כללי

ביהמ"ש לעניינים מנהליים קיבל את עתירתו של מעש - כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ, כנגד הועדה המקומית לתכנון ובנייה דרום השרון (להלן: "הוועדה") אשר אישרה את בקשתו של חבר האגודה להיתר להקמת חוות גידול סוסים וקבע כי הוועדה הייתה חייבת לקבל את המלצתו החיובית של ועד האגודה למתן ההיתר כדי לאשר הבקשה (עתמ 1769/03).

העובדות

כפר מעש חוכר המקרקעין נשוא העתירה, ע"פ הסכם משבצת דו צדדי בינו לבין מינהל מקרקעי ישראל וגולדשטיין, חבר ובעל נחלה בכפר מעש, הינו בר רשות לשימוש חקלאי במקרקעין האמורים (חלקה ב'). על השטח הנ"ל חלה תכנית מפורטת, הקובעת את ייעודו כחקלאי וכי באזור חקלאי תותר בנייה של מבנים הקשורים בחקלאות בלבד.

סעיף 11(8) לתכנית קובע, כי "הועדה המקומית רשאית לאשר הקמת מבנים לבעלי חיים אחרים מבקר ועופות, בהמלצת ועד הכפר ובאישור משרד החקלאות".

מר גולדשטיין הגיש בקשה לוועדה להיתר להקמת חוות גידול סוסים הכוללת מבנים שישמשו כאורוות סוסים, סככה, מתבן , מבנה משרד לשומר, וכן להקמת גדרות.

הבקשה הוגשה לוועדה כשהיא נושאת את חתימת המינהל וכן את חתימת משרד החקלאות.

בישיבת הועדה צוין כי הבקשה תואמת את התכנית שחלה על הקרקע. עם זאת, ולאור העובדה כי הבקשה לא נשאה חתימת ועד האגודה, הוחלט כי בטרם תנתן החלטה תפנה הועדה המקומית לוועד האגודה לבקש את עמדתו. עמדת ועד הכפר שניתנה היתה כי הוא מתנגד לבקשה ובה מפורטים הנימוקים להתנגדותו. למרות זאת, הועדה המקומית אישרה את בקשתו של גולדשטיין להיתר להקמת חוות סוסים, בתנאים שנקבעו באותה החלטה.

כנגד החלטה זו הוגשה העתירה.

דיון

לטענת ועד האגודה, הועדה המקומית לא היתה רשאית להחליט על מתן ההיתר ללא הסכמתו וללא חתימתו על הבקשה. לגישתו הסכמתו הינה תנאי למתן ההיתר מכוח סעיף 11(8) לתקנון התכנית כפי שציטטנו לעיל.

הועד טען כאמור, כי ההמלצה הנדרשת הינה המלצה חיובית של ועד הכפר המאשרת את הקמת המבנה. לעומתו טוענת הועדה כי המשמעות של "המלצת ועד הכפר" - הינה עמדת ועד הכפר או חוות דעתו, ואין משמעו דווקא המלצה חיובית.

ביהמ"ש קבע כי הדין בעניין זה הינו עם ועד הכפר:

"אכן, כאשר נדרשת המלצה, היא עשויה להיות המלצה חיובית או המלצה שלילית.

עם זאת, בענייננו, ס' 11(8) לתקנון התכנית קובע כי "הועדה המקומית רשאית לאשר הקמת מבנים... בהמלצת ועד הכפר...".

הדיבור "בהמלצת ועד הכפר" מתייחס לדיבור "לאשר הקמת מבנים", והמשמעות הסבירה ההגיונית של ההוראה היא כי דרושה המלצתו החיובית של ועד הכפר כדי לאשר את הקמת המבנה, ואין הכוונה בסעיף זה להמלצה שלא לאשר את הקמת המבנה, או לכל חוות דעת אחרת.

...

מהאמור לעיל עולה כי סעיף 11(8) קובע את סמכותה של הועדה המקומית לאשר הקמת מבנים לבעלי חיים אחרים מבקר ועופות, בתנאי שוועד הכפר ממליץ לאשר את הבקשה, וללא קבלת המלצתו החיובית לא רשאית היתה הועדה לאשר את הקמת המבנה."

כאשר מדובר בהגשת התנגדות של בעלי זכות בנכס לבקשה להיתר - הועדה המקומית מוגבלת בהחלטתה לשיקולים תכנוניים. לעומת זאת, במקרה הנדון, אין מדובר בהליך של הגשת התנגדויות על-ידי בעלי זכות בנכס, אלא בדרישה הקבועה בתכנית המגדירה את סמכותה של הועדה המקומית בבקשות מסוג מסוים. ובמילים אחרות, המלצה חיובית של ועד הכפר הינה תנאי, אשר בלעדיו אין לוועדה המקומית סמכות לאשר את הבקשה.

ביהמ"ש קבע כי הועדה המקומית לא פעלה כדין כאשר סברה שדי במסקנה כי הבקשה להיתר תואמת את התכנית החלה על הקרקע, ומאחר וועד הכפר לא העלה טעמים עניינים ותכנוניים להתנגדותו, היה עליה לאשר את הבקשה. לוועדה המקומית לא נתונה הסמכות לבחינת השיקולים העומדים מאחורי סרוב הכפר לאישור הבקשה - ככל שעולה מהוראות התכנית והתקנות.

לפרטים ולהבהרות ניתן לפנות לעו"ד שרון בכר במשרדנו בת"א.