בפסק דינו מיום 29.8.02 בתיקי בג"צ מאוחדים בג"צ 3939/99, בג"צ 244/00 ואח', קבע בית המשפט העליון כי דין החלטות 717 ,727,ו-737 הוא בטלות וכי אין להמשיך ביישומן.

ממשלת ישראל בהחלטתה מיום 17.11.02 החליטה לקבל את המלצות הצוות הבינמשרדי לבחינת מכלול ההיבטים הנוגעים לשינוי ייעודה של קרקע חקלאית ("ועדת מילגרום") באשר להחלטות 717 ו-737, והטילה על מינהל מקרקעי ישראל לגבש הצעות החלטה על פי המלצות אלו ולהביאן לאישור מועצת מקרקעי ישראל.

להלן הצעה ראשונית (נוסח לא סופי) להחלטת מועצת מקרקעי ישראל הצעה מיישמת המלצות דו"ח ועדת מילגרום בכל הנוגע להחכרת קרקע למטרת תעסוקה במשבצות ישובים חקלאיים. ההצעה תידון בישיבת מועצת מקרקעי ישראל הקרובה.

הגדרות

1. "תעסוקה" - מקרקעין המיועדים בתכנית תקפה למטרת תעשיה, מלאכה, אחסנה, מסחר, משרדים, תיירות ונופש, תחנות דלק או לשימוש כלכלי אחר, למעט תכנית למטרת משק חקלאי ולמטרת מגורים.

2. "ישוב חקלאי" אגודה שיתופית חקלאית שהיא קיבוץ, מושב עובדים, כפר שיתופי, מושב שיתופי או אגודה חקלאית שיתופית אשר מושכרים או מוחכרים לה מקרקעין כמשבצת בתנאי נחלה.

3. "תאגיד" כל אחד מאלה: חברה הרשומה בישראל, בין מוגבלת במניות ובין מוגבלת בערבות, שותפות רשומה עפ"י פקודת השותפויות (נוסח חדש) תשל"ה-1975, אגודה שיתופית רשומה עפ"י הוראות פקודת האגודות השיתופיות.

4. "בעל שליטה בתאגיד" מי שמתקיימים בו כל אלה: הינו מחזיק ב-26% לפחות מהון המניות הנפרע של התאגיד, הינו בעל זכות למנות לפחות 26% ממנהלי התאגיד והינו בעל זכות לקבל לפחות 26% מרווחי התאגיד.

5. "שימוש חורג" שימוש במקרקעין לתעסוקה שלא עפ"י תכנית תקפה ובהתאם לאישור תקף של רשויות התכנון.

השטח שיוקצה לתעסוקה

1. שטחה המרבי של תכנית לשינוי ייעוד למטרת תעסוקה אשר המינהל ייתן הסכמתו לה יהיה כלהלן:

   1. בישוב חקלאי במרכז הארץ – עד 75 דונם ברוטו.

   2. בישוב חקלאי באזור עדיפות לאומית ב' – עד 100 דונם ברוטו.

   3. בישוב חקלאי באזור עדיפות לאומית א', בקו עימות וברמת הגולן – עד 150 דונם ברוטו.

      (להלן-"השטח המרבי").

2. בחישוב השטח המרבי יובאו בחשבון השטחים שלהלן:

   1. כל השטחים אשר שונה ייעודם בעבר בתכנית למטרת תעסוקה, לרבות השטחים לצורכי ציבור שבאותה תכנית.

   2. שטחים המשמשים לצורכי תעסוקה עפ"י אישור לשימוש חורג שניתן כדין, למעט אם הודיע הישוב החקלאי והתחייב כי יחדל להשתמש בשטחים אלה בשימוש חורג עם אישור התכנית.

   3. שטחים המשמשים בפועל לצורכי תעסוקה ואשר אינם בגדר השטחים שבסעיפים 2.2.1 ו- 2.2.2 לעיל.

3. ישוב חקלאי המקיים שימוש לתעסוקה בשטח שגודלו עולה על השטח המרבי ללא שקיבל את אישור המינהל לשימוש זה, לא יורשה להמשיך ולקיים את השימוש האמור אלא אם פנה תוך שנה ממועד כניסתה לתוקף של החלטה זו לועדת המשנה של מועצת מקרקעי ישראל בבקשה להסדיר השימוש וזו אישרה את ההמשך השימוש.

4. לא יוקצו לישוב חקלאי שטחי תעסוקה בשטח העולה על השטח המרבי שבסעיף 2.1 לעיל אף אם יועדו לתעסוקה בתכנית תקפה אשר אושרה בעבר. לצורכי חישוב גודל השטח המרבי לעניין סעיף זה ייכלל גם החלק היחסי בתכנית לצורכי ציבור.

