גרסת הדפסה
קיבוצים מספר: 015-2000

ערבות בנקאית בהקצאת קרקע לשמוש שאינו חקלאי במשבצת ישוב חקלאי, לרבות בחלקה א' של נחלה

החלטות מינהל מקרקעי ישראל 653, 755 ו- 717 מאפשרות לבצע שימושים שאינם חקלאים בקרקע חקלאית.

כללי

החלטות מינהל מקרקעי ישראל 653, 755 ו- 717 מאפשרות לבצע שימושים שאינם חקלאים בקרקע חקלאית.

החלטה 755 עוסקת בשימוש חורג בנחלה בהתאם לדו"ח ועדת קדמון.

החלטה 653 עוסקת בקיט כפרי.

בהתאם להחלטות הנ"ל ניתן לבצע את השימוש החורג ב-2 מסלולים.

לענין החלופות השונות לביצוע שימוש חורג ראו חוזרינו מס' 47/99 ו- 49/99.

הוראת אגף 67

לאחרונה הוציא האגף החקלאי במינהל מקרקעי ישראל את הוראת אגף 67.

ההוראה קובעת כי המינהל ידרוש ערבות בנקאית בעיסקאות הרשאה לתקופת זמן קצרה וזאת על מנת להבטיח הפסקת השימוש החורג בתום התקופה.

להלן נוסח הוראת האגף במלואה:

1) "בהחלטת ההנהלה 4692 מיום 23/6/99 נקבע כי סכום הערבות שינתן כתנאי לבצוע הרשאה יהיה בשיעור של 25% מערך הקרקע. ערבות זו תשמש להבטחת מלוי ההתחיבות לפי תנאי הסכם ההרשאה.

2) במגזר החקלאית נחתמים הסכמי הרשאה בגין שמושים לא חקלאיים בחלקה א' של נחלה ו/או במשבצת ישוב חקלאי עפ"י החלטות המועצה 653, 755 ו- 717.

3) יש לציין כי עם סיום תקופת ההרשאה נשאר השטח בתחומי משבצת הישוב/חלקה א' – לפי הענין, ולא נדרש פינוי המבנה המשמש לשימוש לא חקלאי אלא הפסקת השימוש בו, למטרת השמוש שאינו חקלאי.

4) לפי החלטת הנהלת המינהל מיום 8/2/00 שבסימוכין תדרש ערבות בנקאית בעסקות הרשאה עפ"י החלטות מועצה 653, 755 ו-717 בשעורים מערך הקרקע כמפורט להלן:

א) בישובי עדיפות לאומית א', כולל ישובי קו עמות גזרת לבנון – לא תדרש ערבות.

ב) בישובי עדיפות לאומית ב' – 10%.

ג) בישובי מרכז הארץ 25%.

5) בעיסקה שתוכן יצויין ברקע העסקה אם יש צורך בהמצאת ערבות בנקאית ובאיזה שיעור.

6) מסירת ערבות בנקאית למינהל כאמור לעיל מהווה תנאי לחתימת הסכם ההרשאה. תקופת הערבות וכללי שמירתה והטפול בה, יהיה בהתאמה לאמור בנוהל אגף שו"כ מספר 31.18, סעיפים 2.3.2, 6.11 ונספח א' (נוסח הערבות)".

המשמעות הכלכלית

הבחירה לבצע שימוש חורג במסלול של הרשאה לזמן קצר נובעת מבין יתר השיקולים גם מהשיקול של גובה התשלום למינהל.

שימוש חורג בחוזה ל-49 שנה מצריך תשלום חד פעמי ניכר למינהל, תשלום שלא תמיד החוכר יכול לעמוד בו.

לעומת זאת תשלום שנתי מאפשר לחוכר לבצע את שינוי היעוד ללא חבות בתשלום חד פעמי ניכר. חוכר שאינו יכול לשלם את התשלום החד פעמי גם לא יוכל לתת ערבות בנקאית.

יתירה מזו הדרישה להמציא ערבות בנקאית מטילה על החוכר עלויות נוספות מיותרות.

הוראה זו הינה "מיוחדת" למגזר החקלאי וסוטה ממדיניות המינהל במקרים אחרים.

נוהל אגף 31.18 המאוזכר בהוראת האגף מורה על גבית ערבות בנקאית כשהמינהל מוסר קרקע לחוכר לזמן קצר שאז מטרת הערבות להבטיח פינוי הקרקע. הדבר אינו כך במקרה דנן שהחוכר ממילא מחזיק בקרקע.

לביצוע שינוי יעוד במסלול של הרשאה לזמן קצר יתרונות, בכך שאין חבות בתשלום מס רכישה וכן ניתן לנכות את דמי החכירה כהוצאה.

הקושי בהמצאת הערבות הבנקאית וכן העלות הכרוכה בכך עלולה לגרום שמסלול זה לא יהיה אפשרי או כדאי לחוכרים רבים.