גרסת הדפסה
קיבוצים מספר: 016-2002

שיווק המגרשים המופשרים בהרחבות

ב 2.12.2001 פנה דודו קוכמן, מזכ"ל האיחוד החקלאי ומרכז הועדה הבין מושבית, למנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל , יעקב אפרתי , לבטל החלטתו מיום 12.11.01 האוסרת שיווק מגרשי ההרחבה על פי תנאי 727 ראו חוזרינו מס' 84/2001 " הרחבה בתנאי החלטה 727 - עדכון" .

שווק מגרשים לפי סעיף 10 (ג) להחלטה 737

ב 2.12.2001 פנה דודו קוכמן, מזכ"ל האיחוד החקלאי ומרכז הועדה הבין מושבית, למנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל , יעקב אפרתי , לבטל החלטתו מיום 12.11.01 האוסרת שיווק מגרשי ההרחבה על פי תנאי 727 ראו חוזרינו מס' 84/2001 " הרחבה בתנאי החלטה 727 - עדכון" .

החלטה זו נוגדת כאמור בחוזרנו את החלטת הבג"צ מיום 14.8.01 וכן את הוראות המעבר של ועדת מילגרום , ואף את תצהירו של מר דרור קרישפין בתפקידו כמנהל האגף החקלאי במינהל מקרקעי ישראל, המעלה את עמדתו החיובית ואף האוהדת של המינהל בקשר לשיווק מגרשים בהרחבה לפי תנאי 727.

למרות המצב הקשה בשוק הנדל"ן ולמרות שמכתבו של קוכמן נכתב לפני כחודשיים ולמרות שלאחריו התקיימה פגישה עם המנכ"ל ( 31.12.01) , טרם התקבלה תשובת המינהל .

מדובר באלפי מגרשים במרכז הארץ שהקיבוצים והמושבים עמלו וטרחו, לעיתים בתקופה העולה על 10 שנים להפשירם, השקיעו בפיתוח ובתשתיות ופיצו את חברי המושבים שהחזיקו באותם קרקעות שפינויים נדרש לביצוע ההרחבה (כל הרחבה הינה פרויקט של פינוי בינוי שבוצע ע"י כל מושב בעצמו וממקורות מימון פנימיים!).

כאמור מנכ"ל המינהל קיבל החלטה הפוכה שמשמעותה פגיעה כלכלית רטרואקטיבית בעשרות קיבוצים מושבים. יותר מכך, החלטה זו פוגעת באפשרות להניע את גלגלי שוק הנדל"ן הקמל ומונעת ספיגת מאות מיליוני שקלים ממכירת המגרשים, שלהן נזקקת המדינה יותר מתמיד.

אגודות שחתמו על הסכמי השבת קרקע

בניגוד להנחיות המפורטות של בג"צ 244/00 מיום 14.8.01 ובניגוד להנחיות היועצת המשפטית של מינהל מקרקעי ישראל אגודות שפנו בבקשה ליישם הוראות סעיף 10 (ג) להחלטת 737 נאלצו לחתום על הסכמים המיועדים להחלטה 727 ( "הסכמי השבת קרקע" ) שהיו אמורים להיחתם עד 15.5.02 .

תשומת לב אגודות שחתמו על הסכמים אלו לסתירה שבין הוראות ההסכם להחלטת המנכ"ל שלא לאפשר שיווק מגרשים לפי סעיף 10 (ג ).

כמו כן הוראות המעבר מגבילות ההסכם אך ורק למגרשים שימכרו עד 15.11.02 .

אגודות שחתמו על הסכמים כאמור חייבות לוודא שהמינהל פועל במרץ לשיווק המגרשים נוכח הזמן הקצר שהוקצב לשיווקם, באם יסתבר שהמינהל טרם עשה כל פעולה יש לשקול פניה מידית לערכאות משפטיות.

עתירה לבג"צ כנגד החלטת מינהל מקרקעי ישראל

מושב בצרה הכין תוכנית הרחבה במסגרת החלטה 737 . תוכנית ההרחבה אושרה על ידי הועדה המחוזית לפני 15.11.01 מועד כניסת צו הביניים (בבג"צ 244/00 – בג"צ הקשת המזרחית ) לתוקף. כמו כן המושב הגיש למינהל בקשה להחיל על כל התוכנית את הוראת סעיף 10 (ג) להחלטה 737 שפרושה שהמגרשים ישווקו על ידי המינהל והמנהל יפצה את המושב בהתאם לכללי הפיצוי הקבועים בהחלטה 727 . בכך עמד המושב בתנאי הוראות המעבר של דו"ח מילגרום שנכללו בצו הביניים.

למרות זאת החליטה הנהלת המינהל לדחות את הבקשה לא לשווק את המגרשים ובכך למנוע מהמושב את הפיצוי שהוא זכאי לו מכח החלטות 737 ו – 727 .

הנהלת המינהל נימקה את החלטתה בשני נימוקים :

האחד : שהפיתוח לא מבוצע על ידי המינהל.

השני : שלא כל תוכנית ההרחבה משווקת על ידי המינהל.

ביום 19.2.02 הגיש המושב באמצעות עוה"ד חיים עדיני ועמירם עדיני עתירה לבג"צ כנגד החלטת הנהלת המינהל.

לטענת עוה"ד עדיני החלטת הנהלת המינהל פסולה מכיוון שהיא ניתנה בחוסר סמכות , בחוסר תום לב ומתוך מניעים זרים.

לדעת עוה"ד עדיני השיקול המרכזי שעמד מאחורי ההחלטה היה לשלול מהמושב את זכותו לפיצויים בהתאם להחלטות מחייבות , למרות שהוא עמד בכל הדרישות על פי דו"ח מילגרום וצו הביניים.