5. לאחר שינוי ייעודו של השטח יוקצו המגרשים הסחירים בתכנית לישוב החקלאי או לתאגיד אשר הישוב החקלאי הינו בעל שליטה בו, זאת בתנאים כמפורט בהחלטה זו (להלן-"ההקצאה").

   
   

התשלומים ותקופת החכירה

1. בין המינהל לבין הישוב החקלאי או התאגיד אשר הישוב החקלאי הינו בעל שליטה בו ייחתם הסכם פיתוח ל-3 שנים, ובכפוף לעמידה בתנאי הסכם הפיתוח ייחתם בין הצדדים חוזה חכירה ל - 49 שנים. חוזה החכירה יכלול תנאי בדבר אפשרות חידושו לתקופה של -49 שנים נוספות. מימוש זכות החידוש האמורה תותנה במילוי התנאים אשר ינהגו במינהל במועד החידוש.

2. בגין ההקצאה ישולמו למינהל מלוא דמי החכירה המהוונים, על פי השיעור הנהוג לאותו יעוד באזור בו מצוי הישוב, עפ"י מפת אזורי העדיפות הלאומית אשר תהיה בתוקף בעת הגשת הבקשה להקצאה.

   מועד הגשת הבקשה להקצאה לעניין סעיף זה הינו המועד בו הומצאו למינהל מלוא המסמכים הנדרשים לצורך ביצוע ההקצאה.

3. דמי החכירה שישולמו למינהל יקבעו עפ"י שומה פרטנית שיערוך השמאי הממשלתי, שמאי המינהל או מי מטעמם, ואשר תתייחס למלוא קיבולת הבנייה במגרש, ללא פיתוח.

4. היטל השבחה ישולם כדין.

5. עבור תוספת זכויות במגרשים אשר הוקצו בעבר ואשר דמי החכירה ששולמו בגינם חושבו בהתייחס להיקף בינוי הנמוך ממלוא הניצול שהותר לפי התכנית שחלה על המגרש במועד ההקצאה, ישלם החוכר דמי היוון בשיעור כאמור בסעיף 3.2 לעיל, כפי שיהיה תקף בעת הגשת הבקשה.

   מועד הגשת הבקשה לעניין סעיף זה הינו המועד בו הומצאה למינהל תכנית הבניה למתן היתר.

6. דמי השימוש השנתיים בהרשאות לשימוש זמני הניתנות עפ"י היתר לשימוש חורג, יהיו בשיעורים שלהלן:

   1. במרכז הארץ - 5% משווי הקרקע לשימוש החורג.

   2. באזור עדיפות ב' - 3% משווי הקרקע לשימוש החורג.

   3. באזור עדיפות א' - 2% משווי הקרקע לשימוש החורג.

   4. בקו עימות - 0%.

      היטל השבחה בגין השימוש החורג לא יחול על המינהל.

פיצויים

הישוב חקלאי ו/או כל גורם אחר, לרבות הסוכנות היהודית או החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית, לא יהיו זכאים לכל פיצוי מאת המינהל בגין שטחים ששינו ייעודם והוקצו לישוב החקלאי או לתאגיד למטרת תעסוקה.

תנאים ואישורים נדרשים

1. בישוב חקלאי אשר אינו צד להסכם דו-צדדי תקף עם המינהל ואשר לא היה צד להסכם דו-צדדי , תידרש הסכמת הסוכנות היהודית או החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית, לתכנית. הסכמה זו תהווה הסכמתה לתכנית ולגריעת המגרשים מהמשבצת לאחר אישור עסקות למטרת תעסוקה עפ"י התכנית.

2. ההקצאה תותנה בהמצאת אישור יו"ר מטה הסדר הקיבוצים, או מנכ"ל המינהלה להסדרים במגזר החקלאי, לפי העניין.

3. ההקצאה תותנה בהסדרת מלוא חובות הישוב החקלאי למינהל.

העברת זכויות

1. בעל השליטה בתאגיד יהיה רשאי להעביר חלק מזכויותיו לאחר, ובלבד שזכויותיו בתאגיד, לאחר ההעברה, לא תפחתנה מ-26% בכל אחד מאלה: בהון המניות בתאגיד, בזכות למנות מנהלים בתאגיד ובזכות לרווחים מהתאגיד.

2. על אף האמור בסעיף 6.1 לעיל יהיה המינהל רשאי, במקרים חריגים, ובאישור מראש של ועדת המשנה של מועצת מקרקעי ישראל, לאשר לישוב החקלאי כי חלקו בתאגיד יפחת מ 26% .

תחולה

1. החלטה זו מחליפה את החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 717 אשר דבר בטלותה נקבע בפסק דינו של בית המשפט העליון בתיקי בג"צ (מאוחדים) 3939/99, 244/00 ואח' והינה מבטלת את החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 750.

2. תוקף החלטה זו מיום אישורה כדין".