החוזר עוסק בתכנון מס ובהערכות חשבונאית פיננסית לתום שנת המס 2011 ולתחילת שנת המס 2012:
בשנה זו יש משנה חשיבות להערכות לקראת סוף השנה בשל השיקולים הבאים:
1. הצעת החוק לשינויים בהוראות המס נוכח המחאה הכלכלית ובעקבותיה - מסקנות ועדת טרכטנברג (ראו סעיפים א'-3-6).
2. הרפורמה בחוק לעידוד השקעת הון (ראו סעיף ו'-1).
3. העלאת שיעור מס השבח המופחת לנכסים ותיקים (ראו סעיף ב'-1).
4. העברת הפסדי אגודה שיתופית חקלאית לחבריה (ראו סעיף א'-2).
5. הפסדים בהחזקות בתיקי ניירות ערך (מניות ואג"ח) – הפסדים אלו ניתנים לקיזוז, רק במקרה של מימוש ניירות הערך (כלומר לא הפסדים "על הנייר"). לפירוט והרחבה ראו חוזרנו מס' 101/2008.
היבטים אלו ונוספים מחייבים בחינה מעמיקה של תוצאות הפעילות לשם מזעור, ככל שניתן, של חבויות המס בגין שנה זו.
בחוזר זה נרחיב בנוגע לשיקולים המנויים מעלה.
כמו כן, נפרט היבטים רלוונטיים נוספים בנושאים הבאים:
א. מס הכנסה. ו. הוצאות
ב. מיסוי מקרקעין. ז. ביטוח לאומי
ג. מס ערך מוסף. ח. דיווחים ותשלומים לרשויות המס.
ד. מינהל מקרקעי ישראל. ט. דגשים כלליים
ה. תמיכות וחוקי עידוד.
א. מס הכנסה:
1. הקלות המס לחקלאים
תוקפן של הטבות המס מכוח תקנות ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)(הקלות מס בקשר להסדרי הסיוע לחקלאים) יסתיים בסוף שנת המס 2012.
תקנה 2 - פטור ממס על מחיקת חוב המתקבלת אצל החקלאי במסגרת ההסכם/ההסדר;
תקנה 3 - פטור ממס במכירת מקרקעין לכיסוי חובות במסגרת ההסכם/ההסדר;
תקנה 3(א) – פטור ממס על רווחי הון בגין מימוש אחזקות בתאגידים לכיסוי חובות.
תקנה 4 - פטור ממס על מכירה, העברה או פעולה שנעשו בשנות ההסכם ללא תמורה או
במסגרת ארגון מחדש של ענפי האגודה במסגרת ההסכם/הסדר.
תקנה 5- התרה בניכוי של הטלות/חלף ערבות המוטלים מכוח ההסכם/הסדר על
החקלאי;
לפירוט והרחבה ראו חוזרינו מס' 2/2007, 9/2007.
2. העברת הפסדי אגודה שיתופית חקלאית לחבריה
סעיף 62 לפקודת מס הכנסה קובע דין מיוחד לגבי מיסוי הכנסותיה של אגודה שיתופית חקלאית.
ההוראה נועדה לתת ביטוי ליחסים המשפטיים כלכליים באגודות שיתופיות לפיהם רווחים או הפסדים מחולקים לחברי האגודה בהתאם לתקנות האגודה ובהתאם לקשר חוזי שבין האגודה לחבריה.
הסעיף קובע כי אגודה שיתופית שסווגה כאגודה שיתופית חקלאית, רשאית לדרוש כי מעמדה לצורך מיסוי יהיה כמעמד שותפות, וחבריה יירשמו כאילו היו שותפים בשותפות ובלבד שההחלטה התקבלה באסיפה הכללית בהסכמתם בכתב של רוב חברי האגודה.
כדי להיכנס לתחולתו של סעיף 62 יש לעמוד בדרישות הסעיף.
בפס"ד שניתן לאחרונה ע"י נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע השופט יוסף אלון נקבע חד משמעית כי ניתן להעביר הפסדי אגודה שיתופית חקלאית לחבריה. (עמ- 2136-02-100 פארן מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ ו – 45 אחרים נ' פקיד השומה באר שבע).
להרחבה ראו חוזרנו מס' 106/2011.
3. שיעור המס לחברות
בהתאם לתיקון 147, הופחת מס החברות בהדרגה עד שהגיע ל- 24% בשנת 2011.
במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו- 2010), התשס"ט - 2009 שפורסם ביום 23 ביולי 2009, תוקנה פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 171) ובין היתר הופחת שיעור מס החברות. במסגרת התיקון הופחת שיעור מס החברות ל- 18%, אך זאת החל משנת המס 2016. במקביל נקבעה בתיקון הוראת השעה הקובעת שיעורי מס הולכים ופוחתים בהדרגה החל משנת המס 2011 ועד לשנת המס 2015 כולל.
ראו חוזרנו 66/2009 'הפחתת מס חברות ומס על דיבידנד'.
לאור החלטת הממשלה מיום 30 באוקטובר 2011 לאמץ את מסקנות הועדה לשינוי כלכלי –חברתי ("ועדת טרכטנברג") החליטה הממשלה על שינויים בנטל המיסוי המוטל על תאגידים.
מוצע כי החל משנת המס 2012, יבוטל המתווה הקיים בחוק ההתייעלות של הפחתת מס ההכנסה על מס החברות.
כמו כן מוצע להגדיל את שיעור מס החברות ל-25%, חלף השיעור החל בשנת המס 2011 של 24% ושיעור של 23% שהיה צפוי לפי המתווה שבחוק ההתייעלות לגבי שנת המס 2012
4. שיעור המס ליחידים
במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו- 2010), התשס"ט - 2009 שפורסם ביום 23 ביולי 2009, תוקנה פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 171) ובין היתר הופחתו שיעורי מס ההכנסה של היחיד.
תיקון 171 לפקודה קבע שיעורי מס חדשים ליחיד המופחתים מאלה הקיימים היום. שיעורי מס אלה יהיו בתוקף החל משנת המס 2016, כאשר החל משנת המס 2010 ועד לשנת המס 2015 – כולל, ירווחו מדרגות המס ויופחתו שיעורי המס בהדרגה, וזאת בהתאם להוראת שעה שנקבעה בתיקון זה. ראו חוזרנו 68/2009 'הפחתת שיעורי המס ליחיד'.
כחלק ממסקנות ועדת טרכטנברג מוצע להגדיל את שיעורי המס כלהלן: להגדיל את שיעור מס ההכנסה על בעלי הכנסה גבוהה החל מ- 40,231 ש"ח לחודש (בערכי שנת המס 2011) וזאת כך ששיעור המס על מדרגת המס העליונה יוגדל משיעור של 44% לשיעור של 48% על הכנסה מסכום זה ואילך.
5. העלאת שיעורי המס על הכנסות מריבית, דיבידנד, רווח הון ריאלי, ושבח ריאלי
החל משנת המס 2012 יועלה שיעור המס על ריבית, דיבידנד, רווח הון ושבח ריאלי מ-20% ל25% ולגבי בעל מניות מהותי יעלה שיעור המס כאמור מ25% ל30%.
