גרסת הדפסה
קיבוצים מספר: 077-2005

תביעה להחזר דמי ביטוח לאומי לקיבוצים

בעקבות פרשנות מוטעית של המוסד לביטוח לאומי לפיה יש להחיל את הוראות חוק שכר מינימום התשמ"ז- 1987 (להלן "חוק שכר מינימום") לעניין קביעת ההכנסה החייבת בדמי ביטוח לאומי של חבר קיבוץ, שילמו הקיבוצים תשלומי יתר החל מ- 1.4.1999 בסכומי עתק של מאות מיליוני ₪.

כללי

1.               בעקבות פרשנות מוטעית של המוסד לביטוח לאומי לפיה יש להחיל את הוראות חוק שכר מינימום התשמ"ז- 1987 (להלן "חוק שכר מינימום") לעניין קביעת ההכנסה החייבת בדמי ביטוח לאומי של חבר קיבוץ, שילמו הקיבוצים תשלומי יתר החל מ- 1.4.1999 בסכומי עתק של מאות מיליוני ₪.

2.               משרדנו, על פי יעוץ משפטי של עו"ד ד"ר מיכל שקד, התקשר עם קיבוצים ומושבים שיתופיים, במטרה למצות זכויותיהם ולהחזיר להם את תשלומי היתר ששולמו, החל מ- 1.4.1999 ובעקבות דרישת המוסד לביטוח לאומי להחיל את שכר המינימום על הכנסת חבר הקיבוץ.

מהות תביעה

3.               בהתאם לסעיף 3 לחוק הביטוח הלאומי, המוסד לביטוח לאומי רואה את חברי קיבוצים המועסקים על פי סידור העבודה של הקיבוץ כ"עובדים" ואת הקיבוץ כ"מעביד".

4.                סעיף 348 (ב) לחוק, המפנה אל לוח י"א לחוק, קובע כי דמי הביטוח המשולמים בעד מבוטח שאין לו הכנסה, או שהכנסתו אינה מגיעה כדי הסכום המינימלי הקבוע בלוח י"א, ייקבעו כאילו הייתה הכנסתו כדי הסכום המינימלי האמור.

5.               לוח י"א לחוק מפרט את ההכנסה המרבית והמזערית לעניין דמי ביטוח לאומי עבור סוגי מבוטחים שונים.

6.                סעיף 348 (ג) לחוק קובע כי השר, באישור ועדת הכספים, רשאי לשנות בצו את סכומי המינימום הקבועים בלוח י"א.

7.               לוח י"א תוקן בתיקון 30 לחוק, באופן שהכנסת המינימום של עובד לעניין דמי ביטוח לאומי תהיה זו הקבועה בחוק שכר מינימום.

8.                חוק שכר מינימום אינו מטיל על קיבוץ חובה "לשלם" לחבריו שכר בגובה שכר מינימום, שכן מטרות חוק שכר מינימום אינן תואמות ליחסי הקיבוץ עם חבריו.

9.               בפועל, הכנסת החבר בקיבוצים רבים נופלת מסכום שכר המינימום, ומטבעם של דברים מדובר בקיבוצים שמצבם הכלכלי קשה.

10.             המשמעות היא שלאחר תיקון 30, נגרם נזק כבד לחלק מהקיבוצים אשר נדרשים לשלם למוסד לביטוח לאומי דמי ביטוח בגין הכנסות שחבריהם כלל אינם משתכרים ואינם זכאים להשתכר.

עמדת ועדת המיסוי הבין קיבוצית

11.            ועדת המיסוי הבין קיבוצית המליצה שלא להגיש תביעה משפטית כנגד המוסד לביטוח לאומי.

12.            הניסיון מוכיח כי אי הגשת תביעות משפטיות כנגד פגיעה מתמשכת בזכויות הקיבוצים,  במטרה  להימנע מעימותים, מקפחת  את הקיבוצים וחבריהם ומונעת מהם מלקבל את הזכויות המגיעות להם.

13.            לפי חוות הדעת שקיבל משרדנו מעו"ד ד"ר מיכל שקד קיים סיכוי סביר כי דין התביעה להתקבל. שכר הטרחה בגין הגשת התביעה הינו ע"פ הצלחה בלבד ולכן גם במקרה שהתביעה לא תתקבל לא יוטלו על הקיבוצים עלויות כלשהן.

14.             הצלחתנו בתביעות משפטיות למיצוי זכויות הקיבוצים וחבריהם כגון התביעה לקצבת שארים לאלמנים, תוספת תלויים לבן זוג של נכה, מענק עבודה מועדפת לחיילים משוחררים, ועוד, מחזקות את גישתנו כי במקרים בהם לא ניתן להגיע להסכמות עם המוסד לביטוח לאומי יש להעמיד את המחלוקות לבחינה משפטית.

השינויים הצפויים במעמד חברי קיבוצים בביטוח לאומי

15.            לעניין כוונתו הידועה של המוסד לביטוח לאומי לבצע שינויים במעמד חברי הקיבוצים השיתופיים והמתחדשים ראו חוזרנו מס' 50 "שינויים בביטוח לאומי במעמד חבר קיבוץ מתחדש" מ- 20.6.05 וחוזרנו מס' 51 "שינויים בביטוח לאומי – קיבוץ שיתופי" מ- 22.6.05.

אנו נפעל גם בנושא זה למניעת פגיעה בזכויות חברי הקיבוצים בכל הדרכים האפשריות לרבות מו"מ ישיר מול הנהלת המוסד לביטוח לאומי. ובשלבי החקיקה, אם יהיו, לרבות בועדת התקנות של המוסד לביטוח לאומי וועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

לפרטים והבהרות ניתן לפנות לגב' שרונה שחר במשרדנו בעפולה בטלפון 04-6484785.