לאחר פסק הדין בבית הדין הארצי בעניין ערעור המוסד לביטוח לאומי על פסק דין הזורע (עב"ל 762-07), החל המוסד לביטוח לאומי לדרוש החזרים של קצבאות שאירים מאלמנים שהכנסתם עולה על תקרות ההכנסה על פי עמדת המוסד לביטוח לאומי.

משרדנו ויועצינו המשפטיים חולקים על עמדת המוסד לביטוח לאומי השוללת מחברי קיבוצים רבים קצבאות שאירים. להלן סקירה של המחלוקת עם המוסד לביטוח לאומי בקשר למבחני ההכנסה על פי פס"ד הזורע לעניין חברים העובדים בקיבוץ.

מבחן הכנסה לאלמנים עובדים

אחד התנאים לקבלת קצבת שאירים הוא עמידת אלמן במבחן הכנסות. במידה והכנסתו של אלמן עולה על 57% מהשכר הממוצע במשק הוא אינו זכאי לקצבת שאירים.

ההכנסות שיילקחו בחשבון לצורך מבחן ההכנסה נקבעו בתקנה 1(א) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים), התשל"ז-1976. התקנה קובעת כי יש לקחת בחשבון את כל הכנסות האלמן כגון הכנסה מעבודה, פנסיה, קצבאות, רנטות, שכ"ד ריבית, דיבדנינד וכו'.

לאור הקושי בהערכת הכנסתו של חבר קיבוץ, הותקנה תקנה 5 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים), התשל"ז- 1976. להלן נוסח התקנה:

"חבר קיבוץ או מושב שיתופי שהינו עובד כאמור בסעיף 3 לחוק (להלן - החבר) והמועסק במסגרת סידור העבודה של הקיבוץ או המושב השיתופי –

(1) לא יותר מעשרים וארבע שעות בשבוע - ייחשב כמי שהכנסתו המפורטת בתקנה 1(א) אינה עולה על הסכום שנקבע לגביו בלוח ט' לחוק;"

למרות הנוסח המפורש של תקנה 5 הקובע כי מבחן שעות העבודה בקיבוץ מחליף את מבחן ההכנסות הקבוע בתקנה 1(א), החיל המוסד לביטוח לאומי על אלמנים בקיבוץ מבחן כפול; מבחן שעות העבודה על פי תקנה 5 ובנוסף מבחן הכנסה כללי לפי תקנה 1(א).

פסיקת בית הדין האזורי

לאור עמדת המוסד לביטוח לאומי, הגיש עו"ד רון רוגין תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת.

כבוד השופט חיים ארמון, מבית הדין האזורי לעבודה בנצרת, פסק ב-11 לנובמבר 2007, כי אין להחיל על אלמנים חברי קיבוץ את מבחן ההכנסות הכללי אלא את מבחן שעות העבודה בלבד (ראו חוזרנו 106/2007).

בתאריך 11 לדצמבר 2007, ערער המוסד לביטוח לאומי על פסק הדין בפני בית הדין הארצי לעבודה בירושלים (ראו חוזרנו 121/2007).

פסיקת בית הדין הארצי

השאלה שעמדה להכרעת בית הדין הארצי לעבודה היא האם זכאים אלמנים, חברי קיבוץ, שאינם עובדים בקיבוץ, לקצבת שאירים כאשר הכנסתם מרנטה ומקצבת זקנה עולה על 57% מהשכר הממוצע במשק.

בית הדין הארצי לעבודה, בפסק דין מיום 31 באוגוסט 2010, קיבל את ערעור המוסד לביטוח לאומי וקבע כי מבחן ההכנסות לאלמן, חבר קיבוץ, שאינו עובד כחלק מסידור העבודה של הקיבוץ, יבוצע ע"פ תקנה 1(א) (הכנסה מרנטה, פנסיה וכו'), ולא ע"פ מבחן שעות העבודה גם אם הכנסת האלמן מפנסיה, רנטה וכו' מועברת לקופת הקיבוץ.

