סעיף 67 לפקודת מס הכנסה קובע הסדרים מיוחדים לחלוקת הכנסה בין בני הזוג במשק החקלאי. סעיף 67(א) קובע:

"הכנסה שהושגה מיגיעתם האישית של איש ואישה במשק חקלאי והיא טעונת מס לפי סעיף 2(8) לגבי אחד מהם, יראוה, לעניין פקודה זו, כהכנסתם של האיש והאישה, בחלקים שווים ויחילו עליה הוראות סעיף 38. אולם לא יורשה חישוב המס בנפרד לפי סעיף 66"

הסעיף מציב שני תנאים:

התנאי הראשון הוא, שההכנסה תהיה הכנסה מיגיעה אישית כהגדרתה בחוק.

בסעיף 1 לפקודת מ.ה. מוגדרת בין השאר הכנסה מיגיעה אישית כדקלמן:

" (7) סכום המתקבל בידי אדם מדמי שכירות מהשכרת נכס, שבמשך עשר שנים לפחות לפני תחילת השכרתו שימש בידי האדם להפקת הכנסה מיגיעה אישית, מעסק או ממשלח יד".

לפיכך, אם הנחלה שימשה במשך עשר שנים לפחות להפקת הכנסה מיגיעה אישית, אזי גם הכנסה משכירות של חלק מהנחלה לרבות המבנה הכלול בו תחשב כהכנסה מיגיעה אישית.

התנאי השני קובע, כי ההכנסה תהיה טעונת מס לפי סעיף 2(8), דהיינו "הכנסה מחקלאות". הכנסה מדמי שכירות איננה בגדר "הכנסה מחקלאות" ולכן לא ניתן לחלק ההכנסה מהשכרת המבנים במשק החקלאי בחלקים שווים בין שני בני הזוג לפי סעיף 67 לפקודת מס הכנסה.

סעיף 67(ב) לפקודת מס הכנסה קובע:

"על אף האמור בסעיף קטן (א), אם הושגה הכנסה מיגיעתו האישית של בן הזוג, והוכח להנחת דעתו של פקיד השומה שבן זוגו עובד בעיקר מחוץ למשק, יראו שלושה רבעים מההכנסה מהמשק החקלאי כהכנסתו של מי שעובד בעיקר במשק, ורשאים האיש או האישה לתבוע כי ייעשה חישוב נפרד על פי סעיף 66 לגבי שלושה רבעים או רבע מההכנסה במשק לפי העניין, המיוחסים לאישה".

דהיינו, סעיף 67(ב) מתיר בתנאים מסוימים לבצע חישוב נפרד.

סעיף 67(ב) מוסיף "על אף האמור בסעיף קטן (א)" ויוצר מצב שהינו חריג לכלל.

על פי לשון הסעיף ניתן לחלק בין שני בני הזוג את ההכנסה מדמי שכירות שהינה הכנסה מיגיעה אישית ממשק חקלאי כהגדרת "יגיעה אישית" בפסקה 7 להגדרה בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה.