הצוות נדרש בין השאר לבחון את "ההיבטים של הטבות המס הניתנות במסגרת החוק ולאפשרות מתן מענקי השקעות לפי קריטריונים שונים מהקריטריונים הקבועים כיום בחוק".
הצוות התבקש לבחון דרכים למתן ההטבות האמורות בחוק גם באזורי יהודה ושומרון ובבקעת הירדן.
הצוות התבקש להגיש מסקנותיו בתום 120 יום לשרי האוצר והחקלאות ופיתוח הכפר.
להלן דברי ההסבר אשר נלוו להצעת ההחלטה:
1. "מטרת החוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ״א-1980 (להלן: ״החוק״), כפי
שהיא מעוגנת בסעיף 1 לחוק היא לעודד השקעות הון בחקלאות לשם:
א. שיפור מאזן התשלומים של המדינה על ידי פיתוח יצוא חקלאי ופיתוח מחליפי
יבוא מובהקים;
ב. ניצול יעיל של תנאי טבע, יכולת כלכלית, ידע טכני וניסיון מקצועי הגלומים במגזר החקלאי, ככל המועיל למשק המדינה
ג. עידוד המגזר החקלאי כגורם חלוצי, בטחוני וחברתי.
2. לשם הגשמת מטרת החוק, נקבע כי יוענקו הטבות שונות כדוגמת: מענקים, הטבות מס, פחת מואץ, ופטור ממע״מ למפעלים חקלאיים מאושרים, וזאת על יסוד תכנית מאושרת כמפורט בחוק.
3. החקלאות בישראל סובלת בעשור האחרון מתמורות וזעזועים קיומיים שהתבטאו, בין היתר, בשחיקה ברווחיות, בשיעור של 2.5% לשנה; בצמצום מספר החקלאים ובירידה בהכנסה הנקייה מחקלאות. במציאות כלכלית חדשה זו, נדרשים החקלאים להפנים את היתרון למעבר לגידולים בהיקף רחב כתנאי לשימור הרווחים, ושינויי זה מעצם טבעו - מחייבם להשקעות בטכנולוגיות ייצור מתקדמות. למינוף השקעות אלה נעזרים החקלאים בהטבות שמשרד החקלאות מעמיד לרשותם, הן בתקציב למענקים והן בהטבות מס.
4. בנוסף, הסכמי הסחר הבין-לאומיים וההסכמים שנחתמו עם ירדן והרשות הפלשתינאית, דורשים מהיצרנים החקלאיים להתייעל ולייצר ברמת איכות גבוהה, כדי שיוכלו להתחרות בשווקי היצוא ובשוק המקומי מול יבוא מתחרה.
5. במסגרת החלטות הממשלה לתקציב 2005, התקבלה החלטה מסי 2436 מיום 15.8.04 לביצוע רפורמה בעידוד השקעות הון. החלטה זו אימצה את עקרונותהרפורמה בחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 העוסק בתעשייה, וקבעה שיש לשלב את תיקוני החקיקה במסגרת החוק ליישום המדיניות הכלכלית לשנת 2005 (סעיף א׳ להחלטה).
כן קבעה ההחלטה כי תאומץ מדיניות שר האוצר ושר החקלאות בעניין עקרונות הרפורמה, בחוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, לשם עידוד הייצוא החקלאי, וכי ישולבו תיקוני החקיקה, במסגרת החוק ליישום המדיניות הכלכלית לשנת 2005 (סעיף ב׳ להחלטה).
6. עד היום הממשלה יישמה, אך ורק תיקונים לחוק עידוד השקעות הון בתעשייה ע״פ
סעיף א׳ להחלטה. תיקונים אלו יושמו בשני מהלכים מרכזיים: האחד בשנת 2005
והשני במסגרת חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה),
התשע״א 2011, ואילו החלטת הממשלה המתייחסת לתיקון החוק לעידוד השקעות הון בחקלאות(סעיף ב׳ להחלטה) לא יושמה כלל.
7. לאור האמור לעיל יש לבחון הצורך בגיבוש הצעה לתיקון חוק לעידוד השקעות הון
בחקלאות. הצעת התיקון בהיבט זה אמורה לקחת בחשבון את השונות בין החקלאות
לתעשייה. בשונה מהמגזר התעשייתי, החקלאות בארץ מתאפיינת, בין היתר, בצורת
התארגנות לפיה הייצור החקלאי מרוכז בעיקרו בידי יחידים, במסגרת המשק
המשפחתי והקיבוצי או באגודות שיתופיות ולא בחברות. כמו כן, לצד עידוד ההתייעלות לניצול היתרון הגודל, קיימת מגמה לעודד גם יחידות ייצור קטנות, משפחתיות הן לקליטת עוסקים חדשים בחקלאות והן לעידוד הצביון הכפרי בפריפריה.
8. עוד מוצע כי הצוות שימונה כאמור בהחלטה זו, יבחן גיבוש הצעה לתיקון החוק באופן
כזה שיעגן אפשרות בחוק, למתן מענקי השקעות שניתנו עד כה במסגרת ״מסלול
מנהלי״. עיגון התיקון בחוק יתאפשר רק לאחר אישור השרים הרלוונטיים לחוק עידוד
השקעות הון בחקלאות(שר החקלאות ופיתוח הכפר ושר האוצר).
9. במסגרת ״המסלול המנהלי״ כאמור, ניתנים מענקים ע״י מנהלת ההשקעות המבוססים על הסכמה מוקדמת עם משרד האוצר בנוגע להיקף התקציב ולתנאים בהן יינתנו המענקים, כשאלו נעשים לעיתים, בדרך שונה מהתנאים המנויים בחוק (הנוגעים לשיעורי המענק ואזורי התמיכה). מטבע הדברים, הואיל והתמיכה אינה מבוצעת מכוח הוראות החוק הרי שאין היא ״נהנית״ מההטבות האחת שהחוק מאפשר, דוגמת: פטור מע״מ, פחת מואץ והטבות מס.
10. קיומם בפרקטיקה של שני מסלולי תמיכה שמהותן השקעות הון בחקלאות, גרמה לשתי בעיות משפטיות, האחת: הנוגעת לשאלת מקור הסמכות להפעיל תמיכה ״מנהלית״ (שכיום נעשית מכוח סמכותה השיורית הכללית של הממשלה), והשנייה הנוגעת לתנאים השונים בכל מסלול. בעוד שמסלול אחד נהנה משורה של הטבות המעוגנות בחקיקה, הרי ש״המסלול המנהלי״ אינו נחנה מהן. פער זה יוצר גם קושי מעשי לא מבוטל.
11. קיומם של שני מסלולי תמיכה יוצרים מיניה וביה קושי נוסף: בעוד שהחוק מעניק
סמכויות שונות לטיפול במקרים של הפרת תנאי אישור(ראו למשל סע׳ 40-41 לחוק),
הרי לצורך טיפול במקרים דומים המתבצעים במסגרת ״מענק מנהלי״ אין סמכות
דומה, ועל במקרה של תרמית המבוצעת כלפי המדינה במסגרת מתן מענק מנהלי,
מתקשה הרשות יותר באכיפה כלפי מבצעיה.
בעניין השוואת הטבות המס בחוק לעידוד השקעות הון בחקלאות לעומת התעשייה ראו חוזרנו 70/2011 "חוק לעידוד השקעות הון בתעשייה לעומת חקלאות".
לפרטים ולהבהרות נוספים ניתן לפנות לרו"ח אמיר כהן במשרדנו בת"א.