בהתאם יחול שיעור מס של 30% על שבח ריאלי בידי בעל מניות מהותי באיגוד מקרקעין.
המס על רווח הון ריאלי ושבח ריאלי בידי חברה יהיה כשיעור מס החברות שנקבע ל – 25%.
6. היטל בגין הכנסות גבוהות
בנוסף, מוצע להטיל מס נוסף על הכנסות גבוהות. מדובר במס שיוטל על הכנסתו החייבת של אדם העולה על מיליון ש"ח לשנת מס (הכנסה חודשית של כ-83 אלף ש"ח), מכל מקור שהוא (משכורת, עסק, משלח יד, ריבית, דיבידנד, רווח הון וכו').
על הכנסה חייבת כאמור מעל מיליון שקלים חדשים יוטל מס אחיד בשיעור של 2%, בין אם מדובר במקור הכנסה אחד ובין אם במספר מקורות הכנסה מכל מקור שהוא.
7. תכנוני מס
תקנות מס הכנסה (תכנון מס החייב בדיווח)(הוראות שעה), התשס"ז – 2006 וכן תקנות מע"מ (תכנון מס החייב בדיווח)(הוראות שעה), התשס"ז – 2006, מחילות חובת דיווח על פעולות מסוימות וזאת במטרה לחשוף תכנוני מס אגרסיביים.
בין יתר הפעולות המחויבות בדיווח (בהסתייגויות מסוימות): העברת דמי ניהול מאדם לצד קשור, מכירת נכס לצד קשור, מכירת נכס לאחר, מחילת חוב לצד קשור, פירעון ומשיכה מחדש של חוב, רכישת שליטה בחברה עם יתרות זכות (הלוואת בעלים), רכישת חברה עם הפסדים, עסקאות של עמותות בניה, עסקאות קומבינציה, שליטת מלכ"ר בגוף עסקי ועוד.
8. פטור ממס על רווחי הון בגין מימוש אחזקות לכיסוי חובות
במסגרת תקנות ההסדרים קיימות הוראות שעה המעניקות פטור ממס רווח הון בגין מימוש אחזקות בתאגידים במגזר החקלאי כאשר התמורה תשמש במישרין לכיסוי התחייבויות.
הוראות השעה העניקו פטור לתקופה של 4 שנים החל משנת המס 2007 ועד תום שנת 2010.
בשנת 2011 יתבצע חיוב חלקי במס בשיעור של 35% ובשיעור של 70% בשנת 2012.
לפירוט והרחבה ראו חוזרינו מס' 9/2007.
9. תיקון שיעור הריבית לעניין סעיף 3(ט)- ריבית רעיונית
סעיף 3(ט) לפקודת מס הכנסה קובע כי במידה ואדם מימש זכותו לרכישת נכס (או לקבלת שירות) במחיר הנמוך ממחיר השוק או לחלופין קיבל הלוואה ללא ריבית או בריבית נמוכה, ימוסו אותם הפרשים כהכנסה רעיונית.
אופן החישוב הינו ההפרש בין הריבית ששולמה בפועל לבין שיעור הריבית שקבע שר האוצר במסגרת תקנה 2(א) לתקנות מס הכנסה. דהיינו- מדד + 4%.
ביום 2/11/2011 תוקנה תקנה זו וכתוצאה מכך נקבע כי ריבית שר האוצר לעניין הסעיף תעמוד מעתה על שיעור של 5.24%.
כמו כן נקבע בתקנה כי מעתה יתבצע עדכון בשיעור הריבית אחת לשנה.
להרבה ראו חוזרנו מס' 110/2011.
10. פטור ממס על הפרשי הצמדה בגין יתרות זכות באגודה
הפטור ממס על הפרשי הצמדה הצומחים על יתרות זכות באגודה שיתופית חקלאית נקבע בסעיף 2(8) לצו מס הכנסה (פטור ממס על הפרשי הצמדה) התשמ"ד-1984. בעקבות ביטול חוק התיאומים בשל אינפלציה החל משנת המס 2008 אושר ביום 18.3.08 בועדת הכספים של הכנסת תיקון לסעיף 2(8) לצו בשינויים המתבקשים.
מכוח תקנות מס הכנסה (ניכוי מריבית, מדיבידנד ומרווחים מסוימים), תשס"ו-2005 (להלן "תקנות החיוב") קיימת חובה על האגודה לנכות מס במקור אך ורק על הריבית החייבת במס. מההוראות לעיל עולה כי הפרשי הצמדה על יתרות זכות אשר פטורות ממס מכוח הוראות צו הפטור אינן חייבות במס ואינן חייבות בניכוי מס במקור.
11. מיסוי ענף הלול
בהחלטתה מס' 1855, מיוני 2007, החליטה ממשלת ישראל לעודד באמצעות מתן מענקים מתקציב המדינה, השקעות הון בענף ביצי המאכל, בהוצאת לולים ממרכזי היישובים ובפעולות נוספות אחרות, לשם התייעלות במשק הייצור והשיווק, תוך הפנמת יתרונות לגודל, שמירה על איכות הסביבה, ושיפור התנאים התברואתיים, הווטרינרים ותנאי אחסון הביצים בלולים.
כן נקבע, בהחלטה זו, להטיל על המנהלת הכללית של משרד החקלאות ופיתוח הכפר ומנהל רשות המסים לקבוע שיעור מס מקסימאלי בהעברת מכסות ביצי מאכל.
מבחינת מס הכנסה המענק אינו מהווה הכנסה פירותית בידי מקבלו אלא מענק הוני לצרכי השקעה. מבחינת מע"מ ייחשב המענק כחלק ממחיר העסקאות ויחויב במע"מ.
פירוט אודות מיסוי ענף הלול ראו חוזרינו 1/2009 'סוגיות מיסוי בענף הלול' שם פירטנו בהרחבה את היבטי המיסוי אודות הפיצויים בגין נזקי מלחמה, פיצויים בגין השמדת עופות נגועים ודמי השבתת לול.
כן ראו חוזרנו אודות מיסוי מכסות 24/2009 'מיסוי מכירת מכסות אישיות בענף הלול', 59/2009 'מיסוי ענף הלול – עדכון'.
ב. שבח ומיסוי מקרקעין:
1. העלאת שיעורי מס השבח המופחתים לותיקים
ע"פ תיקון מס' 60 לחוק מיסוי מקרקעין, מועלים בהדרגה שיעורי מס שבח למחזיקי קרקע ותיקים עד לתקרה של 20%.
סעיף 48א(ד) לחוק תוקן ביום 18/2/2008 ונוסף לו סעיף (3) שקובע כי החל משנת 2011 יועלה מס השבח באחוז, בשנת 2012 תתווסף להעלאה אחוז נוסף, ואילו משנת 2013 יתווספו כל שנה להעלאה שני אחוזים נוספים עד לתקרה של 20%. נדגיש, כי תיקון החוק קבע, בין היתר, כי נישום ותיק הזכאי לשיעור מס מופחת, לא ישלם מס בשיעור של יותר מ- 20% וזאת החל משנת המס 2007.
