א. שיטת הדיווח הכספי
בסעיף 134ד (א) לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות) (תיקון) התשס"ג - 2003 נקבע:
"חשבונות ועד מקומי יתנהלו בהתאם להוראות החלות על חשבונות המועצה"
מהאמור לעיל עולה כי נדרש כי השיטה החשבונאית לדיווח כספי בוועד מקומי תהיה זהה לזו הנהוגה ברשויות מקומיות והנקבעת על ידי משרד הפנים.
כידוע עד לשנת הכספים 2004 (כולל) שיטת הדיווח של הרשויות המקומיות הייתה שונה מזו הנהוגה בגופים עסקיים והיא כונתה "בסיס מזומן מתוקן". לפי שיטה זו ההכנסות בחלקן הגדול נרשמו על בסיס מזומן ואילו ההוצאות ברובן נרשמות על בסיס מצטבר. חסרונה של שיטה זו הוא בכך שאיננה עקבית עם עקרון ההקבלה בין הכנסות והוצאות והיא אינה מאפשרת בחינה כוללת של הפעילות הכספית תוך ניתוח מגמות וכיווני התפתחות.
לאחרונה אומצו המלצות ועדת ברנע שמונתה על ידי משרד הפנים לבחינת שיטת הדיווח ברשויות המקומיות. השינוי, בתחולה משנת 2005 קובע כי הרישום החשבונאי ברשויות המקומיות יהא על בסיס שיטה מצטברת, כך שמלוא ההכנסות וההוצאות תרשמנה בספרי הרשות המקומית עם היווצרותן ולא במועד תזרים המזומנים בגינן, כולל הצגת נתונים כספיים של כל נכסי הרשות והתחייבויותיה לרבות רכוש קבוע, השקעות, חייבי מיסים, חייבים ונכסים אחרים, וכן התחייבויות בגין מלוות לזמן ארוך ובגין סיום יחסי עובד-מעביד.
עודף נכסים על התחייבויות ירשם, לפי כללי גילוי דעת 69 של לשכת רו"ח ותקן 5 של המוסד לתקינה חשבונאית, בסעיף נכסים נטו, בחלוקה לפי מידת ההגבלה החלה על השימוש בהם: חלקם כנכסים נטו שלא חלה לגביהם כל הגבלה, חלקם כנכסים שקיימת לגביהם הגבלה זמנית וחלקם ככאלה שחלה על השימוש בהם הגבלה קבועה.
המשמעות של האמור לעיל היא כי שיטת ניהול החשבונות והדיווח הכספי של הוועד המקומי בשנת 2005 תואמת בעיקרו של דבר לשיטת ניהול החשבונות של האגודה השיתופית ולפיכך אין כל צורך בשינוי שיטת הרישומים החשבונאיים בוועד המקומי.
וועדים מקומיים אשר הגישו את התקציב השנתי על בסיס הגביה בפועל בשנת התקציב מול תשלומים בפועל לספקים ייטיבו לעשות את יתאימו את התקציב לבסיס מצטבר על מנת שתהיה התאמה בין התקציב שהוגש לביצוע בפועל.
ב. אין לנכות מס במקור מתקבולי הועד המקומי
לאור דרישות מהוועדים המקומיים להעביר אישור על פטור מניכוי מס במקור הרינו להזכיר, כפי שפורט בחוזר המשרד מספר 58/2003 כי תשלומים לוועד מקומי אינם בגדר תשלום בעד נכסים או שירותים כמפורט בצו מס הכנסה (קביעת תשלומים בעד שירותים או נכסים כהכנסה), התשל"ז – 1977 ולפיכך תקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלומים בעד שירותים או נכסים), התשל"ז – 1977 אינן חלות על תשלומים לוועד המקומי (כפי שאינן חלות על תשלומים שמקבלת המועצה האזורית).
כמו כן על תשלום ריבית לוועד המקומי לא חלות תקנות מס הכנסה (ניכוי מריבית), התשס"ג – 2002 הממעטות רשות מקומית מהגדרת "מקבל" ממנו חייבים בניכוי מס במקור מריבית.
לאור האמור, הדרישה לקבלת אישור על פטור מניכוי מס במקור מיותרת והעדר אישור זה לא צריך להוות סיבה לדחיית העברת תשלומים לוועד.
ג. הטלת מיסים על נכסים שאינם משמשים למגורים
לאור חוסר הבהירות השורר בעניין נבהיר כי הוראות החוק הקיימות אינן שוללות הטלת מיסי ועד מקומי גם על נכסים שאינם משמשים למגורים.
בין המלצות ועדת אמרני נכללה המלצה להגביל את מיסי הועד המקומי לנכסים למגורים אולם המלצה זו לא אומצה ולפיכך ועד מקומי רשאי, בכפוף לאישור המועצה, להטיל מיסים גם על נכסים שאינם משמשים למגורים.
נזכיר כי בין השיקולים המנחים בעניין יש לשקול את השיקולים הבאים:
- אופן מימון פעילות הועד;
- יצירת הקבלה בין הנהנים משירותי הועד למשלמים עבורו;
- יצירת בסיס לסכום החיוב התקופתי במיסי הועד המקומי, חיוב אשר שינוי עתידי בו דורש אישור שר הפנים, אשר קבלתו אינה מובטחת.
לפרטים ולהבהרות נוספות ניתן לפנות לרו"ח אמיר כהן או לרו"ח שי גיסיס במשרדנו בת"א.