בישיבתה מיום 5.8.03 קיבלה מועצת מקרקעי ישראל, החלטה העוסקת בתנאים להפסקת חכירה בקרקע חקלאית שיעודה שונה למטרה אחרת ולפיצויים להם זכאים החוכרים במקום אלו.

החלטה זו תחליף את החלטה 727 אשר בוטלה בפסיקת בית המשפט הגבוה לצדק מיום 29.8.02, למעט במקרים העומדים בכללי הוראות המעבר שטרם פורסמו.

להלן הודעת מינהל מקרקעי ישראל:

" נקודות המוצא להסדר המוצע בהחלטה הינן כי ככלל יחשב שינוי יעוד לעניין החלטה זו רק שינוי אשר יוזם המינהל או גורם ממשלתי אחר מתוך ראייה תכנונית ממלכתית תוך הכרה, כחריג, באימוץ יזמת גורם אחד, ובלבד שהנהלת המינהל החליטה לאמץ יוזמה זו עוד בטרם הגשתה למוסדות התכנון ובכפוף להתאמתה לתכניות ארציות ומחוזיות שאושרו להפקדה במועצה הארצית לתכנון ובנייה.

בהחלטה נאמר כי תמורת קרקע חקלאית ששינתה יעודה תינתן, במקרים שהדבר אפשרי, קרקע חקלאית חלופית, על מנת שיועמד אמצעי יצור חלופי לחוכר תחת זה שנלקח ממנו. במקרים בהם אין ביכולת המינהל להעמיד קרקע חליפית יתן המינהל פיצוי כספי בגין השבת המקרקעין.

הפיצוי אשר נקבע בגין הקרקע שיעודה שונה יבחין בין סוגי הגידולים המקובלים: בעל, שלחין ומטעים. (חלוקה המשקפת את השוני בהשקעות ובתמורות השונות המתקבלות מהמקרקעין בשימושים השונים). בכל מקרה לא יעלה הפיצוי הבסיסי על סך תקבולי המינהל אלא אם כן יתוקצב מראש על ידי משרד האוצר.

הפיצוי הבסיסי ניתן בגין המקרקעין והמחוברים שבהם. בעת הוצאת מחוברים אשר המינהל דרש השארתם יגרע שווים מסך הפיצוי הבסיסי.

על מנת להחיש זמינות מקרקעין לצורכי פיתוח וככלי של מדיניות קרקעית, סבורים המינהל ומשרד האוצר כי יש צורך במתן הטבות זאת עפ"י הקריטריונים הבאים, שעיקרם:

1. בגין ציפוף מעבר לטבלת הציפוף המצורפת להחלטה תינתן תוספת לפי מפתח של אחוז נוסף בגין כל אחוז ציפוף, (רק אם הישוב החקלאי לא התנגד לציפוף).

2. 10% נוספים ינתנו בגין תמיכה ללא סייגים של הישוב בשינוי גבולות במקרים בהם נדרש השינוי.

3. הפיצוי יוגדל ב- 10 אחוז נוספים בגין תמיכת הישוב בהליך התכנוני במהלך של שלבי התכנון.

4. במקרים בהם החזיק החוכר במקרקעין בין 10 ל- 20 שנה ינתן פיצוי נוסף של 1% לכל עשור. בין 40-20 שנה ינתן פיצוי נוסף של 2% לכל עשור. החזיק החוכר בקרקע למעלה מ- 40 שנה יוגדל הפיצוי ל- 3% לכל עשור נוסף או חלקו.

5. בכל מקרה לא תעלה תקרת הפיצוי שתינתן לחוכר על 80% משווי הקרקע המושבת לאחר ששונתה יעודה, זאת אף כאשר הפיצוי החקלאי המגיע עפ"י חוזה החכירה גבוה יותר.

על מנת להבטיח זמינות הקרקע, שזוהי מטרת ההחלטה, נקבע כי השבת הקרקע בלוח הזמנים הקצר שנקבע הינו תנאי לקבלת הפיצוי הנוסף.

מאחר והקרקע ניתנה לשם עיבודה, לא ישולמו הפיצויים אלא אם היתה הקרקע המושבת מעובדת במשך עשר השנים אשר קדמו למועד הפקדתה במקרים בהם היוזמה לתכנית היא המינהל או גוף ממשלתי אחר, או בעשר השנים שקדמו ליזמת השינוי במקרים אחרים.

הפיצוי הבסיסי ישולם בעת השבת המקרקעין למינהל והפיצוי הנוסף ישולם מתוך התקבולים הראשונים אשר יקבל המינהל משיווקם, ומכל מקום לא ישולם כל פיצוי קודם להשבת הקרקע.

הפיצויים לחקלאים פרטיים ולחברות עיבוד חקלאיות ייכללו את הפיצוי הבסיסי ומתן התמריצים הנוספים עבור שטח שאינו עולה על גודל נחלה באזור בו מצויים המקרקעין. עבור יתרת המקרקעין ינתן לחוכר פיצוי הנופל במעט מפיצוי זה.

ההחלטה תכנס לתוקף לאחר אישור שר האוצר."

אנו נעביר אלכם את נוסח ההחלטה במלואה מייד כשיתפרסם ואת הנחיות הביצוע של מינהל מקרקעי ישראל.