תיקון זה מיטיב עם נישומים אשר עלו לקרקע מ- 1.4.1957 ואשר ביצעו מכירה משנת 2007 ואילך.
להרחבה ולפירוט שיעורי מס השבח ע"פ יום הרכישה ויום המכירה ראו חוזרנו 71/2011.
2. החזר מס רכישה בעקבות אי מימוש זכות להארכת חוזה במקרקעין
בית המשפט העליון פסק כי חוכר מקרקעין הבוחר שלא לממש אופציה להארכת תקופת חכירה שניתנה לו בחוזה החכירה וכתוצאה מכך תקופת החכירה שניצל בפועל קצרה מפרק הזמן הקבוע בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ״ג-1963 (להלן ה"חוק") (בתקופת פס"ד 10 שנים, כיום 25 שנה) לצורך מיסוי העסקה, זכאי להשבת מס הרכישה ששילם. להרחבה ראו חוזרנו 16/2011.
3. שינוי יום המכירה בשינוי ייעוד תכנוני
במגרת חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011-2012 (תיקוני חקיקה), התשע"א – 2011, בוצעו מס' שינויים בחוק מיסוי מקרקעין וביניהם נקבעה הוראה לעניין יום מכירה בעסקה שמותנית בשינוי ייעוד תכנוני של הקרקע.
טרם התיקון, בעסקה עם תנאי מתלה, לרבות שינוי ייעוד תכנוני, יום המכירה הינו המועד בו התקשרו הצדדים לראשונה, הגם אם מימוש העסקה תלוי בהתקיימותו של תנאי מתלה.
בתיקון נקבע כי בעסקאות המותנות בהתקיימות תנאי עתידי של הגדלת אפשרויות הניצול התכנוני בקרקע והתמורה בעסקה הושפעה מכך ואינה בכסף – יום המכירה יהיה יום אישור התכנית.
יחד עם זאת, על הצדדים חלה חובת הודעה על העסקה בתוך 30 ימים ממועד ההתקשרות.
4. ביטול שיעור המס הליניארי במכירת קרקע לבניה
במטרה להגדיל את היצע הדירות קיימת הצעת חוק ביחס לקרקעות ותיקות ולפיה, יופחתו שיעורי המס הגבוהים החלים על קרקעות שנרכשו בין 1.4.1961 לבין 7.11.2001 ובמקום שיעור המס הלינארי יחול שיעור מס של 20% בלבד. תיקון זה יחול בתנאים מסוימים על מכירת קרקע לבניית 10 יח"ד לפחות ובלבד שתוך שנתיים וחצי, מיום המכירה, ייבנו עליה לפחות 80% יחידות.
על פי ההצעה הוא יחול רטרואקטיבית מיום 15.11.2010.
5. תיקונים בחוק מיסוי מקרקעין
במטרה ליעל ולקצר הליכי שומה ומיסוי עסקאות במקרקעין, התקבל בכנסת (ביום 7 במרץ 2011) תיקון מס' 70 לחוק מיסוי מקרקעין, תחילת התיקון הוא ב -31.3.2011 והוא יחול לגבי עסקה במקרקעין שתעשה ביום זה ואילך. ראו חוזרנו 100/2010 "רפורמה בהליכי שומה וגבייה במיסוי מקרקעין" מיום 27.9.2010. התיקון כולל שינויים מרחיקי לכת בחוק, בהם:
הצהרות- יש להצהיר על מכירת זכות במקרקעין תוך 40 ימים מיום המכירה. טרם התיקון ניתן היה להגיש הצהרה כאמור, שנחשבה לשומה עצמית תוך 50 ימים מיום מהמכירה ואם השומה העצמית לא נמסרה במועד, היו רואים בה הצהרה רגילה. הצהרה רגילה היה ניתן להגיש תוך 30 ימים מיום המכירה, מבלי לפרט את סכום המס ודרך חישובו.
השגה- על המנהל לתת החלטה מנומקת בכתב בתוך 8 חודשים מקבלת הודעת ההשגה. המנהל רשאי להאריך את מועד מתן ההחלטה עד שנה מטעמים מיוחדים. כמו כן, חייב המנהל במתן זכות טיעון, הגם אם לא נתבקשה ע"י המשיג. טרם התיקון, על המנהל היה לתת החלטה בתוך שנה מקבלת הודעת ההשגה ואם לא היה עושה כן, היו רואים את ההשגה כאילו נתקבלה.
כמו כן בוצעו תיקונים בהליך השומה, תשלום המס, דחיית תשלום ועוד.
לפירוט והרחבה ראו חוזרנו: 32/2011.
6. היבטי מיסוי ביישום החלטה 1155 (979)
אישור תוקף החלטה 979/1155 בעניין זכויות חלקת המגורים בנחלות במושבים שניתן בבג"צ ביום 9.6.2011, טומן בחובו השלכות מיסוי בעלות משמעויות כלכליות.
להרחבה ופירוט התייחסותנו בנוגע להיבטי מיסוי מקרקעין, מע"מ והיטל השבחה ראו חוזרנו: 72/2011.
7. מיסוי הרחבה לפי 1180
בינואר 2009 פרסמה רשות המיסים את עמדתה ביחס למיסוי הרחבות של ישובים חקלאיים במסגרת הוראת ביצוע מסמ"ק 2/2009 "הרחבות במושבים ובקיבוצים – החלטת מינהל מקרקעי ישראל מס' 959".
על פי ההוראה מבחינת דיני המס חלים שני אירועים: האחד- גריעת המגרשים ממשבצת הקבע והעברתם למינהל, כאשר יום המכירה הוא יום אישור שינוי הייעוד במגרשי ההרחבה. השני- הקצאת מגרשי הבניה על ידי המינהל לחוכר, כאשר יום המכירה הוא יום אישור העסקה ע"י המינהל.
לפירוט והרחבה אודות הוראה זו ראו חוזרינו 6/2009 'מיסוי הרחבות ישובים חקלאיים - עמדת רשות המיסים', 49/2009 'החלטה 1180 – היבטי מיסוי'.
8. משתכן בהרחבת ישוב חקלאי ישלם מס רכישה בגין הקרקע בלבד
ביהמ"ש העליון קבע כי אין לחייב רוכשים בהרחבת ישוב חקלאי במס רכישה לפי שווי דירות מוגמרת, שכן הקבלן שבנה את הדירות בפרויקט ההרחבה מעולם לא רכש זכויות בקרקע - עמוס גולן ואח' נגד מנהל מס שבח ע"א 5332/08.
משמעותה של קביעה זו היא כי המשתכן רכש מהקבלן שירותי בניה בלבד ואילו ממינהל מקרקעי ישראל (להלן:"ממ"י") רכש זכות קניינית במגרש. שירותי בניה אינם מהווים "זכות במקרקעין" לעניין חוק מיסוי מקרקעין (להלן:"החוק"), להבדיל מהזכות הקניינית במגרש החייבת במס רכישה. לפירוט והרחבה ראו חוזרנו מס' 87/2010.
9. שיעורי מס השבח- לפי פיצול ליניארי בלבד
ביהמ"ש העליון קיבל את ערעור מנהל מיסוי מקרקעין חיפה וקבע כי הפיצול הליניארי הקבוע בסעיף 47 לחוק מיסוי מקרקעין, הינו בבחינת חזקה חלוטה שאינה ניתנת לסתירה. זאת בניגוד לקביעתה של ועדת הערר אשר קבעה כי הפיצול הליניארי כאמור אינו חזקה חלוטה וכי ניתן לחלק את השבח הריאלי בהתאם למועד בו נצבר השבח הריאלי בפועל. ראו חוזרנו 52/2008.
10. שיעורי מס שבח מרביים
יחיד שמכר זכות במקרקעין בשנת 2011 יהיה חייב במס בשיעור מקסימאלי של 20% על השבח, במידה והנכס נרכש לאחר 7.11.01. אם הנכס נרכש טרם מועד זה אזי על השבח שנוצר עד 7.11.01 יחול שעור מס השולי של הנישום ועל השבח שנוצר החל מיום 7.11.01 יחול שיעור מס של 20% כאמור.
על מי שרכשו נכסים עד 31.3.1961, יחולו שיעורי המס המירביים המופחתים (12%-20%) ראו סעיף ב'-1.
11. היבטי מיסוי במכירת נחלה ומשק חקלאי
במכירת משק חקלאי עלולים לחול על המוכר המיסים ו/או התשלומים הבאים: דמי הסכמה ו/או דמי רכישה לממ"י בגין הסכמתו להעברת הזכויות בנחלה, היטל השבחה, מס שבח מקרקעין, דמי הסכמה לסוכנות היהודית ומס ערך מוסף. ראו חוזרנו 90/2009 'היבטי מיסוי במכירת נחלה ומשק חקלאי'
12. דגשים נוספים
א. במכירת נכס מקרקעין, יש לשקול יעוד התמורה לכיסוי חובות (במסגרת הסכם הקיבוצים או הסדר המושבים) לקבלת פטור ממס שבח עפ"י חוק ההסדרים.
ב. סעיף 96 בפקודת מס הכנסה מאפשר לקזז רווח הון מעלות נכס שנרכש לחלוף הנכס שנמכר בתקופה שמתחילה 4 חודשים לפני מכירת הנכס ועד 12 חודשים לאחר מכן, אף אם הדבר ארע בשנת המס הבאה.
ג. אם נרכשו נכסים חדשים העומדים בתנאי זה בשנת 2011 כדאי (במקרים מסוימים) לקזז רווחי הון מהם ולא מנכסים שנרכשו קודם לכן ע"מ להגדיל הפחת שיותר כהוצאה. יש לתכנן את מועד החלפת הנכסים כך שניתן יהיה לנצל את הוראות הסעיף.
ד. במקרים מסוימים ניתן לחשב המס על רווח הון או שבח מקרקעין כאילו הרווח נבע בחלקים שווים בתקופה של עד 4 שנים המסתיימת בשנת המכירה. במידה ונפרס רווח הון או שבח לאחור, ניתן לקזז עודף נק' זיכוי שלא נוצלו בעבר כנגד רווח ההון או השבח שנפרסו לאחור.
ג. מס ערך מוסף:
1. דוחות שנתיים על פעילות עוסקים במסגרת איחוד עוסקים
"איחוד עוסקים" על פי סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף, מאפשר למספר עוסקים נפרדים להירשם ולדווח לשלטונות מע"מ ביחד כאילו שהיו עוסק אחד.
בהתאם לצו מס ערך מוסף (דו"ח בדבר עסקאות ורכישות של עוסק הרשום כאחד עם עוסקים), התשס"ח – 2008, כל עוסק, הרשום באיחוד עוסקים, נדרש לדווח על סך עסקאותיו ותשומותיו בשנת המס, החל משנת 2009.
במסגרת סעיף 71א לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו 1975 נקבע כי החל משנת 2010, על כל אחד מהחברים באיחוד עוסקים בהתאם להוראות סעיף 56 לחוק מע"מ, חלה חובת הגשת דוח שנתי מסכם על כלל עסקאותיו לרבות עסקאות שעשה עם העוסקים שנרשמו עימו באיחוד העוסקים.
את הדוח השנתי חלה חובה להגיש עד ליום 31 במרץ של השנה העוקבת שבגינה מוגש הדוח השנתי, קרי את הדוח לשנת 2011 חלה חובה להגיש עד ליום 31 במרץ 2012.
ראו חוזרנו: 46/2011, 37/2009, 115/2009, 118/2009.
2. מע"מ בקניות עבור אחרים
קיבוצים ומושבים נוהגים לעיתים לרכוש חומרים עבור נותני שירותים שונים, עימם הם עובדים, לקזז את המע"מ ולהוציא חשבונית מס לנותן השירות בסכום הרכישה.
רשויות מע"מ התייחסו לשיטה זו, לאחר שנתקלו בה במסגרת ביקורת, כאל 'יחסים מיוחדים'.
כמו כן, על פי הנחיית מע"מ, על מנת לעבוד בשיטה זו, של "קניות עבור אחרים", יש צורך לפעול בהתאם להוראות תקנה 6 לתקנות מע"מ העוסקת בהוצאות לטובת צד שלישי.
גישתנו, שהתקבלה על ידי רשויות מע"מ, היא כי אין כל משמעות אם קיבוץ או מושב יוסיף אחוז רווח כפי שמקובל בענף, שכן מדובר בשני עוסקים שאחד משלם המע"מ והשני מקזזו וכל חיוב נלקח בחשבון בעלות העסקה שבין הקיבוץ לנותן השירות, כך שבסופו של דבר בכל אחוז רווח שיקבע לא תהא תוספת מס לאוצר המדינה.
ראו חוזרנו 51/2008.
3. מע"מ על הוצאות פיתוח בהרחבה
החלטה 1180 מאפשרת ביצוע עבודות הפיתוח ע"י האגודה בפיקוח המועצה האזורית ובאחריותה. גביית הכספים ע"י האגודה מן המשתכנים, עבור פיתוח התשתיות, נעשית במסגרת פעילותה ההתיישבותית קהילתית של האגודה ובהתאם לתקנונה.
מאחר ותשלום זה הינו במישור הקהילתי ולא במישור העסקי – אין התשלום חייב במע"מ. פועל יוצא מכך שהאגודה אינה רשאית לקזז את מס התשומות הגלום בחשבוניות המס של מבצעי עבודות פיתוח. ראו חוזרנו 48/2008.
4. פיצוי ירידת ערך במקרקעין
בפסק דין שניתן לאחרונה קבע ביהמ"ש העליון, כי אין לראות בפיצוי בגין ירידת ערך מקרקעין עקב אישור תוכנית משום פיצוי המחייב תשלום מע"מ גם אם המקרקעין מיועדים להפקעה (עא 8863/07 ב.מ. כפריס דדו בע"מ נ' מנהל מע"מ חיפה).
לפירוט והרחבה ראו חוזרנו מס' 43/2010.
ד. מינהל מקרקעי ישראל:
1. פטור מדמי חכירה שנתיים בקווי העימות
בעקבות פעילות רבת שנים של עו"ד רון רוגין ומשרדנו אושרה ב –3/1/2011 בכנסת הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון מס' 39), התשע"א - 2011.
הצעת חוק זו מעגנת בחוק פטור מדמי חכירה שנתיים למי שמחזיק בקרקע כדין בישובי קו עימות צפון, אזור רמת הגולן ובאזור קו העימות הדרומי.
הצעת החוק באה לתקן עיוות לפיו הפטור חל עד כה אך רק על חוכרים שהתקשרו עם מינהל מקרקעי ישראל בחוזה חכירה מהוון.
הפטור המפורש בא לחזק את הישובים החקלאיים הוותיקים באזורי קו העימות, אף אם הם התקשרו בחוזה חכירה לפני תחילת תוקפן של החלטות מועצת מקרקעי ישראל שקבעו הפטור לחוזים מהוונים.
להרחבה ראו חוזרנו: 91/2010 , 2/2011, 56/2011.
2. חלקת המגורים בישוב חקלאי
בפסק דין שניתן ביום 9/6/2011, דן בג"ץ בעניין הזכויות בחלקות המגורים בישובים חקלאיים. בעקבות כך אושרו החלטות מועצת מקרקעי ישראל 979- "קביעת הזכויות למגורים בחלקת המגורים בישובים חקלאיים" והחלטה 1101- "שימוש לתעסוקה לא חקלאית בחלקת המגורים של הנחלה" למעט תיקון קל אחד בכל אחת מההחלטות.
החלטה 979 שתקפה מיום 26.6.2007 והחלטה 1155 המעדכנת אותה שתוקפה מיום 4.9.2008 מעגנות את הזכויות בחלקת המגורים ובשטח המחנה של הישוב החקלאי (קיבוצים ומושבים) וחבריהם. הסדר זה הינו וולנטרי ומאפשר למצטרפים להסדר עפ"י התנאים שנקבעו להיוון זכויותיהם בחלקת המגורים.
ע"פ ההחלטה, תשלום דמי החכירה המהווה כתנאי להצטרפות להסדר הינו בשיעור 3.75%.
בגין רכישת מלוא הזכויות למגורים בחלקת המגורים ישולם סכום נוסף בשיעור משתנה בהתאם לאזורי העדיפות הלאומית. לפרוט שיעורי דמי ההיוון ראו חוזרנו: 64/2011.
להרחבה ראו חוזרנו: 59/2011, 70/2011.
ליישום החלטה 1155 לעיגון הזכויות בחלקת המגורים במושב ידרשו ככל הנראה אותם אישורי מיסים הנדרשים על ידי ממ"י בהקצאת זכויות במקרקעין. להרחבה ראו חוזרנו מס' 67/2011.
3. הרעה בכללי ההרחבה
החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 1180 נכנסה לתוקפה ביום 10 במאי 2009. החלטה זו אודות "בניה למגורים באגודות ישובים חקלאיים שהם מושב עובדים, כפר שיתופי, מושב שיתופי, קיבוץ או אגודה שיתופית חקלאית", מבטלת את קודמותיה החלטות מס' 959 ו- 1110 ומשנה בקיצוניות לרעה את אפשרויות ההרחבה של ישובים חקלאיים.
השפעתה של החלטה זו על ההתיישבות החקלאית הינה מרחיקת לכת והיא בבחינת שינוי 'סדרי עולם' מבחינתה: ההחלטה נוגעת ופוגעת ב'בטן הרכה' של ההתיישבות תוך התייחסות לנקודות עקרוניות כמו קביעת גובה הוצאות פיתוח נמוך מאוד במסלול הירוק, מתן כוח בלתי מרוסן לממ"י בהטלת סנקציה על יישובים, הכבדת הנטל הבירוקרטי על היישובים תוך דרישת אישורי מסים (שאינם עולים בקנה אחד עם גישתה של רשות המסים), איסור גביית השתתפות בתשתיות עבר, הצעה לא ריאלית לשדרוג תשתיות קיימות, שלילת הפיצוי על הקרקע הנגרעת ממשבצת היישוב, הקצאת מגרשים ללא המלצת האגודה תחילה, שיווק מגרשים באמצעות מכרז, התערבות בבניה המרוכזת עד כדי ביטולה ועוד.
הפגם המהותי והעיוות הכלכלי בכללים שנקבעו ע"י מועצת מקרקעי ישראל הוא בחוסר ההתייחסות למקורות מימון להתאמת תשתיות בשטחי היישוב הקיימים.
הכל נובע מכך שהיטל ההשבחה בשיעור 50% מההשבחה המוטל על קרקע פרטית אינו מוטל על מקרקעי המדינה (המינהל מעביר 10% בלבד מתקבוליו) ולמעשה המדינה נוטלת לעצמה את מרבית ההשבחה כשהיא משאירה את הישובים חסרי מימון הנדרש לתשתיות.
הפתרון היעיל היחידי שהוצע, אך נדחה עד כה, הוא הטלת היטל השבחה על שינוי יעוד המגרשים בהרחבה וקיזוז סכומים אלו במלואם מהתשלומים למינהל. פתרון זה יחזיר ההרחבות למסלולם ואף יאיץ ההרחבות באזורי העדיפות.
4. החכרת קרקע לצרכי תעסוקה
בעקבות ישיבת מועצת מקרקעי ישראל מיום 6.12.2010 בה התקבלה החלטה 1226 בעניין "החכרת קרקע למטרת תעסוקה במשבצת ישובים חקלאיים" (ראו חוזרנו 131/2010), עודכנה ביום 6.1.2011 הוראת אגף חקלאי מס' 102 בנושא זה.
נקבע כי גודל השטח שיוקצה לתעסוקה בישוב חקלאי במרכז הארץ יהיה עד 60 דונם נטו.
בישוב חקלאי באזור עדיפות לאומית ב' ובישובי מרחב התפר עד 80 דונם נטו. (ישובי מרחב התפר הינם ישובים שהוגדרו ככאלה ע"י ממשלת ישראל במועד בו תאושר תכנית להפקדה ע"י הועדה המחוזית לתכנון ובניה).
בישוב חקלאי באזור עדיפות לאומית א', בקו עימות לבנון, ברמת הגולן ובקו עוטף עזה - עד 120 דונם נטו.
כמו כן, בחישוב השטח הכולל יובאו בחשבון כל השטחים נטו ששונה ייעודם בתכניות למטרות תעסוקה, ואשר בוצעו בגינם עסקאות עפ"י החלטות מועצה 717, 949, 1163 , 1226 ובנוסף כל השטחים המשמשים בפועל לתעסוקה, בין אם ניתן לגבם אישור לשימוש חורג בין אם לאו.