להלן ציטוט מפסק הדין: "תקנות קביעת הכנסה ִיחָדו בתקנה 5 לתקנות אלה חישוב מיוחד של ההכנסה לגבי חברי קיבוצים העובדים בתחום הקיבוץ עצמו עבור הקיבוץ ללא קבלת שכר. זהו סוג מיוחד, שרק לגביו יחדה תקנה 5 לתקנות קביעת הכנסה חישוב הכנסה יחודי. כל מי שאינו נכלל באותו סוג מיוחד, גם אם חבר קיבוץ הוא, יש לחשב את הכנסתו "כאחד האדם" על פי תקנה 1(א) לתקנות קביעת הכנסה. משחדלו המשיבים לעבוד בקיבוץ והיו לגמלאים של הקיבוץ, ניטלה מהם אותה פריבילגיה, לחישוב הכנסתם על-פי הוראת תקנה 5 לתקנות קביעת הכנסה, שכן אין כל הצדקה לערוך לגביהם חישוב מיוחד של ההכנסה המיועד לחברי קיבוץ עובדים, שאינם מקבלים שכר, ובשל כך לא ניתן להעריך את שכרם, בניגוד למשיבים אשר אינם עובדים כלל. אשר על כן בנסיבות אלה, יש לחשב את הכנסתם של המשיבים על-פי תקנה 1(א) לתקנות קביעת הכנסה"

עמדת המוסד לביטוח הלאומי אינה עומדת במבחן פס"ד

למרות האמור לעיל, המוסד לביטוח לאומי פירש את פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה כך שניתן לערוך מבחן הכנסה כפול גם לאלמנים עובדים (שעות עבודה והכנסות אחרות).

יש לציין כי העובדה שזכאותם של האלמנים לקצבת שאירים תלויה במבחן הכנסה, היא תולדה של הגדרת המונח "אלמן" בסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי. התניית הזכאות בגובה ההכנסות, היא רק לגבי אלמנים ואינה קיימת לגבי אלמנות. מדובר באפליה שאין לה כל הצדקה עניינית. אולם, הוראה זו של המחוקק הראשי מחייבת ואין להתעלם ממנה. ביה"ד הארצי לעבודה היה ער לכך שחוק הביטוח הלאומי כולל הוראות מפלות. על פי ההלכה הפסוקה, במקרים כאלה, יש לנסות לפרש את החוק באופן שהאפליה תהיה פחותה ככל האפשר.

כך, למשל, נפסק בדב"ע שמ/40-0 המוסד לביטוח לאומי - בובליל, פד"ע יב 328, 330-331:

"...העומד לדיון הוא פירוש מונח בחוק - מונח שאינו חד-משמעי ואפשרי פירוש לכאן ולכאן: פירוש אחד יביא לזכאות הן לגבר והן לאשה והפירוש השני יביא לזכאות, או לאי-זכאות, הכל לפי מינו של התובע. ייאמר מייד:

עת שתי דרכים לפירוש - האחת מפלה בין המינים והשניה לא - יש להעדיף את הדרך שאינה מביאה לאפליה.

...

[כאשר] הפירוש שאותו נתן בית-הדין האזורי הן אפשרי והן מביא לשוויון - יש להעדיפו על הפירוש שלו טענו בשם המוסד לביטוח לאומי.".

ובעניין הגדרת "אלמן", קבע בית הדין הארצי לעבודה, בדב"ע נה/78-0 גביש - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כח 527, כך:

"על אשה מבוטחת חלות אותן החובות ואותן הזכויות החלות על גבר מבוטח. הגם שזכויות 'אלמן' של מבוטחת, על-פי החוק, אינן זהות לזכויות 'אלמנה' שהשאיר אחריו המבוטח ... מן הראוי לפרש את החוק פירוש תכליתי שיביא לצימצום הפער וההפליה בין 'אלמן' לבין 'אלמנה', עד כמה שפירוש זה הוא לגיטימי".

לאור האמור, אנו סבורים כי שגה המוסד לביטוח לאומי בפרשנותו לפסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה ובכוונתנו לפנות לערכאות המשפטיות לביטול הפרשנות הנ"ל.

בקרוב תיערך בהשתתפות יועצינו המשפטיים פגישה עבודה עם הנהלת המוסד לביטוח לאומי בה ידונו המחלוקות עם המוסד לביטוח לאומי לרבות הנושא שתואר דלעיל.

לפרטים והבהרות ניתן לפנות לגב' שרונה שחר במשרדנו בעפולה בטלפון 04-6484785.