גרסת הדפסה
קיבוצים מספר: 116-2016

הסדרה עקרונית של המחלוקת הכספית עם חברת חשמל

1. לאחר משא ומתן ממושך ומורכב, הושגה הסכמה עקרונית להסדרת המחלוקת המשפטית והכספית בין הקיבוצים והמושבים השיתופיים (להלן - הישובים השיתופיים או הקיבוצים), הרוכשים במרוכז את החשמל מחברת החשמל לישראל בע"מ (להלן - חברת החשמל או חח"י), והמהווה נשוא להתדיינות במסגרת ת.א. (חי') 1614-02-10 קיבוץ אושה ו-149 אח' נ. חברת החשמל לישראל בע"מ ו-הרשות לשירותים ציבוריים חשמל (להלן - התובענה). התובענה מנוהלת בידי עו"ד ר' רוגין.


בסיס ההסכמה, לסילוק התובענה, מבוסס על תשלום כספי חד-פעמי של חברת החשמל לקיבוצים.
מטבע הדברים, מדובר על סכום המשולם בפשרה; היות ומדובר בסכום מוסכם, ברור כי סכום זה משקף רק חלק מהתביעה אולם לפי הערכת עו"ד רוגין מוטב ציפור אחת ביד משתי ציפורים על העץ; זהו הסכום האופטימלי, בהתחשב בהערכת הסיכויים והסיכונים המשפטיים ולאור התשתית העובדתית והמשפטית בתובענה. הצדדים עמלים על פרטי ניסוח ותיאור מנגנון התשלום (כולל אישורי המס והאישורים החשבונאיים הנדרשים להשבת הסכום הכספי לקיבוצים) והכנת תחשיב פרטני לכל קיבוץ המבוסס על צריכה בפועל בתקופה הרלבנטית.
2. ההסכמה העקרונית בין הישובים השיתופיים לבין חברת החשמל כוללת בתוכה, מטבע הדברים, הצהרה והתחייבות של הקיבוצים כי הם לא יעלו תביעות או דרישות כספיות נוספות בכל הנוגע לתעריף מכירה מרוכזת לגבי צרכני חשמל במתח גבוה. דברים אמורים בראש ובראשונה לגבי קיבוצים אשר לא הצטרפו למתווה 'מחלק חשמל היסטורי' (להלן - המתווה ו-מחלק חשמל היסטורי) כנגזר מהחלטות הרשות לשירותים ציבוריים חשמל (להלן - רשות החשמל), היות והקיבוצים שהצטרפו למתווה זכאים לפי החלטות רשות החשמל לתעריף מופחת.
עמדת הישובים השיתופיים הינה כי צרכני חשמל בקיבוצים, הצורכים מחברת החשמל חשמל, באופן מרוכז במתח גבוה, ונמנעו מהצטרפות למתווה 'מחלק חשמל היסטורי' זכאים, בכפוף להוצאת אישורים תכנוניים מתאימים, לחיבור ישיר של חשמל מחברת החשמל.
השלב הפרוצדורלי - סיום ניהול משפט מלא
3. יצוין, כי התובענה עצמה, המתנהלת מאז ראשית שנת 2010, הגיעה לשלב כמעט סופי; חברת החשמל עמדה בתוקף על צירוף רשות החשמל כצד נדרש להליך; רשות החשמל טענה כי אף על פי ש-תעריף מכירה מרוכזת לצרכני מתח גבוה נכנס לתוקף ב-1 בינואר 2006, הרי שעד לאישור מתווה 'מחלק חשמל היסטורי' בשלהי שנת 2009 הוא לא היה בר-מימוש; ראו ישיבת רשות החשמל מס' 272 (מה-11 באוגוסט 2009) ומס' 279 (מה-8 בנובמבר 2009). החל ממועד זה רשאים היו קיבוצים להצטרף למתווה מחלק חשמל היסטורי; ואכן, בפועל, כמאה קיבוצים הצטרפו למתווה זה וזכו החל ממועד הצטרפותם לתעריף מכירה מרוכזת לצרכני מתח גבוה.
חברת החשמל ניסתה פעמיים לסלק את התביעה על הסף. לאחר שנסיונות אלו כשלו, ואף נסיונה לתקוף את החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט א' טובי) נכשל בבית המשפט העליון (רע"א 699/14 חברת החשמל לישראל בע"מ נ. אושה ו-149 אח' והרשות לשירותים ציבוריים (חשמל) (2015)), עמדה חברת החשמל במסגרת המשפט על הגשת ניהול הליך הוכחות מלא - תצהירי עדות ראשית וחוות דעת מומחים; קיום מלא של ישיבות הוכחות ו-חקירות נגדיות; לאחר כל אלה, הקיבוצים הגישו סיכומים בכתב.
