גרסת הדפסה
מושבים מספר: 070-2012

שימוש בהיטל השבחה להשקעה בחינוך

ביום 10.7.2012 התקבל בכנסת תיקון מס' 98 לחוק התכנון והבניה (חוק התכנון והבניה (תיקון מס' 98) (קרן יעודית לחינוך מכספי היטל השבחה), התשע"ב – 2012), המאפשר לרשויות מקומיות לנצל, בסייגים מסוימים, שיעור מסוים מהכספים שנגבו כהיטל השבחה לשם השקעה בחינוך.

ביום 10.7.2012 התקבל בכנסת תיקון מס' 98 לחוק התכנון והבניה (חוק התכנון והבניה (תיקון מס' 98) (קרן יעודית לחינוך מכספי היטל השבחה), התשע"ב – 2012), המאפשר לרשויות מקומיות לנצל, בסייגים מסוימים, שיעור מסוים מהכספים שנגבו כהיטל השבחה לשם השקעה בחינוך.

להלן דברי ההסבר לחוק:

לפי חוק לימוד חובה, התש"ט – 1949, המדינה והרשות המקומית שבתחומה נמצא מוסד חינוך נושאות בהוצאות הקיום של מוסד החינוך. בשל צמצום חלקו של השלטון המרכזי בשנים האחרונות בהוצאות אלה, נגרמה מצוקה תקציבית שפגעה במימון תכניות לימוד, ובהן תכניות העשרה ותגבור. כדי למנוע פגיעה של ממש במערכת החיוך, הרשויות המקומיות נדרשות להקצות ממשאביהן למימון התוכנית האלה.

בהצעת חוק זו מוצע לאפשר לרשויות מקומיות להשתמש, בתנאים מסוימים המפורטים להלן, באחוז מסוים מכספים שהן גובות כהיטל השבחה לשם השקעה בחינוך. השקעה זו נועדה למימון תכניות השלמה, תכניות נוספות ותכניות העשרה ותגבור, במוסדות חינוך שבשטח שיפוטה של הרשות המקומית, ובלבד שלא יכללו בה הוצאות שאינן נדרשות במיוחד למימון תכניות אלה, ובכלל זה הוצאות תפעול והוצאות שכר שוטפות של הרשות המקומית. ההסדר המוצע משקף גישה שלפיה השקעה בחינוך, קרי בתשתית האנושית, אינה נופלת בחשיבותה מהשקעה בתשתית פיזית.

התוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965, קובעת הוראות לעניין היטל השבחה. בסעיף 13 לתוספת האמורה נקבע כי "סכומים שנגבו כהיטל מיועדים, אחרי ניכוי הוצאות הגביה לרבות הוצאות ערעור לפי תוספת זו לכיסוי הוצאות של הוועדה המקומית או רשות מקומית אשר הועברו לה לפי סעיף 12 להכנת תכנית במרחב התכנון או בתחום הרשות המקומית, לפי הענין, ולביצוען, לרבות הוצאות פיתוח ורכישת מקרקעין לצורכי ציבור, כפי שהוגדר בסעיף 188 לחוק זה, ולרבות שימוש אתר והפקעתו לפי התוספת הרביעית".

מוצע לקבוע כי על אף האמור, רשות מקומית תוכל להשתמש בכל שנת כספים בחלק מהכספים שנגבו כהיטל השבחה בניכוי כל ההוצאות האמורות בסעיף 13 המובע לעיל בשנת הכספים שקדמה לה (להלן – יתרת ההכנסות), לפי החלטת מועצת רשות מקומית ובאישור שר הפנים. התנאים לשימוש כאמור ביתרת ההכנסות הם אלה: הסכום לא יעלה על % 10 מיתרת ההכנסות או על מכפלה של 75 שקלים חדשים במספר התלמידים הלומדים במוסדות החינוך ברשות המקומית, לפי החינוך; הכספים יוחזקו בחשבון בנק נפרד וישמשו רק למטרת השקעה בחינוך; הוגשו לשר הפנים אישורים כי אין גירעון בתקציב בלתי רגיל המנוהל ברשות מקומית, וכי שימוש בכספים כאמור לא יביא לגירעון כזה, כי הכספים נדרשים לשם השקעה בחינוך, וכי אין בכספים נדרשים פגיעה ביכולתה של הרשות המקומית לממן את כל ההוצאות המנויות בסעיף 13 האמור, בשנה שבה ניתן האישור ובחמש השנים שלאחר מכן".

יצוין, כי בנוסח הסופי של החוק חלו שינויים ביחס לדברי ההסבר לעיל, בעיקר ביחס להגבלות החלות על שימוש ביתרת ההכנסות.

לדעתנו, האמור לעיל חל גם על כספי חלף היטל השבחה המועברים לרשויות המקומיות על פי סעיף 21 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה.