בית המשפט המחוזי אימץ את מסקנות בית משפט השלום לפיהן "קביעת שטח המשבצת מסורה להחלטתו של שר החקלאות על פי המלצת הועדה לתכנון חקלאי שמונתה על ידו".
נסיבות המקרה
לקיבוץ הושכרו שטחים חקלאיים בשטח של 3,847 דונם בתנאי חכירה, כחלק ממשבצת הנחלות החקלאיות אשר הוקצתה לו (להלן: "הסכם המשבצת"). אין חולק כי היקף שטח המשבצת, ע"פ הסכם המשבצת, הוא פחות משטח המשבצת המתוכננת של 150 נחלות בשטח של 30 דונם לנחלה, כפי שאושרה עפ"י הרשות לתכנון חקלאי ושר החקלאות.
נוסף להסכם המשבצת הושכרו לקיבוץ, לעיבוד עונתי חקלאי ולפי חוזים זמניים, החלקות נשוא הדיון בשטח מצטבר של כ-650 דונם (להלן:"החלקות"). החלקות אינן נמצאות ברצף עם שטחי המשבצת החקלאית וכן אינן מהוות בינן לבין עצמן חטיבת קרקע רציפה אחת.
החל משנות ה-70 נחתמו בין מינהל מקרקעי ישראל (להלן – ממ"י) לבין הקיבוץ חוזי עיבוד עונתיים לתקופה קצובה בת שנה אחת ביחס לחלקות, בנפרד מהסכם המשבצת.
בין השנים 1995 - 1990 נחתמו עם הקיבוץ "חוזי משבצת" שציינו בנוסף לשטח המשבצת שהוקצה לקיבוץ, גם את החלקות לעיבוד זמני תוך הבחנה מפורשת בדמי החכירה בין שטחי משבצת לשטחי חלקות לעיבוד זמני.
בשנים 1994-1995 פנה ממ"י לקיבוץ בדרישה לפינוי המקרקעין אך דרישה זו לא נענתה.
פניה נוספת לפנות את החלקות היתה ביום 18.11.98 ומשלא נענתה הוגשה התביעה לסילוק יד, כאמור.
כנגד תביעת הפינוי טען הקיבוץ כי החלקות מוחזקות על ידו בתנאי חוזה חכירה לדורות, הקרובה לבעלות ואין לפנותו מהן משנכנסו להסכם המשבצת. כמו כן, גם אם יקבע שיש לפנותו מן המקרקעין יש להתנות את הפינוי בתשלום פיצויים על בסיס החלטה 727 של מועצת מקרקעי ישראל.
המחלוקת
האם החלקות הינן חלק "מהסכם המשבצת" שהוקצתה לקיבוץ כטענתו, או שמא המדובר בשטחי עיבוד עונתיים המושכרים לעיבוד חקלאי זמני שאינן מקנות לו כל זכות, למעט הרשות לעיבוד חקלאי בתקופת החוזה.
בימ"ש השלום
ביהמ"ש קיבל את תביעת ממ"י בהסתמך על הראיות שהוצגו בפניו ובין היתר מפת המשבצת משנת 1987 בה צוין כי בנוסף לשטחי המשבצת, הקיבוץ "מעבד לפי חוזים זמניים כ-650 דונם (לא כלולים בלוח השטחים)" ואלה החלקות נשוא הדיון. החלקות, על פי הראיות, הושכרו לקיבוץ משנות ה-70 על פי חוזה נפרד לשכירות זמנית ולגידולים עונתיים.
עוד פירט פסה"ד, על סמך עדות, כי החכרת קרקע חקלאית בדרך של נחלה, טעונה אישור שר החקלאות וכן המלצת וועדת הקרקעות שמינה ואין כל אפשרות לכך ששטחי השלמה למשבצת, כאשר המשבצת חסרה, יוחכרו ללא אישור וועדת הקרקעות העליונה.
