גרסת הדפסה
קיבוצים מספר: 024-2013

הסכם הפשרה בעניין מניות "מקורות"

בנובמבר 2012, אישר ביהמ"ש המחוזי בירושלים הסכם פשרה, בעניין מקורות ונתן לו תוקף של פס"ד בתובענה ייצוגית (להלן: "הסכם הפשרה"). ת"א (י-ם) 2376-00 קיבוץ אורים - אגודה שיתופית חקלאית בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל ואח'.

הנדון: הסכם הפשרה בעניין מניות "מקורות"

בנובמבר 2012, אישר ביהמ"ש המחוזי בירושלים הסכם פשרה, בעניין מקורות ונתן לו תוקף של פס"ד בתובענה ייצוגית (להלן: "הסכם הפשרה"). ת"א (י-ם) 2376-00 קיבוץ אורים - אגודה שיתופית חקלאית בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל ואח'.

עניינה של התובענה בהסכמים שנחתמו עם חברת מקורות (להלן: "מקורות") עד שנת 1982, לאספקת מים. ההסכמים, שנחתמו, עם התובעות וגם עם מספר רב של גופים התיישבותיים, רשויות מקומיות ומפעלים, כללו, בין היתר, הקצאת מניות ו/או התחייבות להקצאת מניות של מקורות. אולם, בהעדר הון רשום במקורות, מאמצע שנות השבעים, רק לחלקם של גופים אלו הוקצו מניות ואף לא בכללותן.

מניות רגילות ג' שהן המניות נשוא התובענה, אמורות היו להעניק למחזיקיהן זכות לקבלת דיווידנד ולקבלת נכסי החברה בפירוק. עד לשנת 1992 החזיקה המדינה בשליש מהשליטה במקורות על-ידי החזקת כל מניות היסוד ג'. במניות היסוד ב' החזיקו חברת העובדים וחברת ניר בע"מ, ובמניות היסוד א' החזיקו קרן היסוד, הסוכנות היהודית והקק"ל.

במרץ 1992 רכשה המדינה את מניות היסוד ב' מחברת העובדים וקרן ההשקעות שלה. רכישה זו הותנתה בכך שהמדינה תרכוש מהסוכנות ומהגופים הקשורים אליה את מניות היסוד א'. רכישה זו אכן נעשתה באוגוסט 1995 ובכך הפכה המדינה לבעלת השליטה המוחלטת במקורות.

התובענה עברה גלגולים שונים, ובמסגרת גרסתה האחרונה, נדרשה המדינה לרכוש את כל המניות במקורות, שאינן מניות יסוד ואינן מוחזקות בידי הנתבעות, מכל הגורמים המחזיקים בהן (להלן: "המחזיקים"). עוד נתבקש סעד בעניינם של גורמים אשר חתמו הסכמים עם מקורות, אשר בגדרם, על פי הנטען, התחייבה מקורות להקצות להם מניות, אך בפועל לא הוקצו אותן מניות (להלן: "המבקשים"). כן נדרשה מקורות להקצות מניות בחברה לגורמים אלו, מכוח אותם הסכמים שנחתמו. כאמור, את המניות האלו נדרשת המדינה לרכוש מידי המבקשים, לאחר שיוקצו. לחלופין, נדרשה מקורות להשיב למבקשים את הסכומים ששולמו עבור המניות.

המדינה ומקורות התנגדו לתובענה וטענו כי מניות מקורות הנזכרות בהסכמים לא שיקפו אחזקה נכסית במקורות, אלא השתתפות בהשקעות יסוד לחיבור התובעים לקווי הולכת המים. כמו כן, התשלומים על פי ההסכמים, לא כיסו את עלות אספקת המים, אלא מדינת ישראל הזרימה למקורות סכומי עתק במשך השנים כדי לאפשר את פעילותה הסדירה, אחר שהתעריפים שנגבו לא כיסו את העלויות.

בשנת 2009 התקבלו החלטות בידי ממשלת ישראל ומקורות, אשר אפשרו הקצאת מניות למבקשים. בנוסף, במהלך השנים חלק ממחזיקי המניות וממבקשי המניות ויתרו לטובת המדינה על זכויותיהם (בעקבות התניה של המדינה בעצירת מענקי איזון) או המחו לה את מניותיהם (להלן: "המוותרים").

כאמור, הצדדים הגיעו להסכם הפשרה, לפיו המדינה תרכוש את כלל מניות מקורות שבידי המחזיקים וכן תרכוש את הזכות להקצאת מניות שבידי המבקשים והמוותרים (למעט אלו שיפרשו מהסדר הפשרה) בתמורה של 0.1 ₪ לכל מניה, ובסה"כ תמורת סך של 98,000,000 ₪, באופן שוויוני ויחסי למספר המניות שאליהן מתייחסת זכותו של כל חבר. כן ישולם מסכום זה גמול לתובעות, ובנוסף לו ישולם שכ"ט למייצגים ולנאמנים.

בהתאם להחלטת הנאמנים, ניתנת אורכה להגשת הטפסים לקבלת התמורה ו/או להגשת בקשות לתיקון הרשימה הראשונית (טוענים) עד ליום 14.3.2013.

מיסוי התמורה

בשל התמורה הנמוכה, שנתקבלה בעבור כל מניה, 0.1 ₪, הרי שממספר מקרים שבדקנו עולה כי בידי מקבלי התמורה יווצר הפסד הון. יחד עם זאת, תוצאת המס הסופית תלויה במועד רכישת המניות ובשווי רכישתן.

לפרטים ולהבהרות בעניין הסדר הפשרה ניתן לפנות למר יעקב צ'סנר במשרדנו בתל אביב.

לפרטים בעניין מיסוי התמורה ניתן לפנות לעו"ד שרון בכר במשרדנו בתל אביב.