לפרוט והרחבה ראו חוזרנו 7/2011.
5. גביית חובות ממ"י שהתיישנו
הנהלת מינהל מקרקעי ישראל קיבלה החלטה לפיה המינהל לא ייגבה חובות שהתגבשו לפני יותר מ-7 שנים.
החלטת הנהלת ממ"י נולדה כתוצאה מפסקי דין והליכים שונים המתנהלים בערכאות משפטיות, ראו רע"א 187/05 נעמה נסייר נגד עירית נצרת עלית, ב"ל 3142/09 לבנה חג'ג' נגד המוסד לביטוח לאומי.
בפסקי הדין נקבע שרשות מנהלית (כגון עירייה והמוסד לביטוח לאומי) מנועה לתבוע חוב לתקופה העולה על שבע שנים (תקופת התיישנות).
טענת תשלום חובות שהתיישנו הועלתה על ידי משרדנו בעבר פעמים רבות, ראו חוזרינו מס' 67/2007 "התיישנות חובות דמי חכירה למינהל מקרקעי ישראל", מס' 112/2007 "הערכות למבצע לגביית חובות דמי חכירה".
מהחלטת הנהלת ממ"י דלעיל עולה כי: ממ"י לא יתבע חובות שחלה עליהם התיישנות דיונית ולא יתנה שרות או פעולה בתשלום חובות שחלה עליהן התיישנות דיונית.
לאחרונה קיבלה הנהלת מינהל מקרקעי ישראל את החלטה מס' 2953 בעניין גביית חובות שהתיישנו המתקנת ומסייגת את החלטתה הקודמת מס' 2841.
להרחבה ראו חוזרנו מס' 98/2011.
6. רוכש נחלה במשק חקלאי זכאי להחזר דמי הסכמה
החזר דמי ההסכמה אשר שולמו ע"י מוכר הנחלה, בדרך של קיזוז "מדמי רכישה", מתאפשר לרוכש הנחלה עפ"י החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 1155 אשר החליפה את 979 בעניין "קביעת הזכויות למגורים בחלקת המגורים בישובים חקלאיים שהם מושב עובדים, כפר שיתופי, קיבוץ או אגודה חקלאית שיתופית".
סעיף 4.8.1.2 להחלטה 1155 קובע כי "במידה ושולמו למינהל בעבר דמי ההסכמה בגין העברת הזכויות בנחלה, יקוזז מתשלום דמי הרכישה כאמור בסעיף זה, רק החלק היחסי של דמי ההסכמה ששולם בגין העברת הזכויות בחלקת המגורים".
סעיף 4.8.2 להחלטה 1155 מגביל החזר דמי ההסכמה כדלקמן "על אף האמור לעיל, לא יקטנו דמי הרכישה כאמור מ-20% משווי הקרקע בחלקת המגורים".
מהאמור לעיל עלה כי יש להתייחס מפורשות בכל הסכם למכירת נחלה במשק חקלאי לעובדה שהרוכש יהיה זכאי בעתיד להחזר כספי משמעותי מתוך דמי ההסכמה אשר שולמו ע"י המוכר בעת מכירת הנחלה בדרך של קיזוז "מדמי רכישה".
7. הקניית בעלות על מגרשי מגורים ותעסוקה כחלק מהרפורמה בממ"י
החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 1185 בעניין הרפורמה בניהול מקרקעי ישראל מעניקה הטבות כלכליות מופלגות ממשאבי המדינה תוך קיפוח בעלי הזכויות בישובים חקלאיים, בקיבוצים ובמושבים.
תנאי להעברת הבעלות הינו תשלומים הנדרשים ע"י רשות המקרקעין.
ההחלטה מפרטת את תנאי העברת הבעלות במגרשי המגורים לחוכרים לצד הפטורים מתשלומים במקרים מסוימים כמו גם את התנאים להעברת הבעלות במגרשי תעסוקה.
להרחבה בעניין החלטת מועצת מקרקעי ישראל 1185 ראו חוזרנו 18/2010.
להרחבה ופרוט בנוגע לסכומי התשלומים הנדרשים להקניית בעלות ראו חוזרנו:
84/2011- בעלות על מגרשי מגורים.
85/2011- בעלות על מגרשי תעסוקה.
8. הסכמת ממ"י להיתר בנייה במקרקעי ישראל
במאי 2009 נכנס לתוקפו תיקון מס' 7 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) התש"ל – 1970, אשר עוסק בהתניית חתימת מינהל מקרקעי ישראל בבקשה להיתר בניה במקרקעי ישראל.
בהתאם לתיקון, הודעת מינהל מקרקעי ישראל כי אינו מתנגד לבקשה להיתר בניה, בנכס שהוא מקרקעי ישראל, יהיה תנאי לאישורו של ההיתר (תקנה 2ג1). ראו בהרחבה חוזרנו 47/2009 'דרישת הסכמת ממ"י להיתר בנייה במקרקעי ישראל'. וחוזרנו מס' 108/2010 " התרי בניה ללא אישור ממ"י".
9. חלקת המגורים בנחלה כקרקע עירונית
"החלטה מס' 1 מעגנת את ההבחנה היסודית שנהגה בארץ עוד בטרם קום המדינה, בין קרקע חקלאית לקרקע עירונית... על פי התפיסה הבסיסית המעוגנת בהחלטה מס' 1, זכויותיו בקרקע של חוכר קרקע עירונית "עמידות" יותר בפני שינויים מזכויותיו של החוכר החקלאי (למעט באשר לחלקת מגוריו של החקלאי)."
כך נאמר בפס"ד שניתן בבית המשפט העליון, בו השוותה כב' השופטת א. פרוקצ'יה את חלקת המגורים בנחלה לקרקע עירונית. ראו חוזרנו 63/2008.
ה. ביטוח לאומי:
1. דמי ביטוח לאומי על רווחי אגודה שיתופית חקלאית
ההוראות בחוק הביטוח הלאומי קובעות כי אדם יהיה חייב בדמי ביטוח על כלל הכנסתו מסעיף 2 לפקודת מס הכנסה. סעיף 351 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי מבוטחים שונים כגון מקבלי קצבת זקנה, נכי עבודה בעלי דרגת נכות 100%, מקבלי קצבת נכות כללית מלאה וכו', פטורים ממרבית דמי הביטוח.
מיולי 2002 ניתן פטור מדמי ביטוח על הכנסות מדיבידנדים, ריבית (החייבת במס בשיעור 15% או 20%) והחל מינואר 2004 גם להכנסות משכר דירה למגורים .
אגודה שיתופית חקלאית הבוחרת בהתאם להוראות סע' 62 לפקודת מס הכנסה כי דינה יהיה כדין שותפות מחילה על הכנסתה את חבות המס של חבריה אם בדרך של תשלום המס במרוכז על ידי האגודה עבור כל חבריה ואם בדרך של העברת חבות המס והדיווח לחברים עצמם.