חברת החשמל (כמו גם רשות החשמל) טרם הגישה את הסיכומים בכתב, והודיעה - כאמור, בשלב דיוני כמעט סופי וערב העברה לכתיבת פסק דין - כי היא נכונה לסיים את ההליך בהסדר מוסכם, תוך הפחתה מסוימת של הסכום שנדרש ע"י עו"ד רוגין מטעם הישובים השיתופיים.
תיאור המחלוקת: הפניה המשפטית והעובדתית שביסוד התובענה
4. תיאור מלא של המחלוקת המונחת ביסוד התובענה ותיאור תמצית טענות הצדדים הובא בחוזרי 94/2009 ('אספקת חשמל שוויונית לחברי קבוצים בכל רחבי הארץ'), 76/2014 ובייחוד בחוזר ('תביעת הקיבוצים כנגד חברת החשמל - עדכון'), ו-9/2015 ('תביעת הקיבוצים נגד חברת חשמל - עדכון'), והמעיין - יעיין.
הראיה הכוללת - ההתקדמות בהסדרת הנחת מכירה מרוכזת בתעריפי החשמל
5. חברת החשמל מכרה חשמל לקיבוצים, במבנה של מכירה מרוכזת, במשך עשרות בשנים וזאת בתעריף הרגיל.
עד לתחילת הטיפול מצד משרדנו, בסיוע עו"ד רוגין, החל משנת 2004 בסוגיות אלו, לא נקבע כל תעריף עבור מכירה מרוכזת של חשמל; זאת, אף על פי שמבנה זה מעמיס עלויות מהותיות על כתפי הקיבוצים - עלויות חלוקה פרטנית, עלויות תחזוקת הרשת, עלויות גביה ואשראי (פערי מימון בין הגביה מהצרכנים בקיבוץ לבין התשלום לחברת החשמל; חובות רעים ומסופקים) ו-עלויות אחזקת הרשת הפנימית (כולל אחריות פלילית ואזרחית (נזיקית וביטוחית)).
6. החל משנת 2005 נקבע תעריף מופחת, הוא תעריף מכירה מרוכזת לצרכני חשמל במתח נמוך; קיבוצים בישראל המקבלים באופן היסטורי חשמל במתח נמוך - כארבעים ישובים בכל רחבי הארץ (בדרך כלל, קבוצים בעלי צריכה מועטה של חשמל) - זכאים לתעריף מופחת זה. משרדנו פעל לביקורת פרטנית של קיבוצים; מקום בו אותרו תקלות בחיוב הכספי, נערכה פניה לחברת החשמל והיא ביצעה השבה לקיבוצים אלו, כך שהתעריף המחויב יעמוד על התעריף המופחת ל'מכירה מרוכזת מתח נמוך' ולא 'תעו"ז-מתח נמוך' רגיל.
7. שורש המחלוקת נגע לקיבוצים המקבלים חשמל במתח גבוה.
הטעם לכך הוא כי צריכת החשמל של חלק מקיבוצים אלו היא משמעותית. לפיכך, מתן הנחה כלשהיא בתעריף הוא בעל משמעות כספית ניכרת. כאמור, החל משלהי שנת 2009, ולאחר פניות בכתב, נפתח הפתח המעשי לקבלת ההנחה, וזאת בכפוף להצטרפות למתווה של 'מחלק חשמל היסטורי'. יש לשם לב כי אַליה וקוץ בה - ההצטרפות למתווה של מחלק חשמל היסטורי כרוכה בהתחייבויות עתידיות עמומות, ורב הנסתר על הנגלה.
יוער, כי חברת החשמל סבורה כי מתן הנחה זו לקיבוצים שהצטרפו למתווה מחלק חשמל היסטורי הוא בלתי ראוי ושגוי.
8. הסוגיה שנותרה במחלוקת, כמוסבר, מתמקדת בעיקר ביחס לפרק הזמן שבין מועד פרסום תעריף מכירה מרוכזת במתח גבוה (ה-1 בינואר 2006) ועד כניסת מתווה מחלק חשמל היסטורי לתוקף (שלהי שנת 2009). סוגיה זו הוסדרה במסגרת ההסכמה העקרונית של התובענה.
מוסכם על הישובים השיתופיים כי הדין, כפי שנקבע על ידי רשות החשמל, הוא כי מאז תחילת היישום בפועל של מתווה 'מחלק חשמל היסטורי', בשלהי שנת 2009, הרי שהזכאות לתעריף מכירה מרוכזת במתח גבוה מותנית, כפי שנקבע על ידי רשות החשמל, בהצטרפות למתווה זה.
הסוגיה הפתוחה - חיבור ישיר לרשת החשמל של צרכנים בקיבוצים שאינם באים בגדר 'מחלק חשמל היסטורי'
