביחס להפקדות שבוצעו החל מ- 1.1.2008 ניתן יהיה למשוך בתשלום חד פעמי רק את היתרה העודפת, העולה על קצבת המטרה.
עמית שכיר
בדרך של קצבה
1. בהגיעו לגיל 60 שנים לפחות. ובקרן פנסיה ותיקה, לאישה - בהגיעה לגיל 55 שנים לפחות.
2. במקרה של אובדן כושר עבודה מלא או חלקי.
3. לאחר פטירת העמית לשארים.
בתשלום חד-פעמי
1. במקרים של פיטורים או התפטרות – את רכיב פיצויי הפיטורים.
2. במקרים הבאים את רכיב התגמולים (באופן יחסי מחלק העמית השכיר וחלק המעביד):
א. הכנסות העמית ובן זוגו נמוכות משכר המינימום, משיכת כספים חודשית עד לגובה שכר המינימום, אם יש לעמית ילדים עד גיל 18 כפל הסכום.
ב. הוצאות רפואיות גבוהות לעמית או לקרובו.
ג. נכות צמיתה של העמית או קרובו בשיעור של 75% לאחר הצטרפותו לקופת הגמל לקצבה.
ד. לאחר הפטירה- ליורשים.
ה. בקופת גמל לקצבה שאינה קרן פנסיה ותיקה במקרה של פרישה מעבודה, אם מלאו לו 60 שנים לפחות, כאשר סך הזכאות לקצבה נמוך מ – 5% משכר המינימום, בגין הפקדות שבוצעו החל מ- 1/1/2000.
עמית עצמאי
בדרך של קצבה
1. בהגיעו לגיל 60 שנים לפחות. ובקרן פנסיה ותיקה, לאישה - בהגיעה לגיל
55 שנים לפחות.
2. במקרה של אובדן כושר עבודה מלא או חלקי.
3. לאחר פטירת העמית לשארים.
בתשלום חד-פעמי
1. בהתקיים אחד המקרים הבאים:
א. הכנסות העמית ובן זוגו נמוכות משכר המינימום, משיכת כספים חודשית עד לגובה שכר המינימום, אם יש לעמית ילדים עד גיל 18 כפל הסכום.
ב. הוצאות רפואיות גבוהות לעמית או לקרובו.
ג. נכות צמיתה של העמית או קרובו בשיעור של 75% לאחר הצטרפותו לקופת הגמל לקצבה.
ד. לאחר הפטירה- ליורשים.
מיסוי בעת המשיכה
"קיצבה מוכרת" – חלק מקיצבה המשולמת על ידי קופת גמל לקצבה המנוהלת בידי חברת ביטוח, או המשולמת בידי קופת גמל לקיצבה אחרת שהוקמה אחרי 1.1.1995, הנובע מתשלומים פטורים, שהם סכומים שחויבו בתשלום מס כאמור בסעיף 3(ה3) (היינו, כהכנסת עבודה) או סכומים שהפקיד מקבל הקצבה ואשר לא היה זכאי בעבורם לניכוי כאמור בסעיף 47 לפקודה.
"קיצבה מזכה" – אותו חלק מהקיצבה או מסך כל הקיצבאות שמקבל אדם ושאינו עולה על 7,200 ש"ח לחודש, בשנת 2008. קיצבה שחלק ממנה הוון – תבוא בחשבון לעניין זה הקיצבה שהיתה משתלמת אילולא ההיוון.
הקיצבה המוכרת או 35% מקיצבה מזכה, לפי הגבוה מביניהם, שמקבל מי שהגיע לגיל פרישה, שארים או מי שנמנה עם כוחות הביטחון (בקשר לקיצבה שהשתלמה עד ליום 31.12.2003) יהיו פטורים ממס. ובלבד שאם הקיצבה משתלמת מאת המעביד, שלא על פי חוק או הסכם קיבוצי, לא יעלה הסכום הפטור על 101 ש"ח לחודש, בשנת 2008, לכל שנת עבודה.
כמו כן, הקיצבה המוכרת שקיבל יחיד, שמלאו לו 60 שנה ואינו זכאי להטבה כאמור, פטורה ממס.
סעיף 9א(ג) לפקודה מפרט מצבים נוספים לחישוב הפטור במקרה בו קיבל העובד גם מענק פרישה.
החל מינואר 2008 סכום המתקבל עקב היוון קיצבה פטורה יהיה פטור ממס ובלבד שסכום זה לא יעלה על הסכום שהיה מתקבל מהיוון 35% מהקיצבה המזכה.
סכום שאינו פטור או שישתלם שלא כדין יחוייב בשיעור מס של 35%.