חישוב המס על ההכנסה של האגודה מבוצע בהתאם למקור ההכנסה בידי האגודה (רווח הון, דיבידנד, מפעל מאושר) לפי שיעורי המס השוליים של החברים.
הכנסות האגודה השיתופית החקלאית שמקורן בהכנסות הפטורות מדמי ביטוח לאומי כגון דיבידנד דמי שכירות והכנסות שאינן חייבות בדמי ביטוח כגון רווח הון, יהיו פטורות מדמי ביטוח לאומי.
החל מה-1/1/2008 תוקן חוק הביטוח לאומי וכתוצאה מכך התהוו שינויים בהוראות החוק.
להרחבה ראו חוזרנו מס' 10/2011.
2. ביטול העלאת תקרות הביטוח הלאומי
לאור החלטת ממשלת ישראל מיום 30/10/2011 לאמץ את מסקנות הועדה לשינוי כלכלי-חברתי ("ועדת טרכטנברג"), החליטה הממשלה על שינויים בנטל המיסוי המוטל על יחידים ועל תאגידים.
מוצע בתזכיר חוק לשינוי חברתי כלכלי (תיקוני חקיקה) (מיסים) התשע"ב - 2011 שפורסם בימים אלו, לקבוע שביום 1 בינואר 2012 תחזור ההכנסה המרבית לעניין תשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות ותעמוד על 5 פעמים הסכום הבסיסי (נכון ל-2011 עומד על 8,158 ₪).
ו. תמיכות וחוקי עידוד:
1. הטבות הרפורמה בחוק לעידוד השקעות הון
בתחילת שנת 2011, במסגרת חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2010-2011 נכנס לתוקפו תיקון 68 אשר מהווה רפורמה מקיפה בחוק לעידוד השקעות הון התשי"ט- 1959.
תיקון זה משנה לחלוטין את סל ההטבות להם זכאיות חברות תעשייה העומדות בתנאים המפורטים בחוק ומקנה להם יתרון כלכלי המתבטא בהטבות מס כדוגמת המס המופחת בשיעורים של 6% באזור פיתוח א' ו- 12% בשאר הארץ, החל משנת 2015.
בשונה מהחוק טרם תיקונו, שם דובר על שיעורי מס מוטבים או פטור על הגידול במחזור הנובע מתכנית מאושרת או מוטבת, במסגרת התיקון שיעור המס המופחת אינו תלוי תכנית ואינו תלוי בהשקעת חוץ מזכה והוא יחול על כלל הכנסות המפעל ללא הבחנה בין סוגי התעשייה וזאת על מנת לשמור על עיקרון הפשטות לפיו כלל מפעלי התעשייה בני התחרות שהם בבעלות חברות מוטבות יהיו זכאים ליהנות משיעור המס המופחת בהתאם למיקומם הגיאוגרפי.
מפעל תעשייתי העומד בתנאי ס' 18א לחוק המוגדר כ"מפעל מועדף" המייצא לפחות 25% מהכנסתו יהיה זכאי, לגבי הכנסתו שהופקה משנת המס 2011 ואילך, לשיעור מס חברות מופחת.
המס המופחת יחול על כל המחזור התעשייתי בחברה ללא תלות בביצוע השקעה מינימאלית וללא קשר לשיעור השקעות החוץ.
כמו כן, הוחלט כי במקביל להמשך מתן מענקים לצורך הקמה או הרחבה של מפעלים מאושרים, כפי שהיה עד כה, תוכל מעתה מנהלת מרכז השקעות לאשר גם מענקים במסגרת מסלולי הטבות חדשים שלא מחייבים השקעה בתשתית או בציוד פיסי. מענקים או הלוואות יינתנו רק למפעלים הנמצאים באזור פיתוח א'.
להרחבה ראו חוזרנו מס' 52/2011, 53/2011.
להשוואה מפורטת בין הוראות חוק עידוד השקעות הון בתעשייה לחקלאות ראו חוזרנו מס' 68/2011.
2. תמיכות לרכישת מיכון חוסך כוח אדם
משרד החקלאות יזם תוכנית המתפרסת על פני השנים 2009-2015 למיכון העבודה החקלאית בישראל במטרה להקטין את התלות בהעסקת עובדים זרים, ובמקומם להגדיל העסקת עובדים תושבי ישראל כמפעילי המכונות שיירכשו.
גובה התקציב לתמיכה עומד על 250 מלש"ח המתפלג על פני השנים.
בשנת 2011 התקציב עמד על 45 מלש"ח.
חקלאים שיגישו בקשה לאישור תוכנית ויעמדו בקריטריונים יזכו למענק בשיעור של 40% על השקעתם.
לפרוט והרחבה ראו חוזרנו מס' 94/2011.
ז. הוצאות:
1. הוצאות אש"ל- בעתירה אשר נידונה לאחרונה בביהמ"ש העליון ניתנה הוראה לשר
האוצר להפעיל סמכותו ולקבוע סכומים מרביים מעודכנים לצורך ניכוי הוצאות אש"ל, במסגרת תקנה 2(3) לתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות) התשל"ב - 1972 כניסוחה קודם לביטולה, ולהתיר ניכוי של הוצאות אש"ל שהוצאו בתקופה שמיום 1.3.2009 ועד ליום 31.12.2010 מן ההכנסה החייבת במס על פי תנאי אותה תקנה.
בעתירה נקבע כי על שר האוצר להפעיל את סמכותו ולקבוע סכומים מעודכנים המתחשבים בעליית המחירים מאז 1985 לצורך ניכוי הוצאות אש"ל ולהתיר הוצאות אלו לתקופה שאושרה.
נוכח האמור לעיל יש להיערך להגשת דוחות מתקנים לשנת המס 2009 ו – 2010 בהם יינתן ביטוי להכרת בהוצאות האש"ל הריאליות.
לעדכון תהיה משמעות מיוחדת בתאגידים מפסידים אשר שילמו מקדמות בשל הוצאות עודפות בגין הוצאות האש"ל בשיעור 45% ובמלכ"רים אשר שילמו מקדמות בשל הוצאות עודפות בשיעור 90%.
להרחבה ראו חוזרנו מס' 99/2011.
2. יש לבצע הפרשות חשבונאיות מתאימות להוצאות השנה כגון: היטל הפקה, דרישות חריגות בשל מים, בשל שימוש חורג בקרקע, היטל השבחה על שימוש חורג, הפרשי דמי ביטוח לאומי.
3. יש לשקול עיתוי תשלום פיצויים למפוטרים, פדיון חופשות, חגים, מחלה, ימי הבראה וכיוצא באלה, במשקים להם צפויה חבות מס חריגה השנה, או בשנה הבאה.
4. השלמת תשלומים של פצויי פרישה לשנת השוטפת והוצאות נוספות נלוות לשכר. הפקדה לקופות בגין החודש האחרון אפשרית עד תום חודש 1/2012.
