גרסת הדפסה
קיבוצים מספר: 037-2000

מיסוי מקרקעין במשק המשפחתי החקלאי – הערות לרפורמה

בהמשך לדיונים במשרד האוצר ולהמלצות ועדת הרפורמה העומדות בסימן שאלה נכון לימים אלה אנו מביאים בפניכם את הערות יחידת המיסוי הבין מושבית ביחס לרפורמה העומדת על הפרק ככל שהן נוגעות למיסוי מקרקעין ודירות מגורים במשק החקלאי וההשלכות האפשריות כתוצאה מיישום המלצות ועדת הרפורמה אם בכלל.

בהמשך לדיונים במשרד האוצר ולהמלצות ועדת הרפורמה העומדות בסימן שאלה נכון לימים אלה אנו מביאים בפניכם את הערות יחידת המיסוי הבין מושבית ביחס לרפורמה העומדת על הפרק ככל שהן נוגעות למיסוי מקרקעין ודירות מגורים במשק החקלאי וההשלכות האפשריות כתוצאה מיישום המלצות ועדת הרפורמה אם בכלל.

מידע נוסף והוראות לתקופת מעבר ניתן לראות חוזרנו מספר 29/2000.

1. פגיעה במחזיקי קרקעות ותיקים – ביטול שיעור המס המופחת

ביטול שעור המס המופחת, 12% למחזיקי קרקע מלפני 1949, פוגע קשות בבעלי נחלות ותיקים והינו פגיעה מתמשכת בזכויות המתיישבים הותיקים בקרקעותיהם.

נושא עיגון זכויות החקלאים וזכויותיהם לשינוי יעוד, טרם סוכם והנה באה הצעה חד צדדית זו ופוגעת בזכויות המתיישבים הותיקים, שנוצרו במשך מספר דורות. הצעה זו מכרסמת משמעותית מזכויות המתיישבים בדרך של העלאת שיעור המס.

זכויות הותיקים בנחלותיהם, משמשים תחליף לפנסיה בערוב ימיהם. קבלת ההצעה מכרסמת משמעותית מהפנסיה של החקלאים הותיקים.

אנו מתנגדים בכל תוקף להוראה חד צדדית זו הפוגעת במתיישבים הותיקים.

לעניין זה מוצע לקבוע כי זכויות המתיישבים בנחלות נוצרו עם עלייתם על הקרקע. "יום הרכישה" יהיה לעניין חוק מיסוי מקרקעין היום שבו החלה לראשונה החזקה בנחלה / משבצת ויחולו שיעורי המס המופחתים מהם נהנים מחזיקים ותיקים בקרקע.

2. החלת שיעור מס מירבי 25% על זכויות הנחלה שאינן חקלאיות

מאחר ובהגדרה "נחלה" אינה יכולה להיות "נכס פרטי" הזכאי לשיעור מס מירבי של 25% מופלה כל המגזר ההתיישבותי לרעה.

כדי למנוע עיוות ואפליה חמורה זו, מוצע לקבוע כי על תמורה עבור זכויות שאינן חקלאיות יחול שעור מס מירבי של 25%.

בכך יושווה מעמד בעל הנחלה לבעל קרקע פרטית שביכולתו להחליט על העברת קרקע מעסקו לחזקתו הפרטית.

3. טיפול חסר במיסוי מקרקעין – היטל השבחה

היטל השבחה הינו מרכיב משמעותי במיסוי המקרקעין, תמוה כי הועדה בחרה להתעלם ממנו.

עליית מחירי הקרקע במאות אחוזים בעשור האחרון דורשת חשיבה חדשה בקשר לשיעור ההיטל הנדרש במטרה לממש את יעדיו, , דרך גבייתו, וחלוקה שוויונית לאזורי עדיפות.

חוזרים בעניין היטל השבחה ראו חוזרים מס' 58/98, 5/99, 62/99, 1/00,

4. ביטול מס מכירה

למרות ההסתייגויות של גורמים רבים ממס מעוות זה המוטל על המחזור ולא על הרווח תמוה כי הועדה לא המליצה לבטל מס מעוות זה.

המגזר החקלאי נפגע במיוחד כיוון שמס זה נועד להחליף מס רכוש אשר לא הוטל על קרקעות חקלאיות.

בניגוד למגזרים אחרים נדרש המגזר החקלאי לשלם מס זה בשיעור כפול של 5%!

הרחבה בעניין מס מכירה ותקנות מס מכירה ראו חוזרנו 30/2000, 17/2000, 19/99.

5. פטור ממס בהחלפת קרקע חקלאית הנכללת במשבצת נחלות – שיחלוף קרקעות

יש למנוע עיוותי מס הנוצרים בהחלפת קרקע משבצת חקלאית של מושבים כשההחלפה נועדה לממש החלטות מועצת מקרקעי ישראל.

נושא חשוב זה שהינו חלק מנושא שיחלוף נכסי מקרקעין המשמשים ביצור הכנסה לא טופל ע"י הועדה!

החלפות של קרקעות משבצת חקלאית בין מושבים הינן מוגבלות בשל העיקרון הטבוע בהחלטה מספר 1 של מועצת מקרקעי ישראל, לפיה נחלה אינה ניתנת לפיצול. החלפת המקרקעין נועדה להגשים את החלטות מועצת מקרקעי ישראל ומותנית באישור מוקדם של משרד החקלאות, לדוגמא הקמת מרכז תעסוקה משותף למספר מושבים.

החלפת המקרקעין הינה פעולה הכרחית של יצירת מקורות תעסוקה חליפיים במגזר ההתיישבותי ותורמת להתייעלות והקצאה נכונה של גורמי היצור. המיסוי הקיים כיום על החלפת גורמי יצור שהם קרקעות המשבצת (מס שבח, מס רכישה ומס מכירה) כבד מאוד ומונע כל פעולה הנדרשת ליצירת מקום תעסוקה זאת בנגוד לעקרון הקיים בפקודת מס הכנסה המאשרת החלפת נכסים יצרניים שאינם מקרקעין (סעיף 96 לפקודת מס הכנסה).

בעוד שסעיף 68 לחוק מס שבח פוטר החלפת מקרקעין בין חברי אותה אגודה, לא קיים פטור דומה בין אגודות הנאלצות להחליף ביניהם קרקעות.

מוצע לבטל עיוות המיסוי בהחלפת קרקע בין אגודות להתיישבות חקלאית.

6. פריסת הכנסה בחיסול משק חקלאי

למרות שהועדה הקדישה חלק נכבד מהדוח לסוגיית הביטחון ופנסיוני, לא נתנה התייחסות למצב שבו פורש יצרן ומוכר את אמצעי הייצור שלו – הנחלה החקלאית.

מוצע לקבוע הסדרי פרישה לחקלאים המוכרים את משקם בדרך של פריסת ההכנסה עד 6 שנים קדימה, כפי שקבעה הועדה לרווחי הון ממימוש קופות גמל.

כמו כן, מוצע לקבוע פטור מלא במימוש מקרקעין שנועדו לכיסוי התחייבויות פנסיוניות.