גרסת הדפסה
מושבים מספר: 012-2022

הגמשת התנאים להקצאת מגרשים בדרך של ועדת קבלה בנגב ובגליל

 ועדת השרים לענייני חקיקה שהתכנסה ב-29 למאי 2022 החליטה לאשר את הצעת חוק מס' פ/2386/24 לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מספר בתי אב ביישוב קהילתי), התשפ״ב-2021 לקריאה ראשונה.

עיקרי השינויים בהצעת החוק הם כדלקמן:

- הרחבת האזורים הגאוגרפיים בהם מותר לקיים לוועד קבלה. אם עד אתה היה מותר לקיים ועדת קבלה רק בנגב והגליל, ועדת השרים החליטה להרחיב לעמק עירון, דרום הר חברון, חבל עדולם, חבל לכיש או האזור.
- הגדלת תקרת מספר בתי האב מ- 400 ל- 600.
- כמו כן נוספה דרישה חדשה לפיה לפחות שליש ממספר המגרשים יוקצו למי שאינם בני המקום.

להלן דברי ההסבר להצעת החוק:

" החל משלהי שנות ה-70 של המאה הקודמת, יזמה המדינה, באמצעות זרועות ההתיישבות שלה (הסוכנות היהודית לארץ ישראל או ההסתדרות הציונית העולמית), הקצאת קרקעות והקמת שורה של יישובים קהילתיים קטנים בגליל (מפעל ה״מצפים״), בנגב ובפריפריה (כמפורט בסעיף 4.16.1 לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל).

היישובים הללו נועדו להגשים את יעדי הממשלה בדבר ביזור האוכלוסייה וחיזוק הפריפריה תוך מתן אפשרות לתושבי יישובים אלה לקיים אורח חיים קהילתי-כפרי המבוסס על לכידות חברתית ותרבותית.

בכך מספקת המדינה חלופות קהילתיות שונות, כל אחת על פי אופייה, לרווחת תושביה. מימוש מטרות אלה חייב, ועודנו מחייב קיום מנגנון של בדיקת התאמה של המועמדים לקהילה הקולטת טרם קבלתם להתיישבות ביישובים, וזאת כל עוד היישובים מוגדרים על-פי החוק, כיישובים כפריים.

בשנת 2011 התקבל בכנסת תיקון מס׳ 8 לפקודת האגודות השיתופיות ובו נקבע הסדר כולל שהסדיר את ועדות הקבלה בישובים קהילתיים. בתחילה ביקשה הצעת החוק דאז (פ/1740/18) לקבוע כי יישוב קהילתי יחשב כישוב בו מתקיימות וועדות קבלה, אם מספר בתי האב עומד על 500 בתי אב.

בהליך החקיקה הוחלט בסופו של דבר, לקבוע כי ישוב קהילתי יוגדר כישוב שבו מספר בתי האב אינו עולה על 400 למרות שמספר זה אינו משקף את מרבית הישובים הקהילתיים שהקימו זרועות ההתיישבות של המדינה. בנוסף, חרף המלצת משרד המשפטים, תיקון מס׳ 8 לא הוחל על כלל ההתיישבות הקהילתית בפריפריה בישראל אלא רק על הנגב והגליל.

כעת, כ- 9 שנים לאחר שנכנס תיקון ועדות הקבלה לתוקף, נראה כי המציאות מלמדת כי ישנו צורך בתיקון חקיקה שיעדכן את הגדרת היישוב הקהילתי ליישוב המונה 600 בתי אב וגם יחיל אותו על כלל ההתיישבות הקהילתית בפריפריה. בכך יתאפשר ליישובים קהילתיים המעוניינים לשמור על אופי ייחודי לגדול ולהתרחב תוך שמירה על לכידות חברתית ותרבותית ומבלי לפגוע באורח החיים הקהילתי-כפרי המבוסס.

לפיכך מוצע לקבוע כי יישוב קהילתי יוגדר כישוב ששווקו בו 600 מגרשים בפועל לבניית בתי קבע וכי ההסדר שנקבע בתיקון מס׳ 8 לפקודת האגודות השיתופיות יחול על כלל הישובים הקהילתיים שהקימו זרועות ההתיישבות של המדינה בפריפריה (כמפורט בסעיף 4.16.1 לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל), וביהודה ושומרון וזאת הן מטעמים התיישבותיים־ציוניים והן מטעמים ביטחוניים.

הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ׳ וקבוצת חברי הכנסת (פ/1983/23)."

נציין כי המגבלה של ועדות קבלה לפריפריה בלבד תוך איסור קיום ועדות קבלה ביישובי המרכז ("ההסדר השלילי") לרבות אלו בעלי מאפיינים המיוחדים והייחודים הקפיא, דה-פקטו, פעילות הפיתוח וההרחבה בישובים, ופגע פגיעה קיצונית באגודות השיתופיות בישובי המרכז, ובמשך השנים הורחבה ההקפאה בפועל ליישובי הגליל והנגב.

המגבלה הדרקונית הזו, ביחד עם תקרת איכלוס ליישובים כפריים בהתאם ללוח 2 של תמ"א 35, הביאו לכך כי בהרבה יישובים מתוכננים – מושבים, מושבים שיתופיים וקיבוצים - הופסקה למעשה ההרחבה הקהילתית למגורים, תוך יצירת אפליה קשה, ומכוונת למעשה, של ועליית מחירי המקרקעין המשווקים על ידי רמ"י לרמות שלא שוערו כלל בעבר.

בנוסף לתיקון המוצע אנו סבורים שיש לאפשר שיווק מגרשים בדרך של ועדות קבלה גם בישובים בעלי מאפיינים מיוחדים וייחודים.

לפרטים ולהבהרות ניתן לפנות למר אילן כהן במשרדנו בת"א.