ביום 17.7.06 הונחה על שולחן הכנסת, ע"י ח"כ אבשלום וילן, הצעת חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (קביעת בן ממשיך), התשס"ו – 2006. ההצעה קובעת כי אם נקבע בן ממשיך למשק, יעברו אליו הזכויות במלואן לאחר פטירת ההורים. עוד קובעת ההצעה, כי להורים בעלי המשק קדימות על הבן הממשיך, הם זכאים לקבוע הוראות אחרות בקשר לזכויות יורשים אחרים, אולם יהיה עליהם להבהיר לבן הממשיך את כוונתם במעמד קביעתו ככזה, כדי למנוע אי ודאות או הסתמכות מוטעית על הקביעה.

ע"פ ח"כ אבשלום וילן מטרת הצעה זו לעודד ולבסס הסכמים בין הורים לילדיהם בדבר קביעת בן ממשיך במשק החקלאי, באישור המוסדות המיישבים, ולמנוע באמצעות הסכמים אלה עזיבה של הדור הצעיר והזדקנות האוכלוסייה בישובים השונים.

היוזמה להצעה התעוררה על רקע הבעיות שנוצרו בישובים שונים, לנוכח הרתיעה בקרב רבים מדור ההמשך מלהשקיע במשק חקלאי, ומלהתגורר בו. רתיעה זו נוצרה, בין השאר, בשל אי הוודאות בכל הנוגע למעמדו של הבן הממשיך, וסכסוכי הירושה הרבים שנתבררו בבתי המשפט, לאחר פטירתם של ההורים, ובמקרים רבים לאחר ביצוע השקעות במשק החקלאי מצד הבן הממשיך.

מטרת ההצעה לפתור בעיות אלה, לתת תוקף לרצונם האמיתי של ההורים בחייהם ולהגן על אינטרס הסתמכות של הבן הממשיך, אשר השקיע את כל מרצו והונו במשק החקלאי וטיפל בהורים בהסתמך על ההסכם עימם. אינטרס ההסתמכות של הבן הממשיך הוכר כאינטרס ראוי להגנה בפסקי דין שונים, אף ללא הסכמת מינהל מקרקעי ישראל (ראה למשל ע"א 2836/90 בצר נ' צילביץ, פ"ד מו(5) 184; ע"א 7139/99 אלוני נ' ארד, פ"ד נח(4) 27; ע"א 1662/99 חיים נ' חיים, פ"ד נו(6) 295).

חיובו של הבן הממשיך לשפות את יתר היורשים בגין המשק החקלאי, לפי סעיף 114 לחוק הירושה מתנגש עם ההסכם שלו עם הוריו, מקפח את הבן הממשיך מבחינת ההשקעות שהושקעו על ידו במשק, ועלול להביא במקרים רבים למכירת המשק לתושבים מבחוץ, עקב שוויו בייחוד באיזור המרכז, ושלילת האפשרות על פי החלטות מועצת מקרקעי ישראל לפצל את המשק בין היורשים.

הואיל וזכות בר הרשות במשק החקלאי הוכרה בפסיקה כזכות אישית, אשר איננה נמנית עם נכסי העיזבון, כפופה עבירותה של זכות זו להסכם עם המוסדות המיישבים, כפי הנדרש בהצעה, ולא לדיני הירושה. קביעת הבן הממשיך אינה בניגוד לחוק הירושה ויש לה תוקף משפטי (ראה למשל פסיקת בית המשפט בע"א 3836/93 ברמלי נ' ברמלי, פ"ד נ(3) 868).

מעמדו של הבן הממשיך מעוגן בחוזים שונים שנעשו בין מינהל מקרקעי ישראל לבין מושבים, כמי שעתיד לקבל את הזכויות במשק עם פטירת ההורים, ולפיכך ההצעה מתיישבת גם עם חוזים אלה. לגבי חלק מהמושבים אין חוזה עם המינהל המסדיר את מעמדו של הבן הממשיך, אולם ההצעה קובעת ממילא כתנאי לקביעתו של בן ממשיך, את הצורך באישור המוסדות המיישבים ומינהל מקרקעי ישראל, ולפיכך אין היא פוגעת בקניינם.

למעמד הבן הממשיך ישנה משמעות משפטית ומעשית כבר בחיי ההורים, היכולה להתבטא בין השאר בקבלתו לחברות באגודה השיתופית להתיישבות, בזכות שימשו במשק החקלאי ובקבלת היתרים לבניית ביתו במשק החקלאי של ההורים, וניתן לראות בקביעתו מתנה מוגמרת בחיי ההורים, אשר אינה סותרת את חוק הירושה.

ההצעה הוגשה בעקבות הצעה קודמת דומה של ח"כ שלום שמחון, שהליכי החקיקה לגביה הופסקו באמצע.