9. העמדה העקרונית של עו"ד רוגין, המלווה את משרדנו בסוגיה זו, הינה כי להוציא מקרים יוצאי דופן של קיבוצים בעלי צריכה תעשייתית משמעותית או קיבוצים בעלי רשת חשמל חדשה ומודרנית, הרי שצרכני החשמל בקיבוצים זכאים לחיבור במישרין, ככל צרכן בישראל, לחברת החשמל, באם הם מעוניינים בכך.
בקיצור, מן הראוי כי יחול דין אחד על כלל תושבי ישראל בכל הנוגע לחיבור לרשת החשמל.
לכן, על חברת החשמל (או כל יצרן חשמל) לפעול לחיבור ישיר של כלל הצרכנים בקיבוץ אל רשת החשמל בדומה לחיבור שנעשה לכל מבנה למגורים או לתעסוקה בישראל; כך נהוג במגזר העירוני, על כל גווניו, וכך אף נהוג במשק המשפחתי (ובמרבית המושבים השיתופיים בארץ).
10. בעבר, חברת החשמל הסכימה לעשות ניסוי (pilot), שעינינו חיבור ישיר של צרכני החשמל בקיבוץ לחברת החשמל; זו הבדיקה בפועל שנעשתה בקיבוץ גשר הזיו. לאור תוצאות ניסוי זה, הגיעה חברת החשמל למסקנה על פיה המהלך בראייתה, הוא מהלך הכרוך בהפסד, היות והעלויות הנובעות ממהלך זה לחברת החשמל הן גדולות מההכנסות (שהרי, בלאו הכי, צריכת החשמל קיימת, ואין מדובר כמעט בתוספת צריכה). לאור זאת, סירבה חברת החשמל לחבר צרכנים בקיבוצים נוספים במישרין לרשת החשמל.
בלית-ברירה, נאלץ קיבוץ מצובה, באמצעות עו"ד רוגין, לנקוט בהליך משפטי כנגד חברת החשמל: ת.א. (חי') 818/06 קיבוץ מצובה ואח' נ. חברת החשמל לישראל בע"מ (2011) (כב' השופט א' קיסרי).
בסופו של דבר, לאחר מאבק משפטי בענין קיבוץ מצובה, ניתן תוקף של פסק דין להסדר המחייב את חברת החשמל לנקוט את הפעולות הדרושות לחיבור ישיר של כלל הצרכנים לקיבוץ מצובה במישרין לרשת החשמל. העבודות לחיבור ישיר של הצרכנים ולמימוש פסק הדין בקיבוץ מצובה נמצאות בעיצומן.
11. ישנם קיבוצים נוספים, שביקשו ללכת בעקבות קיבוץ מצובה, ולפעול לחיבור ישיר של הצרכנים במשרין לרשת החשמל; אולם, כאן קפץ דווקא רוגזה של רשות החשמל, אשר העמידה תנאי - שהוא לשיטת עו"ד רוגין, בלתי חוקתי - על פיו המעבר מצריכה מרוכזת של הקיבוץ אל צריכה פרטנית של כל אחד ואחד מצרכני החשמל מותנה בכדאיות כלכלית עבור חברת החשמל .
תנאי זה איננו חוקתי היות והחובה של ספק שירות חיוני, דוגמת חברת החשמל, הוא לספק שירות חיוני זה בכל רחבי הארץ; מטבע הדברים, חברת החשמל עשויה להפיק רווח בחיבור מבנה למגורים בבית רב-קומות בעיר גדולה (דוגמת תל אביב או ראשון לציון) ולהפסיד כספים בחיבור מבנה למגורים בישוב מרוחק או מקום צריכה שולית: אין בכך מאומה. זו מהותה של חובת השירות האוניברסלי.
12. ככל שרשות החשמל תעמוד על כך שקיבוצים, החפצים בכך, לא יוכלו לקבל חשמל באספקה ישירה מחברת החשמל, הרי שלא יהיה מנוס אלא לנהל אף בסוגיה זו מאבק כנגד גזירה משונה, שגזרה רשות ציבורית בישראל, המפלה לרעה דווקא קיבוצים מרוחקים בישראל.
סיכום
13. התובענה בענין הפרשי צריכת מתח גבוה מכירה מרוכזת בקיבוצים הגיעה להסדרה כספית עקרונית; הסדרה כספית זו נמצאת בשלבי ניסוח וסיכום; מטבע הדברים - היא מספקת רק חלק קטן יחסית מדרישות הקיבוצים. זהו טיבה של פשרה.
פשרה זו - בהנחה כי תצא לכלל סיכום - מהווה נדבך נוסף במאבק להסרת העיוותים והפליה כנגד הקיבוצים במישור מבנה משק החשמל
לפרטים ולהבהרות נוספות ניתן לפנות למר שמעון גדיש או למר אריאל וייל במשרדינו בעפולה.

חוזרים מקצועיים

קיבוצים

מושבים