5. יש לעדכן את כרטיסי העובדים (טופס 0101, 0114), לערוך ריכוז שנתי (טופס 0126) של המשכורות והניכויים ולהתאימם לרישומי השכר בספרי החשבונות.
6. אם נוכה מס במקור מהתקבולים שקיבלתם מלקוחותיכם, מריבית או מדיבידנד, עליכם לרשום את הסכום ברוטו לזכות המשלם ולחייב בסכום המס חשבון "תשלומי מס במקור לשנת מס 2011". עליכם לקבל מהמנכה אישור שנתי (בטופס המקובל) על הסכום שנוכה, או לחילופין לדאוג לכך שבכרטיס הנ"ל יצוין בברור זיהוי המנכה לגבי כל ניכוי בנפרד.
7. במידה והנכם מנכים מס במקור מתשלומיכם לאחרים, יש לערוך את הריכוזים השנתיים הדרושים (טופס 856) למטרת דיווח לשלטונות המס ולגופים מהם נוכה המס ולהתאימם לרישומים בספריכם.
יש לוודא המצאות העתקי אישורי ניכוי מס במקור של ספקים ואישורי ניהול ספרים במידת הצורך.
יש לשים לב לעובדה שאי דיוק בפרטי הדו"ח המוגש לפקיד השומה בשל תשלומים החייבים בניכוי מס במקור, עלול לגרום לאי הכרה בהוצאה לצורכי מס.
כמו כן נפנה תשומת הלב לכך שהדיווח התקופתי והשנתי צריך להתבצע גם לגבי תשלומים לספקים להם קיים פטור מלא מניכוי וגם לתשלומים לספק חד פעמי שתקנות מ"ה (ניכוי מס ושירותים ונכסים) אינם חלים עליהם מכיוון שסכום התשלום נמוך מהרצפה שנקבעה.
8. ניכוי הוצאות לרכישת מכסות חלב יינתן בתנאים מסוימים. להרחבה בעניין מהות ההוצאה לרכישת מכסות חלב, והנחיית נציבות מס הכנסה. ראו חוזרנו מספר 38/00, 34/00.
9. יש לשקול פעולה בהתאם לכללים שנקבעו להכרה בהפסד שאגודה מעבירה לחבריה לפי סעיף 62 לפקודה מס הכנסה.
- רכישת רישיון לייצור ביצים – רכישה זו הינה הוצאה עבור ייצור ביצים בשנה השוטפת עם תשלום מסוים (הוצאות מראש) עבור הצפייה לקבלת רישיונות בשנים הבאות. על פי סיכום עם נציבות מס הכנסה, יותרו הוצאות רכישת מכסות הביצים לאורך עשר שנים בתנאים מסוימים.
ח. דיווחים ותשלומים לרשויות המס:
1. בשנת המס 2011 חישוב ההכנסה החייבת לא ייעשה לפי כללי ה- IFRS מכח תקן 29. ראו חוזרנו 36/2008.
2. לקראת תום שנת המס יש לבדוק את דיווחי המחזור למס הכנסה לעניין המקדמות ולוודא התאמת סך הדיווחים החודשיים.
הבדיקה חשובה כי אם לא מדווח כל המחזור (ומשולמות המקדמות בהתאמה) במהלך השנה, מוטלים הפרשי הצמדה וריבית על הפרשי המחזור בין המחזור השנתי כפי שמופיע במאזנים למחזורים המדווחים עפ"י סעיף 190(א)(1) לפקודת מס הכנסה.
3. יש לערוך התאמת מחזור ודיווח כנ"ל לצורכי מע"מ.
4. הלוואות שניתנו לעובדים יש לחייב בהצמדה ו-5.24% ריבית (על סכום הלוואה מעל 7,320 ₪ בשנת 2011) ולהוסיף מע"מ כחוק ע"מ למנוע חיוב במס עפ"י סעיף 3(ט) או (י) לפקודה.
5. יש לסרוק ולטפל בחובות מסופקים ואבודים על מנת שניתן יהיה להכיר בהם עפ"י הקריטריונים המקובלים ע"י מס הכנסה בשנת מס זו. כמו כן יש לסרוק ולטפל בחובות אבודים עפ"י נהלי מע"מ.
6. יש להקפיד ולהודיע לפקיד השומה במידה וספירת המלאי נעשית בהקדמה/איחור העולה על 10 ימים מתום שנת המס.
7. הסכום בגינו אין חובה לדרוש חשבונית מס או שניתן שלא לשלם בשיק שהוא חתום עליו כמושך הוא עד 298 ₪ (נכון לשנת 2011).
8. יש לבדוק את תשלום המקדמות כנגד החבות הצפויה במס. יש לבדוק האם קוזזו כל הניכויים במקור לצורך המקדמות כולל ניכויים במקור משכר.
9. מקדמות – יש לשלם מקדמות גם לגבי הכנסות בשיעורי מס מיוחדים, בנוסף להכנסות העסקיות. התשלום יבוצע בנפרד לגבי כל הכנסה.
10. בהתאם לסעיף 91(ד) לפקודה, קיימת חובת דווח, תוך 30 יום, לפקיד השומה על כל מכירה הונית בין אם נוצר ממנה רווח הון ובין אם נבע ממנה הפסד, ולשלם מקדמה בסכום המס על הרווח במידה והיה. במסגרת הדיווח יפורט חישוב רווח ההון או הפסד ההון וכן חישוב המס. לפירוט והרחבה ראו חוזרנו 24/2006.
ט. דגשים כלליים:
- יש לשקול מועדי מכירה ורכישת מלאי עסקי במיוחד מלאי מהסוגים הנקבעים עפ"י מחירים נורמטיביים בהסכם עם המדור החקלאי בנציבות מס הכנסה כגון עגלים, פטמים וכו' או לחילופין תשלום מקדמות לספקים וזאת על מנת להשפיע על עיתוי ההכרה בהכנסה.
2. מושבים להם יש חברות או אגודות שיתופיות שאינן מחילות את סעיף 62 לפקודה (כלומר אינן שותפות לצורך מס) ראוי שיבדקו את מערכת ההסכמים לשירותים הדדיים על מנת לבדוק התאמתם לתוצאות הפעילות השנתית.
3. יש לזכור כי אם הסחורה לא סופקה (והסיכונים לגביה עדיין לא עברו לקונה) מדובר במקדמה ע"ח המכר ולא במכירה, כך שהתקבולים אינם בגדר הכנסה חייבת במס.
4. יש לוודא רישום חשבונאי נכון של השקעות במפעלי מים למיצוי מיטבי של מענקים הניתנים למפיקי מים.
5. מלאי – בכל שנה מפרסם משרדנו חוברת ערכים נורמטיביים בתיאום ובאישור רשות המיסים אשר מסייעת בעריכת הדוחות הכספיים ובהערכת המלאים מומלץ לקבוע מחירי מלאי עפ"י המחירים המפורסמים בחוברת.
לפרטים ולהבהרות ניתן לפנות לרו"ח אמיר כהן או לעו"ד רו"ח חן שחרור או לעו"ד שרון בכר במשרדנו בת"א.