בפסק-דין שניתן לאחרונה מפי כב' השופט פרופ' עופר גרוסקופף בבית המשפט המחוזי מרכז (לוד), אושרה הקמת מיזם סולארי על קרקע חקלאית, שאינה נכללת במסגרת משבצת נחלות של אגודת ישוב חקלאי. (ה"פ 10824-02-13 מפעלי צאן ישראליים בע"מ ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל).

התובענה, אשר נסובה סביב פרשנות החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 1254 (להלן: "החלטה 1254"), שעניינה "הקצאת קרקע למתקנים סולאריים", הוגשה על ידי שתי חברות פרטיות (אחת בבעלות השנייה) החוכרות ומפעילות בדרום הארץ חווה בשטח של כ- 3,800 דונם, המצויה בתחומי המועצה האזורית שער הנגב, הידועה בכינויה "חוות השיקמים" (להלן - המבקשות) באמצעות עו"ד ממשרד ראב"ד מגריזו בנקל ושות', כנגד רשות מקרקעי ישראל (להלן- רמ"י).

רקע:

החלטת הממשלה מס' 4450 מיום 29.1.09 קבעה יעד מנחה וגיבוש כלים לקידום אנרגיות מתחדשות בפרט באזור הנגב והערבה (להלן: "החלטת הממשלה"), סעיף 1 להחלטה מלמד על תכליתה:

"לקבוע יעד מנחה לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת בהיקף של 10% מצורכי האנרגיה בחשמל של המדינה לשנת 2020. ... . בתוך כך, לפעול להקמת תחנות כח המבוססות על מקורות אנרגיה מתחדשת ובפרט באזור הנגב והערבה, בהיקף שלא יפחת מ-250 מגה ואט בכל שנה החל משנת 2010 ועד לשנת 2020".

בהמשך ולאור החלטת הממשלה, נתקבלו שלוש החלטות של גופים שונים, שמטרתן ליצור את הפלטפורמה ליישומה:

ראשית, במישור התכנוני אושרה תוכנית מתאר ארצית למתקנים פוטו-וולטאים, המסדירה את אפשרות קבלת היתרי הבניה למתקנים אלו.

שנית, במישור הרגולציה, קיבלה רשות החשמל את החלטה מס' 2 מישיבתה 284 מיום 28.12.09, לעניין הסדרה למתקני ייצור חשמל סולאריים הגדולים מ-50 קילוואט. המגדירה מספר תנאי סף לקבלת רישיון להקמת מתקנים פוטו-וולטאים ע"ב 'כל הקודם זוכה'.

שלישית, במישור הקרקעי- קנייני, קיבלה מועצת מקרקעי ישראל, ביום 30.1.12, את החלטה 1254, שבוטלה ביום 7.11.12 על ידי החלטת המועצה מס' 1272 (אשר אינה רלוונטית לתובענה דנן).

החלטה 1254

החלטה 1254 קובעת כללים להקצאת קרקע למתקנים סולאריים בפטור ממכרז. על פי החלטה זו יכול כל חוכר (קרי, " מי שהינו צד לחוזה חכירה תקף") או יישוב חקלאי, " למעט חוכר על פי חוזה חכירה למטרת מטעים או למטרת עיבוד חקלאי אחר שלא בתנאי נחלה" (ראו הגדרת "חוכר" בסעיף 1 להחלטה 1254, וכן סעיף 2.1 להחלטה) לחתום על חוזה חכירה המאפשר הקמת מתקן סולארי.

המבקשות, אשר עמדה בכל התנאים במישור הרגולטורי והן במישור התכנוני, נתקלו בהתנגדות מצד רמ"י ביחס לאפשרות שהסכם החכירה יורחב כך שיתאפשר לה להקים את המתקן הסולארי.

על פי עמדת רמ"י, כפי שבאה לידי ביטוי בחוות הדעת שהובאה בפני ועדת עסקות של רמ"י ביום 8.1.2013, והוצגה על ידי יועמ"ש רמ"י, עו"ד יעקב קווינט, הייתה כי הקמת המתקן הסולארי אינה אפשרית במקרה הנדון, שכן על פי סעיף 2.1 להחלטה 1254 " לא תותר הקמת מתקן סולארי על מקרקעין אשר לגביהם נחתם חוזה למטרת מטעים או חוזה למטרת כל עיבוד חקלאי שלא בתנאי נחלה".

קרי, מאחר שחוזה החכירה של המבקשות, הינו חוזה חכירה למטרת עיבוד חקלאי "שלא בתנאי נחלה", לא ניתן להחיל את החלטה 1254.

מנגד, לטענת המבקשות, לשון התנאי "תנאי נחלה" לתחולת החלטה 1254 מאפשר פרשנות שונה, וראוי לפרשו בצורה מקלה, כך שלא יחול על המבקשות, וזאת הן לאור תכלית החלטה 1254 והן לאור אי הסבירות וההפליה שייווצרו אם תפורש ההחלטה בצורה השוללת מהמבקשות, כמו גם מבעלי חוות אחרות, את האפשרות להקים מתקנים סולאריים בתחומם.

קביעת ביהמ"ש

ביהמ"ש צמצם את סלע המחלוקת וקבע:

"אין חולק כי חוזה החכירה הוא למטרת עיבוד חקלאי, ולפיכך השאלה שבמחלוקת מצטמצמת למשמעות הסייג "שלא בתנאי נחלה", והאם הוא מתקיים ביחס לחוזה החכירה של החווה".

ביהמ"ש בחן באופן תכליתי את מטרת החלטה 1254 מנקודת מבט לאומית- עידוד הקמת מתקנים סולאריים באזור הנגב והערבה ומנוקדת המבט של מדיניות ניהול הקרקעות החקלאיות – להקל על הציבור החקלאי להוציא פרנסתו מהקרקע ולאפשר לו מקורות הכנסה משלימים.

לאחר בחינה תכליתית של מטרת החלטה 1254 קבע ביהמ"ש:

"תכליותיה של החלטה 1254 מבהירות בצורה מובהקת, כי פרשנות המינהל להחלטה זו אינה תואמת את תכליתה, ועל כן יש להעדיף על פניה את הפרשנות המוצעת על ידי המבקשות. פרשנות המינהל מצמצמת את תחומיה של החלטה 1254, כך שתחול רק ביחס לבעלי נחלות וישובים חקלאיים. פשיטא כי צמצום זה אינו רצוי מבחינת התכלית הלאומית שבבסיס ההחלטה, שכן יש בו כדי להגביל את זהות הגורמים הפרטיים שיכולים להיענות לתמריצי המדינה ולהקשות על השגת היעדים החשובים שהוצבו בהחלטת הממשלה ואולם, גם מבחינת התכלית של הקלה עם ציבור החקלאים לא ניתן למצוא הצדקה לאימוץ פרשנות המינהל. "

לכן, לאור הבחינה תכליתית אשר פורטה לעיל, ולנוכח שיקולים נוספים, כמו לדוגמא, הימנעות ממתן פרשנות מפלה להחלטות מועצת מקרקעי ישראל, קבע ביהמ"ש כי יש לאפשר גם לבעלי חוזי חכירה חקלאיים, המתגוררים במקרקעין, ומתפרנסים מעיבוד חקלאי שלהם, ובכללם בעלי חוות כדוגמת המבקשות, לקבל היתר מרמ"י להקמת מתקן סולארי.

לפרטים ולהבהרות ניתן לפנות למשרדינו בתל אביב.