עדות נוספת הבהירה כי גם אם מפת המשבצת של הקיבוץ היתה חסרה (עפ"י התכנון שטח הקרקע לקיבוץ עמד על 150 נחלות בשטח של כ-30 דונם לנחלה), לא התקיים דיון, לא ניתנה המלצה ולא התקבלה כל החלטה על ידי הרשות המוסמכת להוספת החלקות להסכם המשבצת.
שאלה נוספת שנדונה בפסה"ד היתה תחולת החלטה 727 שעניינה פיצוי כנגד פינוי. לפי החלטה זו שהיתה בתוקף בעת הגשת התביעה, פינוי חוכר בתנאי נחלה ואף מעבד עונתי אשר עיבד את הקרקע תקופה רצופה של 15 שנה עד התאריך הקובע (19.9.94), מחייבת פיצויו של החוכר/מעבד כאשר מבקש הוא לשנות את יעוד המקרקעין.
ביהמ"ש קבע כי באשר לחלקות נשוא הערעור הרי שממ"י לא ביקש לשנות את ייעוד המקרקעין וגם כוונתו המוצהרת של הקיבוץ היתה להמשיך ולעבד את הקרקע כפי שעשה במשך השנים.
בנסיבות אלה לא חלים התנאים הנדרשים להחלת החלטה 727. בנוסף, משנפסק כי החלקות לא יצאו מגדר הגדרתם כשטחי עיבוד זמניים אין הקיבוץ יכול לחסות בצל ההוראות המטיבות של החלטה 727.
ביהמ"ש המחוזי
כאמור, ביהמ"ש המחוזי דחה את הערעור מן הנימוק שבימ"ש השלום קבע קביעות עובדתיות והסתמך על כלל הראיות שהוצגו בפניו, ואין ערכאת הערעור מתערבת בממצאים אלו אלא במקרים יוצאי דופן שאינם מתקיימים כאן.
החלקות הינן שטחים חקלאיים אשר הושכרו לקיבוץ לתקופה זמנית ואינן מהוות חלק מהמשבצת החקלאית של הקיבוץ אשר נקבעו בפועל על ידי הרשות לתכנון חקלאי ושר החקלאות.
כמו כן שטח חלקות אלה אינו מסומן במפת המשבצת שהוכנה על ידי המרכז למשבצות חקלאיות ונחתמה בשנת 1987 על ידי ממ"י, הקיבוץ, המרכז למשבצות חקלאיות והמועצה האזורית, שכן במפה זו מצוין כי בנוסף לשטחים במפה, מעבד הקיבוץ לפי חוזים זמניים כ- 650 דונם שאינם כלולים בלוח השטחים.
בית המשפט המחוזי הוסיף כי " יצוין כי ב"כ מינהל מקרקעי ישראל הצהיר, והדברים גם מצאו ביטוי באופן מפורש בפרוטוקול הדיון, כי אין מניעה שהמערער יפנה לשר ולרשויות המוסמכות בבקשה להגדיל את שטח המשבצת והוספת שטחים על פי התכנון המקורי. ".
תוצאה דומה ניתנה במרץ 2009 אז הורה ביהמ"ש המחוזי בחיפה, לקיבוץ אפק לפנות את המקרקעין שהחוזה בגינם לא חודש ודחה את טענת הקיבוץ לפיה, לאור ישיבתו רבת השנים על הקרקעות, רכש הקיבוץ זכויות קניין בקרקעות אלו. לפירוט והרחבה ראו חוזרנו 32/2009 'מעמד הזכויות בקרקע שמחוץ למשבצת הנחלות החקלאיות'.
כן ראו את חוזרנו 54/2008 'מעמד קרקע מחוץ למשבצת הנחלות' בו סקרנו את פסיקת בימ"ש השלום ברמלה בעניין קב' שילר, העולה בקנה אחד עם פסיקה זו, בסוגיה דומה.
לפרטים והבהרות ניתן לפנות לעו"ד שרון בכר במשרדנו בת"א.